מילביצקי חשב שהממשלה תומכת בחשיפת פרטי משתמשים ברשת, ואז גילה שלוין עיקר לו את הצעת החוק

ח"כ חנוך מילביצקי עלה השבוע לדוכן המליאה עם מטרה ברורה: לשים קץ ל"שיימינג" המקוון ולחשוף את פרטי המשתמשים שמפרסמים תוכן פוגעני תחת שמות בדויים. "שפני המקלדת, אלה שמסתתרים מאחורי שמות מזויפים, מנצלים את האנונימיות כדי לפגוע בשמו הטוב של האחר", טען מילביצקי.

הצעת החוק נועדה לאפשר לנפגעי לשון הרע לפנות לפלטפורמות דיגיטליות ולדרוש את פרטי המפרסם. במקרה של סירוב או אי-תגובה מצד הפלטפורמה, יוכל הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לחשיפת זהות המפרסם, כפוף להחלטת השופט. "הצעת החוק הזו תייצר הרתעה ותמנע פגיעות חמורות", סיכם מילביצקי.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

שר המשפטים יריב לוין שמסר את תשובת הממשלה הציג עמדה זהירה ומחושבת יותר, שהותירה את מילביצקי בהלם. הוא הביע תמיכה עקרונית ביוזמה של מילביצקי אך העלה חששות כבדי משקל בנוגע להשלכותיה: "אין ספק שמה שמתרחש ברשת הוא בעייתי - הפצה שיטתית של פייק ניוז, השמצות, ולעיתים אף איומים. אבל עלינו לזכור שחופש הביטוי ברשתות החברתיות הוא חיוני, במיוחד בעידן שבו לתקשורת הממוסדת יש מונופול על השיח הציבורי".

לוין הזהיר שהחוק עלול להוביל לניצול לרעה ולפגיעה בזכויות יסוד. "כוונות טובות עלולות להפוך לכלי לסתימת פיות. הרשתות החברתיות הן המקום היחיד שבו קולות שאינם מקבלים ביטוי בתקשורת יכולים להישמע. אם נתערב יתר על המידה, אנחנו עלולים לגרום להשתקה רחבה ומסוכנת", הזהיר.

במקום זאת, הציע לוין לצמצם את תחולת החוק רק למקרים של הודעות בתפוצה רחבה, כמו מסרונים (הודעות טקסט או ואטסאפ) או דוא"ל, ולהימנע מהחלתו על פרסומים ברשתות החברתיות או בתגוביות באינטרנט. "החוק במתכונתו המלאה מסוכן, אך בגרסה מצומצמת יוכל לטפל בבעיות חמורות מבלי לפגוע בחופש הביטוי", הבהיר.

"התופעה הזו, יש בה סיכון עצום בכל מה שקשור להליכי בחירות והליכי בחירות פנימיות - והיא אכן מנוצלת לצרכים האלה", הסביר שר המשפטים. "משום שהיכולת להפיץ 'פייק' כזה סמוך לבחירות, לפעמים ביום הבחירות, ובדרך הזאת לשנות את הצבעתם של אנשים, לגרום להם למשל להאמין שמועמד מסוים הסיר את מועמדותו, או תומך במשהו שהוא איננו תומך בו, או התקשר בהסכם עם מישהו - דבר שלא היה ולא נברא. הדברים האלה מהווים גם סיכון ישיר לדמוקרטיה ולהליך הדמוקרטי. ולכן מעבר לסוגיות של מניעת הביזוי, והשיסוי והשקר, יש כאן גם חשיבות עצומה, בעיניי, בהגנה על ההליכים הדמוקרטיים והתהליכים הנדרשים".

לוין הזכיר את פסק הדין שניתן בעניינו של איקי כהן, פסק דין שבמסגרתו חויב מפעיל תקשורת לתת את הפרטים של מי שהפיץ דרכו מסרים שהיו מסרים פוגעניים או שקריים בעניינו של איקי כהן. בית המשפט אכן קבע שהזכות הזו קיימת, ויש מקום שמפעיל תקשורת שמפיץ הודעות כאלה לא ייתן הגנה וחיסיון למי שהזמין ממנו את ההודעות, שילם עבורן וכמובן עומד מאחוריהן. "באופן כזה שכל מי ששולח הודעות כאלה ידע שאם תהיה פנייה למפעילי התקשורת, תהיה להם חובה לפרסם ולתת את המידע על הגורם האחראי לפרסום, הגורם ששילם עבורו וכו'", דבריו.

"מי שפועל ביושר לא צריך להסתתר", השיב מילביצקי. "בתי המשפט יידעו לאזן בין הזכות לפרטיות לבין זכותו של נפגע לשון הרע לנקות את שמו. צמצום החוק פוגע במטרה העיקרית שלו - להילחם בתופעות חמורות המתרחשות בעיקר ברשתות החברתיות".

הדיון סביב הצעת החוק מדגיש את המורכבות שבניסיון להסדיר את המרחב הדיגיטלי. מצד אחד, יש צורך דחוף לטפל בתופעות של לשון הרע, "שיימינג" ו"פייק ניוז", שפוגעות באנשים רבים. מצד שני, החשש מפני פגיעה בחופש הביטוי ובאפשרות להשמיע דעות במרחב המקוון אינו מופרך. הגישה של לוין מבקשת לשמור על איזון - להילחם בתופעות חמורות מבלי ליצור כלים שעלולים לשמש להשתקה פוליטית או חברתית.