''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 27°
באר שבע 24°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

עבירות מקוונות: מאות אלפי ישראלים נפגעו - אבל 92% לא דיווחו

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים: כ-600 אלף ישראלים נפגעו מעבירות מקוונות במהלך השנה האחרונה, אך הרוב המכריע נמנע מלפנות למשטרה * החשש מהיפגעות גבוה במיוחד בקרב יהודים חילונים ובעלי השכלה גבוהה, בעוד שיעור הנפגעים בקרב ערבים נמוך משמעותית

עידן יוסף
ד' שבט התשפ"ה
פצחנים ישראל
פצחנים ישראל

ההתפתחויות הדיגיטליות מביאות עמן אינספור הזדמנויות, אך גם סכנות מוחשיות. סקר ביטחון אישי 2023 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על מגמה ברורה: 9.7% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל נפגעו מעבירות מקוונות, נתון המשקף כ-600 אלף בני אדם.

העבירות הנפוצות ביותר הן התחזות או גניבת זהות (39.5%) וגניבת מידע או הפצתו (42.8%). לצד זאת, כ-158 אלף ישראלים (2.6%) נפגעו מבריונות רשת וביוש (שיימינג). עם זאת, החשש מפני עבירות מקוונות גבוה עוד יותר: כשליש מהציבור מביע דאגה מהיפגעות בעתיד.

מי נמצא בסיכון גבוה יותר

גילים ומגדר

: * השכבה שנפגעה ביותר היא בני 35 עד 44, עם 12.9% נפגעים. * בגילי 34-20, גברים נפגעים יותר מנשים, ואילו בגילי 64-35 – נשים נפגעות יותר.

השכלה

: * בעלי תואר ראשון הם קבוצת הסיכון העיקרית, עם 28.1% נפגעים. * בקרב בעלי תואר שני ושלישי, השיעור נמוך מעט יותר (21.5%).

מגזרים

: * בקרב הציבור היהודי, 12.5% מהחילונים נפגעו מעבירה מקוונת, לעומת 7% בלבד מהחרדים. * שיעור הנפגעים בקרב ערבים נמוך משמעותית ועומד על 3.3% בלבד.

כמעט איש לא מדווח

למרות מספר הנפגעים הגבוה, 92.4% מהם לא פנו למשטרה. מדוע?
* 39% מסרו סיבה אחרת, שאינה מפורטת בסקר.
* 21.4% פנו לגורם אחר (למשל ספקי שירות או גורמים פרטיים).
* 19% לא דיווחו משום שאינם מאמינים שהמשטרה יכולה לטפל בתלונתם.

פשיעה מקוונת בקרב ילדים

נתוני הסקר מצביעים על פגיעה נרחבת גם בקרב ילדים ובני נוער:
* 2.8% ממשקי הבית דיווחו על מקרה של בריונות רשת או הכלמה (ביוש) כלפי ילדים.
* במגזר היהודי, שיעור הפגיעות אף גבוה יותר ועומד על 3.5%.
* 2.2% ממשקי הבית דיווחו על עבירה מקוונת כלפי ילדיהם (ללא קשר לבריונות רשת).

חשש מהיפגעות: פערים בין מגזרים

29.8% חוששים להיפגע מעבירה מקוונת, אך הנתונים חושפים פערים בולטים:
* 32.8% מהיהודים והאחרים הביעו חשש, לעומת 16.5% בלבד מהערבים.
* נשים חוששות יותר מגברים, אך בקרב שניהם קיימים הבדלים בהתאם לרקע החברתי.
* 53.6% מאלו שכבר נפגעו בעבר הביעו חשש מפני פגיעה נוספת, לעומת 27.2% בלבד מאלו שלא חוו פגיעה בעבר.

הסקר ממחיש עד כמה הפשיעה המקוונת הפכה לאתגר משמעותי בחברה הישראלית. היקף הנפגעים הגבוה, לצד שיעור דיווחים נמוך מאוד, מעורר שאלות בנוגע להתמודדות המדינה עם התופעה.

בעוד שהעולם הטכנולוגי מתמקד בדיון סביב קוד פתוח ונגישות הציבור למודלים של בינה מלאכותית, בישראל עולה שאלה מרכזית אחרת: כיצד ניתן להגן על הציבור מפני הסכנות ברשת – ומה המדינה מתכוונת לעשות בנידון?

בינה מלאכותית

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה