בשקט יחסי, הרחק מהסערות הפוליטיות, המשק ממשיך לדהור קדימה. עם גידול של 14% בנכסים הפיננסיים של משקי הבית בשנה האחרונה, מדובר בתוספת של כ-770 מיליארד שקל - סכום עתק שמתחלק לכאורה בין כל אזרח במדינה. אבל האם באמת כולם נהנים מהעושר הזה, או שמדובר באשליה חשבונאית? כלכלני החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מסבירים.
על הנייר - אנחנו עשירים
במבט ראשון, המספרים בהחלט מרשימים: אם נחלק את סך הגידול בנכסים הפיננסיים לכל תושב, נגיע לכ-77 אלף שקל לנפש. אבל רגע לפני שאתם מתחילים לפנטז על שדרוג לרכב חדש, חשוב לזכור שהעושר הזה אינו מתחלק שווה בשווה. רוב הכסף הזה כלוא בתוך קרנות הפנסיה והשקעות ארוכות טווח - לא בדיוק כסף נזיל שניתן למשוך בכל רגע.
האם הבינה המלאכותית תשנה את הכללים?
בעולם הכלכלה, לא רק מלחמות הסחר והמדיניות המוניטרית משחקות תפקיד מרכזי - גם הטכנולוגיה שועטת קדימה. חברת DeepSeek הסינית טלטלה לאחרונה את השווקים כאשר חשפה מערכת בינה מלאכותית מתקדמת בעלות נמוכה במיוחד. ההכרזה שלה גרמה לזעזועים בקרב ענקיות הטכנולוגיה, ואפילו מניית אנבידיה, ספקית השבבים הגדולה, ספגה ירידה חדה.
למרות ההשפעה הדרמטית על השוק הגלובלי, המשק הישראלי אינו משופע בחברות AI גדולות, ולכן ההשפעה המקומית הייתה מינורית יחסית. עם זאת, ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית עשויה להשפיע על שוק העבודה, היצוא וההשקעות בישראל בשנים הקרובות.
השפעות הריבית ושוק ההון
עליות המחירים בשווקים הפיננסיים דחפו את הנכסים כלפי מעלה, אך ההשפעה על הכיס של האזרח הממוצע היא עקיפה בלבד. מי שמשקיע בבורסה או מחזיק קרן פנסיה נהנה מהצמיחה הזו בטווח הארוך, אבל בטווח הקצר יוקר המחיה ממשיך להיות מורגש בכל קנייה במרכול.
ומה הלאה?
למרות שנת 2025 שנפתחה עם אופק חיובי, לא בטוח שהצמיחה הזו תימשך. בארה"ב, טראמפ מכריז על מלחמת סחר חדשה עם סין, קנדה ומקסיקו - מהלך שעלול לפגוע בצמיחה העולמית ולגרור האטה כלכלית גם בישראל. בנוסף, הפד האמריקני מאותת על עצירה בהפחתות הריבית, מה שעלול להשפיע גם על החלטות בנק ישראל ולצמצם את ההזדמנויות לצמיחה נוספת.
אז נכון, על הנייר אנחנו עשירים יותר, אבל השאלה הגדולה היא עד כמה התחושה הזו באמת מתורגמת לשיפור ברמת החיים שלנו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה