גובר החשש מפני משבר חוקתי בארה"ב בשל פעולותיו של טראמפ

עשרות תביעות הוגשו נגד ממשל טראמפ בשלושת השבועות הראשונים שלו, בכירים בממשל מאותתים שייתכן סירוב לציית לפסקי דין ומשפטנים מזהירים שארה"ב מצויה בפתחו של משבר חוקתי – אם לא כבר בעיצומו.

סגן הנשיא, ג"ד ואנס, טען אתמול (10.2.25): "שופטים אינם רשאים לשלוט על כוחה של הרשות המבצעת". ואילו הבית הלבן אמר: "כל הצווים הנשיאותיים יאושררו בבית המשפט, משום שכל פעולה של ממשל טראמפ היא חוקית. כל תביעה נגדה איננה אלא ניסיון לחתור תחת רצונו של העם האמריקני". כמה מתומכיו של טראמפ טוענים, שמדובר באקטיביזם שיפוטי המנוגד לחוקה.

שופט בית המשפט הפדרלי במדינת רוד איילנד, ג'ון מק'קונל, קבע אתמול, כי הממשל הפר את צו הביניים המורה לו להימנע מהפסקת ההעברה של תקציבים בטריליוני דולרים – צעד עליו הורה דונלד טראמפ בשבוע הראשון לכהונתו. זוהי הפעם הראשונה בה בית משפט קובע שהממשל מפר צו שיפוטי. מיד לאחר מכן עתר הממשל לבית המשפט לערעורים במחוז הראשון, בבקשה לבטל את הצו.

נכון לעכשיו נראה, שהממשל פועל במסגרת המערכת המשפטית – אם כי לא ברור מה יעשה בזמן שהעתירות תלויות ועומדות. ההחלטה של מק'קונל גם מעלה את האפשרות שהממשל יימנע מלציית לפסיקה, כאשר למעשה אין כלים של ממש שיכולים לכפות עליו לקיים את פסקי הדין. הדבר בולט במיוחד לגבי טראמפ – לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו, המעניק לנשיא חסינות מוחלטת מהליכים פליליים על מעשיו במסגרת תפקידו; ולגבי אילון מאסק, שאינו כפוף לאיש מלבד טראמפ ושאין כל ביקורת חיצונית על פעולותיו.

עד עתה הוגשו למעלה מ-40 תביעות נגד מהלכים שונים של הממשל. בשל שיטת המשפט האמריקנית, יכול כל שופט פדרלי ברחבי ארה"ב לבלום כל פעולה של הממשל, והתובעים יכולים לבחור בתי משפט אוהדים ואפילו לדעת מיהו השופט התורן ומהו הסיכוי שייענה לבקשה לצו ביניים. צווים אלו חשובים במיוחד, שכן ההליך העיקרי עשוי להימשך חודשים ואף שנים, ובלא צו שיקפיא את המצב הקיים – יכול הממשל לקדם את אותן פעולות.

עד כה בלמו זמנית בתי המשפט שלושה צעדים מרכזיים של הממשל – הפסקת ההעברות התקציביות, מתן גישה למאסק ואנשיו למערכת התשלומים של משרד האוצר ומניעת אזרחות מילדי מסתננים שנולדו בארה"ב. צווי ביניים הוצאו גם נגד הפסקת התקצוב של מחקרים רפואיים ותוכנית הפרישה מרצון שהוצעה לעובדי הממשל.

"מבחינתו החוקה היא חסרת משמעות"

צילום: ניקסון ציית לפסיקה שהביאה לנפילתו [צילום: ג'ון דוריקה, AP]

השאלה העיקרית כעת היא האם טראמפ וממשלו יצייתו לפסקי דין חלוטים, לנוכח הנטייה הברורה של טראמפ להרחיב ככל האפשר את כוחו של הנשיא על חשבון הרשות המחוקקת והרשות השופטת. אין תקדים להימנעות מקיום צווים שיפוטיים, כולל למשל אלו שבסופו של דבר הפילו את ריצ'רד ניקסון בפרשת ווטרגייט, גם אם ניתן לעיתים לדחות את ביצועם או להתווכח על אופן הביצוע.

אם גוף של הממשל אינו מציית לפסק דין, יכול בית המשפט לנקוט הליכי ביזיון נגד אישים שפסק הדין כוון אליהם אישית. הליכים אלו יכולים להסתיים במעצר, או סביר יותר – בקנסות שאותם ישלמו גופי הממשל ולא הבכירים עצמם. אבל כאמור, סביר להניח שלא ניתן לנקוט הליכים כאלה נגד טראמפ עצמו.

פרופ' ארווין צ'מרינסקי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ברקלי, אמר לניו-יורק טיימס: "אנחנו בעיצומו של משבר חוקתי. היו הרבה מאוד פעולות בלתי חוקתיות ובלתי חוקתיות של ממשל טראמפ. מעולם לא ראינו משהו כזה". הוא מצביע על ביטול האזרחות, הקפאת התקציבים, סגירת גופי ממשל, פיטורים של בכירים ואיומים בגירוש בשל דעות פוליטיות. "הפעולות השיטתיות הללו יוצרות משבר חוקתי", הוא טוען.

מה שמבדיל בין הממשל הנוכחי לבין קודמיו, אומרים משפטנים, הוא הגל הכאוטי של פעילות, היוצר תפיסה חדשה וקיצונית של הכוח הנשיאותי. ההיקף של הפעולות עלול לגבור על היכולת להציב מולן ביקורת שיפוטית, הם מזהירים. יידרש זמן, אם כי אולי רק כמה שבועות, עד שאחד התיקים יגיע לבית המשפט העליון, אשר יצטרך להחליט אם לדון בנושא, ואם כן – להתחיל לשרטט את גבולות הכוח של טראמפ.

"שאלה פתוחה היא האם הממשל יפעל בניגוד לבית המשפט, כפי שהוא פועל בניגוד לסמכויות הקונגרס והחוקה. נכון לעכשיו, הוא אינו עושה זאת", אומרת פרופ' קייט שאו מאוניברסיטת פנסילבניה. התנגשות עם בתי המשפט רק תוסיף למשבר שכבר קיים, היא מזהירה. "חלק מהפעולות מפרות בבירור את החוק, ונראה שהן מבטאות בוז מירבי לערכי יסוד שבחוקה – הפרדת הרשויות, חופש הביטוי ושוויון בפני החוק".

פרופ' קאמלה קרלן מאוניברסיטת סטנפורד מוסיפה, שמשבר אינו חייב לפרוץ דווקא מהתנגשות בין רשויות. "יש משבר חוקתי אם הנשיא מתעלם מהחוקה. עד כה, נשיאים פעלו בצורה שנגדה את החוקה, אבל לא היה נשיא שיצר את הרושם שמבחינתו החוקה היא חסרת משמעות".

ייתכן איתות מהיר מבית המשפט העליון

צילום: ג'קסון בחדר הסגלגל של טראמפ. ילך בעקבותיו? [צילום: אוון ווצ'י, AP]

בתי המשפט לא יוכלו לתת תמיד את המענה, מציין הטיימס. כל כך הרבה קורה וכל כך מהר, עד שאפילו פסיקה של בית המשפט העליון עלולה לבוא מאוחר מדי. כך למשל, אם טראמפ יסגור גופי ממשל – אף פסיקה לא תוכל לחזור ולפתוח אותם. קיימת גם אפשרות שהרוב השמרני בבית המשפט העליון (שישה שמרנים, כולל שלושה אותם מינה טראמפ, מול שלוש ליברליות) יגבה את פעולותיו של הממשל, כגון פיטורי מנהליהם של גופי ממשל עצמאיים.

לצד זאת, בית המשפט עשוי לפרסם במהירות פסק דין חד-משמעי שישלח איתות ברור לגבי מגבלות כוחו של טראמפ. מניעת האזרחות מילדי מסתננים –העומדת בניגוד לתיקון 14 לחוקה – נראית כמועמדת טובה לפסק דין שכזה, שכן הגישה השמרנית היא ליישם את החוקה ככתבה וכלשונה. הממשל גם יתקשה שלא לציית לפסק דין כזה; בית המשפט העליון נזהר ממתן פסקי דין העלולים להיתקל בהתעלמות.

קרלן חוששת שבית המשפט העליון יימנע מלפסוק נגד טראמפ, מחשש שהוא לא יציית. "האפשרות שבתי המשפט ישמרו את מראית העין של כוחם באמצעות נטישת האחריות המוטלת עליהם, רק תחמיר את המשבר החוקתי", היא מזהירה. טראמפ כבר הפר פסק דין של העליון, כאשר העניק לטיק-טוק ארכה של 75 יום לפני סגירת פעילותה בארה"ב; החוק עבר בקונגרס בתמיכה דו-מפלגתית והעליון דחה את עתירת היישומון נגדו.

הטיימס מזכיר, שיש תקדימים נדירים של אי-ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון. חלק ממדינות הדרום סירבו ליישם את פסק הדין מ-1954 שאסר על הפרדה גזעית בבתי הספר; אלא שאז התערב הנשיא דווייט אייזנהאואר ושלח את חיילי הדיביזיה המוטסת ה-101 להבטיח שתלמידים שחורים יוכלו להיכנס לבית ספר בארקנסו. הפעם, כאמור, החשש הוא מאי-ציות של הנשיא וממשלו.

בשנת 1832 סירב הנשיא אנדרו ג'קסון לאכוף פסק דין של העליון. הוא אמר אז: "ג'ון מרשל [נשיא בית המשפט העליון] נתן פסק דין. שהוא יאכוף אותו". ב-2021 אמר ואנס, כי על טראמפ "לפטר כל פקיד בדרג ביניים, כל עובד מדינה במדינת הממשל ולהחליף אותם באנשים שלנו. כאשר בתי המשפט בולמים אותך, עליך להתייצב בפני האומה ולומר כמו ג'קסון: נשיא בית המשפט העליון פסק. שהוא יאכוף".

נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס (שמרן מתון), התייחס לאמירה זאת בדוח השנתי שפרסם בחודש דצמבר, לאחר בחירתם של טראמפ ו-ואנס. הוא ציין, כי כל ממשל מפסיד לעיתים בבית המשפט, "אך בעשורים האחרונים היה ציות לפסיקה, פופולרית או לא, ונמנעו העימותים של שנות ה-1950 ושנות ה-1960. אבל בשנים האחרונות, נבחרים מכל הקשת הפוליטית העלו את האפשרות של הפרה גלויה של פסקי בתי המשפט הפדרליים. את ההצעות המסוכנות הללו, ספורדיות ככל שיהיו, יש לדחות חד-משמעית".