קרעים בלידה והשפעתם על חיי היולדת

היום נדון בנושא רגיש וכאוב במיוחד, רשלנות רפואית בלידה ובדגש על התופעה של קרעים בלידה וההשפעה שלהן על חייהן של יולדות ובני משפחותיהן.

יולדת שנפגעה בתהליך הלידה עשויה להתמודד עם נזקים פיסיים ונפשיים שילוו אותה לכל החיים ולמצוא את עצמה במאבק ארוך ומורכב מול מערכת הבריאות.

אנו הזמנו לראיון בלעדי את עורך הדין אלי מאור, מומחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה ובכלל ובתביעות בגין קרעים בלידה בפרט, עם למעלה מעשרים שנות ניסיון, ומסייע ליולדות לקבל את הפיצוי והצדק שמגיע להן. בנוסף להיותו עורך דין מנוסה, עו"ד מאור הוא גם רכז ומרצה אקדמי בתחום דיני רשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין.

ש: עורך דין אלי מאור, מה נשמע?

ת: מצויין.

ש: אתה מתמחה ברשלנות רפואית בלידה, זה נושא מאוד מעניין וחשוב, אני חושבת שכולם יודעים. תספר לי אם היה לך איזה מקרה של יולדת עם קרעים בלידה שהולך איתך עד היום, שאתה לא שוכח.

ת: כן, זה דווקא לא מקרה שמדובר על תיק שבו הפיצויים היו שלושה או ארבעה או חמישה מיליון שקלים, דווקא לא את התיק הזה אני זוכר. אני זוכר יולדת צעירה, לידה ראשונה, קרע דרגה 4, שמגיעה אליי למשרד ואנחנו עוברים על כתב התביעה ועל חוות הדעת הרפואיות ועל כל המסמכים, ואני רואה שהיא לחוצה, אני רואה שהיא לא רגועה ואני שואל אותה למה את לחוצה? כאילו, אנחנו במצב טוב מבחינה משפטית, והיא אומרת לי, כי אני צריכה להספיק אחריך לעורך דין לגירושין, כי התא המשפחתי שלי התפרק אחרי הלידה. ניסינו וניסינו טיפול זוגי וניסינו הרבה דברים ואנחנו מתגרשים. וזו דוגמה למאבק יומיומי שלי בבתי המשפט, להסביר לשופטים שאנחנו כבר לא בשנות החמישים, שיולדת שהרוויחה 10,000 ש"ח לפני הלידה והיום מרוויחה 5,000 ש"ח וצריך לפצות אותה רק על הדלתא. יש כאן בהרבה מקרים או פגיעה מאוד קשה בתא המשפחתי, או ממש פירוק של התא המשפחתי. וכשזה קורה, יש לזה המון השלכות. השלכות כספיות. זה לא אותו דבר כששני בני זוג גרים באותו בית ויש להם את אותן הוצאות, לעומת שהם גרים בשני בתים והם צריכים לכלכל את עצמם בצורה כזאת. זה הפסדים כלכליים וזה גם הפסד של תמיכה של בן זוג. בן הזוג שתומך בה, בן הזוג שדואג לה, בן הזוג שאיתה, ובהרבה מקרים במיוחד בקרעים הקשים בתיקים שאני מטפל בהם, אני רואה או פגיעה קשה בתא המשפחתי או ממש הרס של התא המשפחתי, הליך של גירושין ומצב נפשי מאוד קשה של היולדת.

ש: מתי בעצם אישה מבינה, שהנזק שנגרם לה הוא נזק של רשלנות רפואית, ולא כתוצאה, אתה יודע, אנשים בדרך כלל אוהבים להגיד לנו "פעם היו מתים בלידה", אז מתי אנחנו אמורות לדעת שהנזק הוא רשלנות רפואית ומתי הנזק הוא סביר ויש בעיקר הרגשה לא טובה אחרי לידה?

ת: בדרך כלל בתיקים האלו של תביעות של רשלנות רפואית, זה במקרים שהמיילדת לא הייתה שם, והיולדת יודעת את זה, היא בחדר לידה עם בעלה, עם בן הזוג שלה וכדומה. ובשעות הקריטיות היא רואה שהמיילדת לא שם, ואז לאחר מכן בדרך כלל יש איזשהי התקהלות סביבה, שכל הרופאים שמגיעים וכל המיילדות שמנסות להבין מה קרה פה? למה זה קרה? למה הגענו למצב כזה? והיא מדממת הרבה והיא כואבת בצורה בלתי סבירה בכלל, ואז היא מגיעה למצב שהיא מתחילה לשאול את עצמה שאלות, וגם את הצוות הרפואי

שאלות, ולא תמיד הצוות יודע לענות לה, איך זה קרה, למה זה קרה...ועוד כשהיא חושבת את כל הדברים האלו כבר מבהילים אותה לחדר ניתוח, לעשות לה ניסיון לתיקון קרע ויש מקרים שהתיקון מצליח יותר ויש מקרים שהתיקון מצליח פחות ויש מקרים שהתיקון מצליח לשנה-שנתיים-שלוש ואחרי שלוש שנים היא מפתחת הפרעות בשליטה ואז בכל התהליך הזה היא שואלת את עצמה הרבה הרבה שאלות ואז, בדרך כלל, היא באה אליי ואז היא מנסה להתחיל לקבל את התשובות האמיתיות.

ש: מה אתה חושב, שצריך לשנות במערכת הבריאות, שלא יהיו מקרים כאלו של רשלנות רפואית עם באמת נזקים שהם כל כך משמעותיים. אני לא יודעת אם כולם מבינים מה המשמעויות של קרעים שהם כל כך חמורים, שזה קרע דרגה 3 וקרע דרגה 4, שאלה קרעים מאוד משמעותיים, שלא נאמר שאחר כך כבר אין יותר לידות רגילות, מדובר רק על ניתוחים קיסריים. מה צריך לשנות כדי שזה לא יקרה?

ת: צריך לנהל את העומסים בצורה טובה יותר.

ש: יותר תקנים, זו המלחמה של כל עובד ועובד בבית חולים...

ת: יותר תקנים ולא רק יותר תקנים, גם לבוא ולומר: "עד כאן". אנחנו בחדר לידה מקבלים מכסת יולדות וברגע שזה עובר את המכסה אנחנו מפנים לבתי חולים אחרים. יש דברים שבעיני הם דברים בעייתים במערכת הבריאות, כמו לדוגמה חדר הלידה עמוס, אז נשלח את היולדת להסתובב, כשמדובר ביולדת...

ש: או ללדת במחלקה, זה גם סיפור, זה לא שיש במחלקה מיילדות בשפע...

ת: או ללדת במחלקה, אני לא אומר שאי אפשר לעשות את זה אבל זה מגדיל סיכונים. הרבה פעמים יולדת פעם ראשונה, והיא לא מודעת בכלל, מבחינה גופנית, מתי הלידה מתקדמת ואז שולחים אותה להסתובב והיא יכולה לחזור כבר בלידה פעילה ואז זה גם גורם לבעיות, או את המיילדת המסתובבת, מיילדת שמחפשים שהיא תתרוצץ בין כמה חדרי לידה.

ש: כמה, אתה חושב, על כמה חדרי לידה מיילדת, באופן אופטימלי, יכולה לנהל בעת ובעונה אחת?

ת: הסטנדרט בעיני, כשלא מדובר בלידה פעילה, וכשיש לה גיבוי של אחות, מנהלת משמרת, שיכולה לבוא ולכסות אחריה, זה לדעתי שני חדרי לידה, וזהו. יותר מזה כבר יש כאן סיכון יותר גבוה והיה לי מקרה באחד התיקים הגדולים שסיימתי, שהיו פשוט שתי לידות פעילות באותו רגע והמיילדת הלכה ללידה פעילה אחת שהיא חשבה שהיא יותר פעילה, והסתבר שהיא טעתה והלידה השנייה הייתה יותר פעילה וכשהיא כבר הגיעה לחדר הלידה השני, כבר הראש היה בחוץ וכבר נגרם הקרע וכבר נגרם הדימום וכבר נגרם הנזק. אז זה לא תיק שאני בא ואומר המיילדת הייתה רשלנית או המיילדת הייתה לא מנוסה או היא לא ידעה, אבל המערכת שמה אותה בסיטואציה שהיא סיטואציה לא הוגנת.וסיטואצייה שהיא סיטואציה לא הוגנת והיא הבינה את הנזק, וגם באותו מקרה גם המיילדת הייתה מספיק אמיתית ומספיק כנה לבוא ליולדת ולומר לה אם אני הייתי לידך, זה לא היה קורה. זה ממש היה ברור.

ש: מי בעיקר הלקוחות שלך?

ת: הלקוחות שלי אלה בדרך כלל זוגות צעירים, שמדובר ביולדת מבכירה. את מכירה את המונח אבל לא כולם מכירים. יולדת מבכירה זו יולדת בלידה ראשונה. סטטיסטית, 90% מהלקוחות שלי, מהיולדות שמגיעות אליי, זה יולדות בפעם הראשונה, שהן פחות מכירות את

מערכת הבריאות, פחות מכירות את סימני האזהרה, שהן פחות יודעות למה לשים לב ולפעמים מתביישות, מתביישות לשאול שאלות והן לעיתים לא מבינות, נגיד שמיילדת לא מגיעה לחדר הלידה למשך שעה ויותר זה משהו שהוא בעייתי ומשהו פרובלמטי ואולי כדאי ללכת לקרוא למישהו ודברים כאלה. ובדרך כלל, ב 90% מהמקרים, זה יולדות בלידה ראשונה עם נזק גוף מאוד משמעותי.

ש: אז מה צריך לומר ליולדת פעם ראשונה שמגיעה לבית החולים? על מה היא צריכה לשים לב? על מה היא צריכה להתעקש?

ת: קודם כל, ידע זה ידע וניסיון. ידע זה כח, ככל שתדעי יותר, לדוגמה, עוד לפני שאת מגיעה לחדר לידה, לכי לעשות קורס הכנה ללידה. כל בתי החולים עושים את זה, איכילוב, תל השומר... ש: אז אתה אתה אומר שזה מאוד מאוד חשוב.

ת: מאוד חשוב לדעת ולהבין וללמוד את כל הדברים, ידע זה כח. ודבר שני לבוא עם מישהי שמנוסה.

ש: מה זה "לבוא עם מישהי מנוסה"? דולה?

ת: או דולה אבל מספיק מישהי, חברה, שעברה לידה בשנים האחרונות ומכירה את תהליך הלידה והייתה באותו חדר לידה, באותו בית חולים.

ש: אבל אתה יודע, חלק מהפתרונות,שוב פעם, זה אולי הפרטה ואם המערכת הציבורית לא יכולה להתמודד עם זה, זה באמת לאפשר דולות. דולות אני אומרת בכוונה, כי לא כל בית חולים מאפשר שתהיה דולה בחדר, ואולי באמת צריך, אולי במקרים קיצוניים כאלה של עומס, שבאמת המיילדות לא יכולות להתפצל, והן כורעות תחת הנטל, אבל אם יש דולה, יש באמת מישהו שמבין כמו דולה ויכול לעזור, אולי אפילו לשים את הידיים האלה שמדובר עליהן ברגע הזה, עוד זוג ידיים, אז יכול להיות שבתי חולים לא צריכים להתנגד כל כך, כי זה בעצם בה לעזור להם וזה גם לא בא מהתקציב הציבורי.

ת: כל דבר ניתן להסדיר, אפשר לעשות מאגר של דולות, שכל בית חולים ייתן רשימה של דולות שהוא מאשר להן להיכנס לחדר לידה והוא בדק אותן. את מדברת על האופטימום, אני מדבר על המינימום, לקחת מישהי שמבינה בלידות, שחוותה לידות. יש לי תיק אחד ענק של, שהיא בחרה את אחותה הרווקה שעוד לא ילדה להגיע איתה לחדר לידה, כי 3קרע דרגה היא החברה הכי טובה שלה, עכשיו, זה דבר מקסים, אבל זה לא הבנאדם שאתה רוצה להכניס אותו איתך לחדר לידה. אתה רוצה להביא מישהי שהיא מנוסה, חברה שילדה, בת-דודה שילדה, מישהי שתהיה בחדר לידה ותראה מה קורה סביבך.

ש: איך ברגעים כאלה, כבר כשמגיעים אליך, מסבירים זכויות בסיטואציה הזאת? אני מניחה שזה הרבה עוגמת נפש...

ת: לצערי, במדינת ישראל לא מפצים עבור עגמת נפש בהיקפים שמפצים לדוגמה בארה"ב ובחלק ממדינות המערב, אבל צריך להסביר להורים ובמיוחד ליולדת את כל מרקם הזכויות שיש לה. יש לה גם זכויות במוסד לביטוח לאומי, אם נגרמו לה אחוזי נכות רפואיים, לעיתים יכולות להיות לה גם זכויות במס הכנסה, פטור ממס הכנסה, אם יש לה יותר מ 90 אחוזי נכות רפואיים, וגם זה לצערי קורה בתיקים קשים של רשלנות רפואית בלידה. בדרך כלל מה שאני אוהב לעשות זה מה שנקרא "בייבי סטפס", כאילו, לאט-לאט, לתת להם את האינפורמציה הראשונית ולהגיד להם בואו קודם כל נתעסק בחבות, נתעסק באחריות, נראה

שבאמת הייתה פה רשלנות, כי לפי החוק במדינת ישראל, אם לא הייתה רשלנות אז הנזק לא בר פיצוי ואז לא ניתן לתבוע.

ש: אז אם אנחנו מסתכלים על האוכלוסייה שעומדת ללדת בפעם הראשונה, ואנחנו רוצים שהם ישימו לב שבזמן לידה פעילה יש מיילדת בתוך החדר, לידם, ומה עוד הם צריכים לשים לב בביקורים שלהם בבתי חולים?

ת: הם צריכים לשים לב, באמת, שעונים להם על כל השאלות, על כל הדברים שמטרידים אותם. הם צריכים לשים לב שאם הלידה מתארכת, לפעמים יש לידות שהן יותר מ 24 שעות, אז שאין זמנים שחורים, אין תקופות שאיש לא בא לבקר אותם ואיש לא בא לבדוק אותם. ואם לדוגמה באה מיילדת והיא מאוד עמוסה, והיא רק מסתכלת על המוניטור והיא חותמת, והיולדת מרגישה לחץ, או מרגישה משהו, אז להתעקש, להתעקש איתה: תבדקי אותי, מיילדת מצויינת בודקת ותוך חצי דקה - דקה היא כבר מבינה מה קורה. אז כן, להתעקש, להיות אסרטיביים, לשאול, לא להתבייש ובאמת לעשות את הדברים כמו שצריך.

ש: טוב, תודה רבה לך עורך דין אלי מאור, היה מאוד מעניין

ת: כל טוב שלום שלום.