העליון: 16 שנות מאסר על יחסי מין במרמה שהיוו אונס

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה (9.2.25) את ערעורו של אדם שבמשך שמונה שנים גרם לשמונה נשים לקיים עימו יחסי מין בטענות מרמה, הורשע בשורה של עבירות מין ונדון ל-16 שנות מאסר. מינץ מאמץ את קביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה המרמה הופכת את יחסי המין לאונס.

מינץ מתאר את מעשיו של האיש: "בשנים 2020-2012 המערער פנה באופן שיטתי לנשים באמצעות אתרי היכרויות ורשתות חברתיות, והציג עצמו במרמה כאסטרולוג או כבעל יכולות רוחניות ועל-טבעיות להסרת כישופים. כדי לרכוש את אמונן, המערער מסר לנשים פרטים אישיים על אודותיהן, כגון פרטים על מצבם הרפואי של יקיריהן ותאריכי לידה, או תיאר תכונות אופי שונות שהנשים עמן שוחח מצאו כתואמות את אופיין". פרטים אלו הוא הוציא מתוך ה"אגרון" - העתק נתוני מרשם האוכלוסין שנגנב והודלף לרשת ב-2006.

"בהמשך לכך, המערער מסר לנשים כי מוטל עליהן כישוף שעלול לפגוע בהן או ביקיריהן, וכי על-מנת להסירו עליהן לעבור בדחיפות טקס מיוחד. לאחר שרכש את אמונן, נפגש המערער עם הנשים וערך טקסים פולשניים להסרת הכישוף, במהלכם ביצע בהן מעשים מגונים חמורים, מעשי אינוס ומעשי סדום בתואנה כי מדובר בחלק מהטקס להסרת הכישוף. כל זאת תוך ניצול מצוקותיהן והפעלת מכבשי לחץ רגשיים במטרה לקבל את הסכמתן לבצע בהן במרמה את המעשים האמורים. בחלק מהמקרים המערער אף דרש וקיבל במרמה כספים בעבור מעשים אלו".

לאחר גישור הסכים האיש להודות בעבירות שיוחסו לו, אך לאחר מכן חזר בו מהודאתו וכפר בכל האישומים. הוא הורשע בכל העבירות שיוחסו לו: אונס, מעשה מגונה בנסיבות אונס, מעשה סדום בנסיבות אונס, ניסיון לאונס ומעשה סדום בנסיבות אונס, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות. המחוזי קבע, כי המסד הראייתי מבסס באופן חד-משמעי את שלושת התנאים המצטברים להרשעה בעבירות מין במרמה: הצגת טענה כוזבת; מודעות הטוען לכזב; והרמייה הובילה להסכמה.

מינץ דחה את הערעור בקובעו, כי אין מקום להתערבות חריגה בממצאי העובדה של המחוזי. ההרשעה מבוססת בראש ובראשונה על עדויותיהן של הקורבנות, בהן נתן המחוזי אמון מלא למרות שהיה ער לקשיים מסוימים שעלו בחלק מהן. לכך נוספו ראיות חיצוניות מגוונות ושקריו של הנאשם. אין פסול בכך שחלק מהן פנו למשטרה רק לאחר שנחשפו לכתבה טלוויזיונית על מעלליו של הנאשם, שכן מדובר בתופעה המוכרת של כבישת עדויות על עבירות מין, מוסיף מינץ.

גם העונש אינו מצדיק התערבות חריגה, אומר מינץ. מדובר בפגיעה חמורה בדמות עבירות מין במסווה של טיפול; הקורבנות סובלות מתחושות השפלה ואשמה ומאובדן אמון בבני אדם; והנאשם לא לקח אחריות על מעשיו. בית המשפט המחוזי עמד על נסיבותיו האישיות ולכן לא מיצה איתו את הדין. הוא גם חויב לפצות את קורבנותיו בסכום כולל של 440,000 שקל.

השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר הסכימו עם מינץ. את המערער ייצגה עו"ד תמי אולמן, את המדינה ייצגו עוה"ד נועה עזרא-רחמני וכנרת כאהן-מור, ואת אחת המתלוננות - עו"ד הדר עזרא-וייזל.