ניגודי עניינים והטיות בשוק הביטוח: דוח חדש חושף את הסיכונים במבנה הבעלות של סוכנויות הביטוח

• בשנת 2023 נוהלו נכסי פנסיה וחיסכון בישראל בשווי כולל של כ-2.7 טריליון ש"ח.
• דמי ביטוח בסך כ-50 מיליארד ש"ח שולמו בביטוחים כלליים וביטוחי בריאות.
• סוכנויות בבעלות מוסדית מהוות 5% בלבד מהשוק אך אחראיות לכ-20% מהמכירות.

צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, הגיש לאחרונה דוח מקיף ומעמיק לבחינת השפעות הבעלות של גופים מוסדיים על סוכנויות הביטוח בישראל. הדוח, שהוכן במהלך השנה האחרונה, מצביע על חששות משמעותיים הנוגעים לזיקות הקיימות בין סוכנויות ביטוח לבין גופים מוסדיים המחזיקים בהן. חששות אלה כוללים פגיעה בתחרות, ניגודי עניינים מובנים ואף סכנה לטובת הצרכן הישראלי, אשר סומך על סוכני הביטוח שיפעלו למענו באופן אובייקטיבי.

הרקע לדוח: ענף הביטוח והחיסכון תחת זכוכית מגדלת

ענף הביטוח והחיסכון בישראל הוא שוק מרכזי המשפיע על כלל משקי הבית והמשק. מוצרים כמו ביטוחי בריאות, חסכונות פנסיוניים וביטוחים חובה לרכב הם חלק בלתי נפרד מהחיים הכלכליים של אזרחי המדינה. נכון לשנת 2023, נוהלו בשוק כ-2.7 טריליון שקל בנכסי חיסכון ופנסיה, ושולמו כ-50 מיליארד שקל בדמי ביטוח, מתוכם 31.5 מיליארד שקל עבור ביטוחים כלליים ו-18.4 מיליארד שקל עבור ביטוחי בריאות.

למרות מרכזיותו וחשיבותו של הענף, הוא מאופיין במורכבות גבוהה, בפערי מידע מובנים ובזיקות כלכליות שמקשות על הצרכנים לקבל החלטות מושכלות. בשל כך, סוכני הביטוח ממלאים תפקיד קריטי בשוק זה - תפקידם הוא לגשר על פערי המידע ולהתאים לצרכנים את המוצרים הנכונים ביותר לצרכיהם. אולם מודל התגמול הנוכחי של סוכני הביטוח, המתבסס בעיקר על עמלות המתקבלות מגופים מוסדיים, מעלה חששות משמעותיים לפגיעה בתפקיד זה.

חשיפת הזיקות: כיצד פועלות סוכנויות הביטוח?

לפי הדוח, מודל התגמול בישראל מבוסס על שלוש קטגוריות עיקריות: עמלות שוטפות, עמלות חד-פעמיות ותמריצים נוספים. העמלות השוטפות משולמות לסוכנים לאורך חיי הפוליסה, בעוד העמלות החד-פעמיות ניתנות עם ביצוע העסקה או הגעה ליעדי מכירות. נוסף על כך, סוכני ביטוח מקבלים הטבות כמו מימון נסיעות, פרסים ותמריצים נוספים. מודל זה יוצר תלות כלכלית ישירה בין הסוכן לבין הגוף המוסדי, שעלולה להטות את שיקול דעתו של הסוכן - לא לטובת הצרכן, אלא לטובת הגדלת רווחיו.

אחת התופעות המדאיגות שעליהן מצביע הדוח היא מה שמכונה "הטיית היצרן". במצב זה, סוכני הביטוח נוטים לשווק מוצרים של יצרנים המשלמים להם עמלות גבוהות יותר, גם כאשר מוצרים של יצרנים אחרים מתאימים יותר לצרכנים. כך נוצר ניגוד עניינים מובנה, שבו הצרכנים עלולים למצוא עצמם רוכשים מוצרים שאינם מותאמים לצרכיהם או משלמים עליהם מחירים גבוהים מהמוצדק.

מבנה הבעלות: סוכנויות הביטוח והחיבור לגופים המוסדיים

מעבר לזיקות הנובעות ממודל התגמול, הדוח מתאר מגמה מדאיגה של רכישת סוכנויות ביטוח על-ידי גופים מוסדיים. נכון לאוגוסט 2023, החזיקו גופים מוסדיים ב-120 סוכנויות ביטוח, המהוות כ-5% בלבד ממספר הסוכנויות הכולל, אך אחראיות לכ-20% מהמכירות בענף. מגמה זו, שהחלה כבר בשנת 2019, התחזקה מאוד בשנים האחרונות, עם רכישת עשרות סוכנויות נוספות בידי גופים מוסדיים.

מבנה הבעלות הזה יוצר חשש משמעותי נוסף: הטיית מכירה לטובת מוצרים של חברת האם המוסדית. בכך, נפגעת התחרות החופשית בשוק, שכן סוכנויות בבעלות מוסדית מקבלות תמריצים ברורים להעדיף את מוצרי חברת האם, גם אם מוצרים של חברות אחרות מתאימים יותר לצרכנים.

ההשלכות על התחרות: בין טובת הצרכן לרווחי הסוכן

הדוח מתאר את החששות המרכזיים הנובעים ממבנה השוק הנוכחי, ובראשם החשש לפגיעה בתחרות. כאשר סוכנויות בבעלות מוסדית נוטות לשווק את מוצרי חברת האם בלבד, הן מצמצמות את ההיצע הזמין לצרכנים ומקשות עליהם להשוות בין חלופות. בנוסף, המידע התחרותי שנאסף על-ידי סוכנויות בבעלות גופים מוסדיים עלול לשמש ליצירת שיווי משקל מתואם בין חברות הביטוח - מצב שבו חברות נמנעות מלהתחרות אחת בשנייה.

המלצות הצוות: כך ניתן לשפר את המצב

על-מנת להתמודד עם ניגודי העניינים והטיות הקיימות, הצוות הבין-משרדי גיבש שורת המלצות, בהן:
*

מודל תגמול אחיד לסוכנים

חובת גילוי נרחבת

הסדרת הבעלות המוסדית

הדוח שהוגש מהווה צעד ראשון וחשוב בהתמודדות עם האתגרים בשוק הביטוח בארץ. עם זאת, יישום ההמלצות דורש שיתוף פעולה רחב בין כל הגורמים בענף - ממשרדי הממשלה, דרך חברות הביטוח ועד הסוכנים עצמם. רק כך ניתן להבטיח שוק תחרותי והוגן, שבו טובת הצרכן עומדת בראש סדר העדיפות.