"חוק המורים מהרשות הפלשתינית" - הקרב על מערכת החינוך מתלהט

ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה (יום ג', 4.2.25) דיון ראשון בהצעת חוק שמטרתה למנוע העסקת מורים בעלי תואר אקדמי ממוסדות אקדמיים ברשות הפלשתינית. את ההצעה יזמו חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון, לצד ח"כים נוספים.

לפי דברי יוזמי החוק, לימודים במוסדות הפלשתינים כוללים לעיתים "תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה נגד קיומה של מדינת ישראל". ח"כ הלוי טען כי "הרשות הפלשתינית מחנכת ומממנת טרור", בעוד ח"כ בוארון הוסיף: "האווירה בקמפוסים הפלשתינים היא אנטי-ישראלית, והמורים האלה מחנכים את ילדי מזרח ירושלים".

מנגד, ח"כ יוסף עטאונה תקף את הצעת החוק, כינה אותה "גזענית" וטען כי היא פוגעת בזכויות יסוד: "אין קשר בין מניעת טרור לבין החוק הזה, שפוגע בחופש העיסוק".

היקף התופעה: נתוני הכנסת

אסף וינינגר, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג נתונים לפיהם בעשור האחרון (2023-2010) נכנסו 30,339 מורים חדשים לחינוך הערבי, מתוכם 11% (3,447) למדו ברשות הפלשתינית.

בפילוח הנתונים:
* 62% מהמורים בעלי התואר מהרש"פ מלמדים במזרח ירושלים
* 29% מהם מועסקים בחינוך הבדואי בנגב
* 9% מלמדים במחוזות אחרים

נוסף לכך, כ-58% מכלל עובדי ההוראה במזרח ירושלים הם בעלי תואר ממוסדות פלשתיניים. נציגת המועצה להשכלה גבוהה, בתיה הקלמן, הזהירה כי הצעת החוק תותיר אלפי סטודנטים ממזרח ירושלים ללא פתרון: "כשסוגרים דלת, צריך לפתוח דלת אחרת. כיום ישנם 3,000 סטודנטים ממזרח ירושלים שלא מתקבלים לאוניברסיטה העברית או למכללות ישראליות. היכן הם ילמדו?". בתגובה לכך, יו"ר הוועדה טייב אמר: "לא יודע מה גרוע יותר".

המדינה: אין בעיה ביטחונית, אך הנושא נבחן

משרד החינוך הבהיר כי מורים לא יכולים להתחיל ללמד ללא תעודת הוראה ישראלית, גם אם למדו ברש"פ. מנהלת מחוז ירושלים, כרמית הרוש, אמרה: "הם מקבלים תעודת הוראה מאיתנו ולא מהרש"פ".

דליה מזרחי, סגנית מנהלת אגף כוח אדם בהוראה, ציינה כי "גם מי שמגיע מחו"ל ללא תעודת הוראה מוכרת מחויב להשלמות – כך גם מי שלמד ברשות הפלשתינית".

השופט בדימוס אברהם יעקב הביע התנגדות נחרצת: "התייחסות למועמדות להוראה על-פי מקום הלימודים היא בעייתית. אם נתחיל לפסול כך – אין לדבר סוף".

נציגת משרד המשפטים הודיעה כי טרם גובשה עמדת הממשלה בנוגע להצעת החוק, וכי הסוגיה דורשת בחינה משפטית מעמיקה.

הדיון הסתיים ללא הצבעה, אך ניכר כי מדובר בסוגיה שתמשיך לעורר מחלוקת הן בכנסת והן במערכת החינוך.