20% עלייה בקטל בדרכים: קריאה להכפיל פי 10 את האכיפה האלקטרונית

העלייה המדאיגה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים ממשיכה להטריד את ועדת הכלכלה, שהתכנסה (יום ב', 3.2.25) לדיון מיוחד בסוגיית האכיפה האלקטרונית. במהלך הדיון נחשף כי מאז תחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 40 בני אדם - עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהייתה כבר השנה הקטלנית ביותר ב-18 השנים האחרונות.

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גלעד כהן, התריע כי בישראל פועלים כיום כ-200 אמצעים אלקטרוניים בלבד, בעוד שבגרמניה פועלים 2,000 אמצעים דומים, ובבריטניה קיימים כ-5,500 מצלמות מהירות אוטומטיות, מה שממחיש את הפער הגדול ברמת האכיפה. במדינות מערביות מקובל יחס של 200 אמצעי אכיפה למיליון תושבים. "כדי להגיע לרמה דומה, עלינו להגדיל את מספר המצלמות והאמצעים האלקטרוניים פי 10", ציין כהן.

משטרת התנועה: אין תקציב למצלמות חדשות

נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, ציין כי בשנת 2024 עמד התקציב לטכנולוגיות אכיפה על 162 מיליון שקל, אך בשנת 2025 התקציב הבסיסי עומד על 85 מיליון בלבד, ללא תוספות מאושרות. "המשטרה לא סבלה מקיצוצים, ואם היא בוחרת שלא לתעדף מצלמות - זו החלטה שלה", טען שוורץ.

חקיקה תקועה, המשרד לביטחון לאומי מתמהמה

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) תהה האם למשטרה יש תוכנית חירום להתמודדות עם המצב הנוכחי. המשטרה השיבה כי תוכנית קיימת, אך לא פירטה אילו משאבים מוקצים לה בפועל.

חברי הכנסת קראו להגביר את המאמצים ולתת עדיפות תקציבית למאבק בקטל בדרכים. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הדגיש כי מספר ההרוגים בתאונות הדרכים - 436 בשנת 2024 - מהווה "אסון לאומי". ח"כ אלי דלל (הליכוד) הדגיש כי מעבר לאסון האנושי, מניעת תאונות תחסוך למדינה מיליארדי שקלים.

בסיומה של הישיבה קראה היו"ר טל מירון להתייחס לקטל בדרכים כאל מלחמה, ולתת לכך עדיפות במשרדי הממשלה. "הוועדה דורשת לקבל בתוך חודש תוכניות עבודה של המשטרה והמשרד לביטחון לאומי, הכוללות יעדים, לוחות זמנים ותקצוב מפורט לאכיפה באמצעים טכנולוגיים", הבהירה.