בג"ץ נוטה לצמצם את כוחו של מלכיאלי בבחירת רבני ערים

בג"ץ נוטה להחליש את כוחו של השר לשירותי דת בבחירת רבני ערים - עולה מן הדיון שקיים ומן הצו על תנאי שהוציא. השופטים הורו לשר מיכאל מלכיאלי לנמק מדוע לא יקבעו, כי על הרשות המקומית יהיה להתייעץ איתו לפני מינוי שליש מנציגי הציבור בגוף הבוחר, במקום לקבל את הסכמתו כפי שנקבע בתקנות עליהן חתם בחודש שעבר.

התקנות נחתמו לאחר שש"ס לא הצליחה להעביר את חוק הרבנים, שנועד להעניק לשר (מטעמה) את השליטה במינוי עשרות רבני ערים ושכונות; החוק אושר לאחר חתימתן. עתירתם של עמותת עתים וארגון רבני צהר היא בעיקר נגד אופן בחירת נציגי הציבור. השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין וחאלד כבוב הוציאו (30.1.25) צו על תנאי בשני הנושאים והורו למלכיאלי להגיב עד 20.3.25; כבוב דחה קודם לכן את הבקשה לצו ביניים שימנע את יישום התקנות עד להכרעה בעתירה.

עתים וצהר ציינו, כי בשנת 2022 נקבע שחברי מועצת הרשות המקומית יהיו מחצית מחברי הגוף הבוחר, רבע ימנה השר לאחר התייעצות עם הרשות, ורבע - הרשות לאחר התייעצות עם השר. בתקנות החדשות נקבע, כי שני שלישים מן המחצית השנייה (דהיינו שליש מחברי הגוף הבוחר) ימונו בידי השר בהתייעצות עם הרשות, והשליש הנותר (דהיינו שישית מהגוף הבוחר) ימונו בידי המועצה בהסכמת השר. המשמעות היא, שנציגות התושבים יורדת מיותר מ-75% לפחות מ-50%.
עתים וצהר טענו, כי מדובר בניסיון של מלכיאלי וש"ס להשתלט "על הליכי בחירת רבני עיר תוך דחיקת תושבי הרשויות בחריגה מסמכות ובהליך לא תקין".

מלכיאלי טען בתגובה, כי עתים וצהר לא מיצו הליכים כדרוש וכי אין הצדקה להתערבות חריגה בחקיקת משנה. הוא גם דחה את הטענות לפיהן מדובר בניסיון השתלטות פוליטי, שכן חברי הגוף הבוחר עצמאים והוא יתקשה לפסול מועמדים של הרשות המקומית. שיקול פוליטי בהקשר זה אינו שיקול זר, והעותרים לא הוכיחו את קיומו ושהשינוי יוביל בהכרח לשליטה שלו בתהליך המינוי, הוסיף מלכיאלי. מרכז השלטון המקומי תומך בקבלת העתירה.

בדיון בעתירה (29.1.25) הציעו השופטים לצדדים להסכים לשינוי בתקנות, ולפיו מינוי נציגי הציבור יהיה בהתייעצות עם השר ולא בהסכמתו. עתים, צהר ומרכז השלטון המקומי הסכימו, בעוד מלכיאלי סירב ונציג המדינה ציין שזהו הנושא העיקרי מבחינתו.