החלטה נדירה בעליון: נאשם ברצח יועבר למעצר בית באיזוק אלקטרוני

בהחלטה נדירה אשררה (4.2.25) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, את העברתו של נאשם ברצח למעצר בית באיזוק אלקטרוני. הסיבה העיקרית היא התמשכות ההליכים: משפטו נמשך שלוש שנים ופרשת התביעה לבדה צפוי להימשך עוד שנה.

עאטף חאלדי מואשם, כי על-רקע סכסוך קל-ערך בנוגע לחומרי בנייה, הוא ירה בנשק אוטומטי בינואר 2022 בביר אל-מכסור והרג את עמאר חוג'יראת בן הארבע ששיחק בגן סמוך. הוא מואשם ברצח באדישות בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום הוגש במארס 2022, כולל 214 עדי תביעה וטרם העידו 35 מהם. ביולי 2022 נעצר חאלדי עד תום ההליכים ובית המשפט העליון האריך את מעצרו תשע פעמים; בנובמבר 2024 הורתה השופטת רות רונן להזמין תסקיר נוסף של שירות המבחן.

התסקיר העדכני הוגש בדצמבר אשתקד ולא כלל המלצה לשינוי בתנאי המעצר, אם כי ציין שנערך הסכם "הודנה" (מעין הפסקת אש) בין משפחתו של חאלדי לבין משפחתו של הילד. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ניצן סילמן) קיבל את בקשתו של חאלדי והורה להעבירו למעצר באיזוק אלקטרוני בכפר נעורה (ממזרח לעפולה), בתוספת ערבויות של 1.3 מיליון שקל וארבעה מפקחים שחתמו כל אחד על ערבות בסך מיליון שקל.

ברק-ארז דחתה את ערעורה של המדינה על החלטה זו באומרה: "אמנם, החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני של מי שמואשם ברצח כרוכה תמיד בהתלבטות, ואינה דרך המלך. אולם, במקרה זה חוברים מספר שיקולים המובילים למסקנה כי נקודת האיזון נוטה להותרת החלטתו של בית המשפט המחוזי על-כנה". התנהגותו של חאלדי - המכחיש את האישומים נגדו - מצביעה על "מסוכנות ברמה הגבוהה ביותר", ולכן רק בנסיבות יוצאות דופן ניתן להימנע ממעצר מלא.

הסיבה המרכזית שמציינת ברק-ארז היא התמשכות ההליך, שאינה באשמת מי מהצדדים אלא נובעת ממורכבות התיק, אם כי המשמעות היא שחאלדי יהיה במעצר ארבע שנים כאשר תסתיים רק פרשת התביעה. על-רקע זה יש לבחון את מערך הפיקוח, שהוא "חריג בהיקפו ובאיכותו". המפקחים נמצאו ראויים והוטלו עליהם ועל חאלדי ערבויות כספיות כמעט חסרות תקדים, אשר יוצרות "תמריץ משמעותי ביותר להקפדה על תנאי הפיקוח, הן מצד המשיב והן מצד המפקחים".

עוד אומרת ברק-ארז, כי אין אינדיקציות למסוכנות של חאלדי מלבד העבירות שהוא מכחיש, וכי הוא אדם נורמטיבי ונעדר עבר פלילי. שירות המבחן אומנם ציין שלא חל אצלו "שינוי תודעתי" בנוגע לאישומים, אך כאשר נאשם כופר באישומים - לא ניתן לצפות לשינוי שכזה. "קבלת עמדה אחרת הייתה מובילה למצב בעייתי שבו נאשם נדרש להודות במיוחס לו כתנאי למעבר למעצר בפיקוח אלקטרוני", מעירה ברק-ארז.

עוד אומרת ברק-ארז: "אכן, נכונה טענת המדינה כי אין בהסכם ה'הודנה' כשלעצמו כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב באופן אישי. אולם, משקלו של ההסכם בענייננו חורג מעבר לכך. בתסקירים קודמים של שירות המבחן צוין המתח בין המשפחות כשיקול מרכזי המצדיק
את המשך המעצר מאחורי סורג ובריח – וכעת הסכם ה'הודנה' מפיג חשש זה", שיקול המצטרף אל האחרים. את המדינה ייצגה עו"ד מירי קולומבוס, ואת חאלדי - עוה"ד תמי אולמן, משה גלעד, ולנטין זברוב ושוש חיון.