הוועדה דנה בחוק שירות ביטחון: "הגדרות מדויקות הן קריטיות להצלחת החוק"

ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ב', 27.1.25) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, שהתמקד בסעיפים 26יב-26טו, העוסקים בהגדרת "בוגר מוסד חינוך חרדי" ובסוגיית הגדלת יעדי הגיוס לצה"ל.

היו"ר ח"כ יולי אדלשטיין: "קיימתי ישיבה עם מנהל הוועדה והיועצת המשפטית, ותוך התלבטות כנה הגענו למסקנה שעדיף להתחיל בהגדרות הבסיסיות ולא לפי סדר הסעיפים. מדובר בחוק מורכב, והגדרות מדויקות הן קריטיות כדי להפוך אותו לאפקטיבי".

מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, התייחס לחשיבות שילוב הציבור החרדי בצה"ל ואמר: "הציבור החרדי רואה בלימוד התורה ערך עליון, אך גם מבין שלא כולם יכולים ללמוד יום ולילה. עלינו ליצור תנאים שמאזנים בין האתגרים של השקפת עולם תורנית לבין חשש מתהליכי חילון. הצלחת הגיוס יכולה להתקיים רק במרחבי הסכמה ולא בכפייה".

פוקס גם ציין כי התיקון המוצע לחוק מבוסס על ועדה שהוקמה בתקופת שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, אך הדגיש כי לאור אירועי 7.10, יש להתאים את החוק למציאות החדשה ולהגדיל את יעדי הגיוס, תוך הותרת גיל הפטור על 26 ולא על 21, כפי שהוצע בעבר.

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, התייחס לתהליך החקיקה: "בהצעת החוק הזו יש חריגה מהליך מקובל. לרוב מי שמגיש את דין הרציפות הוא אותו שר, אך כאן מדובר בהצעה מ-2022 שהוגשה על-ידי שר אחר. עבודת המטה הממשלתית בנושא לא הושלמה, והממשלה לא קיבלה החלטה ברורה על ההצעה".

ח"כ בני גנץ, שכשר ביטחון הגיש את ההצעה עליה חל דין הרציפות, אמר: "לא ניתן להתעלם מהאירועים המשמעותיים שהתרחשו מאז גיבוש החוק. נדרש לבחון מחדש את יסודות ההצעה, ולא להסתמך על 'טריקים משפטיים' שאינם מתאימים למציאות הנוכחית".

בדיון עלו גם היבטים כלכליים של הצעת החוק. הממונה על התקציבים במשרד האוצר ציין: "כאשר גובשה ההצעה, המטרה העיקרית הייתה כלכלית - לשלב את החרדים בשוק העבודה. כעת נדרש להתמקד גם בצרכי צה"ל ובהגדלת סד"כ, אך זאת תוך שמירה על יעדים ולא באמצעות סנקציות קולקטיביות שאינן אפקטיביות".