''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

לקסן וטסלר ישלמו 10.6 מ"ש בסכסוך על מלון הנסיכה באילת

בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסק הדין שחייב את החברה ובעליה לשלם 9.4 מיליון שקל לישרוטל ודחה את תביעתם ב-200 מיליון שקל נגד בנק הפועלים

איתמר לוין
ו' שבט התשפ"ה
מלון הנסיכה. העסקה התפוצצה [צילום: יוסי זליגר, פלאש 90]
מלון הנסיכה. העסקה התפוצצה [צילום: יוסי זליגר, פלאש 90] צילום: יוסי זליגר/פלאש 90

חברת לקסן, שהייתה בעלת מלון הנסיכה באילת, ובעליה אלכסנדר טסלר ישלמו לרשת ישרוטל 9.4 מיליון שקל בעקבות פיצוץ העסקה לרכישת המלון בשנת 2011. במקביל נדחתה תביעה בסך 200 מיליון שקל שהגישו לקסן וטסלר נגד ישרוטל ובנק הפועלים. כך קובעת סופית (4.2.25) שופטת בית המשפט העליון, רות רונן.

רונן דחתה את ערעורה של לקסן על פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר נחליאלי-חיאט, משנת 2022. רונן כלל לא נזקקה להיכנס לפרטי הסכסוך וההכרעה, אלא קבעה בקצרה: "דין הערעור להידחות, וניתן לאשר את פסק דינו של בית משפט קמא בהתאם לסמכות הנתונה לנו מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. זאת מאחר שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים בפסק הדין; ממצאים אלה תומכים במסקנות המשפטיות אליהן הגיע בית המשפט קמא... ואין בפסק הדין טעות שבחוק".

מלון הנסיכה פעל בקצה הדרומי של נמל אילת. בשנת 2009 נקלעה לקסן לקשיים חמורים, בשל חוב של 197 מיליון שקל לבנק לאומי. טסלר לא רצה להיפרד מן המלון ולאור זאת הוסכם ביוני 2011 שרשת ישרוטל תנהל אותו במשך עשר שנים, ובמקביל תקבל לקסן מבנק הפועלים הלוואה בסך 175 מיליון שקל. אולם, לאחר חודש הודיע הממונה על ההגבלים דאז, דייוויד גילה, כי אין לקדם את העסקה בלא אישורו. הצדדים ניסו להתאים את התקשרותם למצב חדש זה, ואף נבדקה האפשרות שחברת קלאב-מד תיכנס בנעליה של ישרוטל, אך בסופו של דבר קרסה העסקה.

בתביעה שהגישו בשנת 2016 טענו לקסן וטסלר, כי ישרוטל ובנק הפועלים ניהלו בחוסר תום לב את המו"מ עימם, ניצלו את מצוקתם ולבסוף הביאו למינוי כונס נכסים לחברה. הם גם יצאו נגד העמלה שגבה בנק הפועלים מטסלר על העמדת כל חובותיו לפרעון מוקדם - 39 מיליון שקל. ישרוטל מצידה תבעה 10 מיליון שקל - השבה של מענק החתימה על העסקה והימנעותה של לקסן משיפוץ המלון כמובטח בתקופת הביניים שעד הפסקת ההתקשרות.

טסלר ציפה שיפתרו את בעיותיו


נחליאלי-חיאט דחתה לחלוטין את תביעתם של לקסן וטסלר, וקיבלה את תביעתה של ישרוטל. "התובעים, בגישתם העקשנית ואף הגאוותנית, תרמו חלק לא מבוטל לתוצאות המצערות, יש לומר, של כניסת לקסן להליך כינוס נכסים, אם זה מחוסר רצונם או בשל אי-יכולתם להתגמש ולהתפשר עם הנסיבות שנוצרו לאחר התערבות הממונה בעסקה שחתמו מול ישרוטל, וכך יצרו התובעים קשיים משמעותיים ביותר לשותפות החוזית עם ישרוטל ולנושה המרכזי שלהם, בנק הפועלים.

"התרשמתי כי התובעים לא השכילו להסכים להצעות שונות שהונחו לפתחם ובכוחן היה לפתור את הסבך שנוצר מרגע שהתנגדות הממונה ריחפה מעל העסקה. חרף זאת, התחפרו התובעים בסירובם להשקיע כספים נוספים במלון והשחיתו לריק זמן רב במו"מ זה או אחר, שלא הניב פירות והכל בתקופה שהאמון שישרוטל והבנק נתנו בהם הלך ואזל כתוצאה מהתנהלותם שלהם", קבעה.

לדברי נחליאלי-חיאט, "טסלר ראה את עצמו כמי שתרם רבות למדינת ישראל וכמי ש'מגיעה לו' הכרת תודה... ניכר היה שטסלר כלל לא מבין כיצד היו יכולים הבנק וישרוטל לפעול באופן שפעלו, באופן שלשיטתו לא עולה בקנה אחד עם מעמדו של טסלר ועם הכרת התודה לה הוא ראוי". טסלר לא הצליח לתת מענה לשאלות טריוויאליות, כמו הפער בין הצגת עצמו כאיש עתיר נכסים לבין הימנעותו ממימוש נכסים כדי להציל את לקסן. הוא ציפה שישרוטל והבנק יצילו את החברה, בעוד הוא יושב בחיבוק ידיים. "התנהלותם העקשנית והדווקנית של אנשי לקסן" היא שהפכה "להיות מכשלה של ממש" בפני מימוש העסקה, קובעת נחליאלי-חיאט.

הבנק פעל כמצופה ממנו


על התנהלותו של הבנק אמרה נחליאלי-חיאט, כי זו הייתה כפי שמצופה מגוף שכזה. לא ניתן היה לצפות ממנו שיעמיד ללקסן אשראי נוסף בנסיבות שנוצרו לאור הודעתו של גילה, סירובו של טסלר לממש נכסים וחוסר נכונותו לקדם את העסקה עם קלאב-מד. אסור היה לו לסכן בכך את כספי הציבור המופקדים בידיו, מדגישה נחליאלי-חיאט. היא דוחה גם את טענותיו של טסלר בנוגע לעמלת הפרעון המוקדם, ולפיהן היה הבנק רשאי לגבות רק 5 מיליון שקל. הסכום שגבה הבנק מתיישב עם ההסכם בינו לבין לקסן, היא קובעת.

לגבי תביעתה של ישרוטל קבעה נחליאלי-חיאט, כי יש לחייב את לקסן לשלם 6.9 מיליון שקל. לקסן הפרה את התחייבותה לשפץ את המלון והיה עליה לצפות שהדבר יגרום נזק לישרוטל. היה עליה גם להחזיר את מלוא מענק החתימה, אך היא נותרה חייבת 2.5 מיליון שקל. נחליאלי-חיאט דחתה את התביעה האישית של ישרוטל נגד טסלר, וחייבה את לקסן וטסלר בהוצאות כוללות בסך 1.15 מיליון שקל.

בבית המשפט העליון חויבה לקסן בהוצאות בסך 50,000 שקל, כך שסך כל החיובים שלה ושל טסלר בתיק מגיע ל-10.6 מיליון שקל. ממלא-מקום הנשיא יצחק עמית והשופט דוד מינץ הסכימו עם רונן. את לקסן וטסלר ייצגו עוה"ד שי גנור ויצחק גולדשטיין; את בנק הפועלים ייצגו עוה"ד אלון פומרנץ, עומר מאירי ויובל חדד; ואת ישרוטל - עוה"ד חגי אולמן ונועה סולומון.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה