הרכב מורחב של 7 שופטי בג"צ פסק (יום ג', 6.7.04), כי הבחירות הכלליות לכנסת ה-17 יתקיימו בחודש נובמבר 2006 ולא באוקטובר 2007, כפי שקבעה יו"ר ועדת הבחירות לשעבר, השופטת (בדימ.) דליה דורנר.
ההחלטה ניתנה במסגרת 4 עתירות שהוגשו נגד החלטתה של דורנר, ונראה כי היא נתקבלה פה-אחד. השופטים ציינו, כי בשל הדחיפות במתן ההחלטה בנושא, שכן מדובר בדבר הדורש ודאות ויציבות, ההחלטה ניתנת כעת, אולם נימוקיה יפורסמו בנפרד.
כזכור, בדיון האחרון נתגלעה מחלוקת בין הנשיא ברק, שסבר כי "יש הרבה טעויות בחקיקה ולא כל טעות בית המשפט יכול לתקן. נדמה לי שהטעות הזו הרבה יותר קרובה למקרים שהוא לא יכול לתקן", ובין השופט מישאל חשין, שסבר כי אין מדובר בטעות בחוק, משום ששתי האפשרויות הפרשניות הן סבירות.
נציג היועץ המשפטי לממשלה הציג את עמדתו של מזוז, לפיה יש לקיים את הבחירות ב-2006, בניגוד לעמדתה של דורנר. "הארכת כהונתה של הכנסת מעבר לארבע שנים, היא בעלת משמעות חוקתית מרחיקת לכת יותר מאשר [ההחלטה על] קיצורה [של הכהונה]", נאמר בעמדת היועץ [ראו הרחבה בידיעה קודמת].
השופטים ציינו בהחלטתם, כי "על מועד הבחירות לכנסת השבע-עשרה חלות הוראות סעיפים 8 ו-9 לחוק-יסוד: הכנסת (ולא הוראת סעיף 36 לחוק-יסוד: הכנסת)".
מדובר ב-4 עתירות שהגישו סיעת חד"ש-תע"ל וחברי הכנסת מוחמד ברכה, עיסאם מח'ול ואחמד טיבי, באמצעות עו"ד אוסאמה סעדי. חבר הכנסת טיבי לא הכחיש כי עתירתו היא יותר פוליטית מאשר משפטית: "אני לא טוען להחלטה בלתי סבירה לחלוטין, אבל יש כאן פירוש לא נכון של רוח החוק ולכן העתירות שלנו הן שהבחירות יתקיימו ב-2006... יש כאן גם רקע פוליטי, שאנחנו רוצים לקצר את ימיה של הממשלה הזו ככל שניתן...".
המחלוקת: מה אורך כהונת הכנסת כאשר ראש הממשלה פיזר את קודמתה?
תזכורת: בחודש מרס השנה, באחת מהחלטותיה האחרונות כשופטת פעילה, קבעה יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-17, השופטת דליה דורנר, כי הבחירות הכלליות הבאות לכנסת יתקיימו בנובמבר 2007 - ולא בשנת 2006, כפי שסבר היועץ המשפטי לממשלה. דורנר הכריעה, למעשה, בשתי שאלות: האחת, האם היא בכלל מוסמכת לדון בשאלת מועד קיום הבחירות. השנייה, אם היא מוסמכת לכך, מתי אכן יש לקיים את מועד הבחירות הבאות.
כידוע, משך כהונתה של כנסת נבחרת הוא 4 שנים. סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת קובע, כי אם החליטה הכנסת להתפזר מיוזמתה, תהא תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה, "עד לחודש חשוון הקרוב שלאחר גמר 4 שנים מיום הבחירה". סעיף 22 לחוק קבע, כי הוראה זו תחול גם במקרה בו ראש הממשלה החליט על פיזור הכנסת. מכאן יוצא, כי תיתכן כנסת שתקופת כהונתה תעלה על 4 שנים.
עד שנת 99', בה תוקן חוק יסוד הממשלה, זה אכן היה המצב. ואולם, בשנה זו תוקן החוק ובוטלה הסיפא של סעיף 22 האמור, כך שנותר מצב בו החוק לא התייחס לשאלת תקופת כהונת הכנסת כאשר ראש הממשלה הוא שפיזר אותה. רק משתוקן חוק היסוד שוב, בשנת 2001, הוספה מחדש ההוראה, הקבועה כיום בסעיף 29, ולפיה רואים שוב בכנסת שפוזרה על-ידי ראש הממשלה ככנסת שהחליטה לפזר עצמה. ואולם, הוראה זו נכנסה לתוקף רק בחודש ינואר 2003.
בנובמבר 2002, לאחר שנוכח כי אין לו רוב להעברת מדיניותו בכנסת, החליט ראש הממשלה, אריאל שרון, בהסכמת נשיא המדינה, על פיזור הכנסת ה-15 וקיום בחירות לכנסת ה-16. במועד פיזור הכנסת היתה, כאמור, לאקונה בחוק, ולא היתה הוראה המתייחסת לתקופת כהונת הכנסת הבאה, במקרה בו פוזרה הכנסת על-ידי ראש הממשלה, ומכאן סלע המחלוקת בשאלה: האם תקופת כהונת הכנסת היא 4 שנים, ואז מועד הבחירות יהא ב-2006, או שמא מתכלית החוק ומכוונת המחוקק ניתן ללמוד כי דינה של כנסת שפוזרה על-ידי ראש הממשלה כדינה של כנסת שהתפזרה מרצון, ולפיכך מועד הבחירות יהא בשנת 2007.
בג"צ 2257/04 סיעת חד"ש-תע"ל ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה