"אל-ג'זירה משודרת בבתי קפה בלוד - זה כלי נשק לכל דבר"

הוועדה לביטחון לאומי קיימה (יום ד', 8.1.25) דיון בהצעת חוק מניעת פגיעת גוף ידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון - הוראת קבע), התשפ"ד-2024 לקריאה ראשונה. הצעת החוק מבקשת להחיל בחקיקה קבועה את הסמכויות שנכללו בהוראת השעה, במטרה לחסום תכנים מסיתים המשודרים מגופי תקשורת זרים באמצעות לווין ואינטרנט.

"חופש הביטוי אינו חופש ההסתה והחופש לפגוע בביטחון המדינה", אמר ח"כ שלמה קרעי, שר התקשורת. "אנו עדיין במלחמה ועלינו להקל על גורמי הביטחון מהצורך לחדש את חוות דעתם בפני הממשלה. יש פערים, אל-ג'זירה ואל-מיאדין משודרות בשידור חי ביוטיוב. לא מדובר על פיקוח וניטור רשתות אינטרנט אלא על חסימת השידור החי של הערוץ שמסית. החוק הוא לא לניטור האינטרנט אלא מניעה של פגיעה בביטחון המדינה וצמצום הפערים הקיימים".

ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה: "האויב יודע לנצל אמצעים שונים כדי להעביר מידע למשימה והוא משתמש באמצעי תקשורת לעשות זאת. מכנים זאת 'אל-ג'זירה' אבל זו אחת הדרכים. אפילו בית המשפט ציין שהוא רואה קשר בין ארגוני הטרור לגופי תקשורת שונים והפעלתם כאמצעי. ההצעה מעמידה את הצורך להתמודד עם אמצעים נוספים בנוסף לנטרול שידורי הטלוויזיה מול חופש העיתונות ובאיזון הזה אנו דנים".

ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), יוזם ההצעה: "אין שום דבר בהצעת החוק שיפגע בחופש הביטוי של מישהו מאזרחי ישראל. מה הקשר בין חופש ביטוי לערוץ תקשורת ממדינה זרה שיושב כאן, מעליל ומסית נגד מדינת ישראל. על החוק להיות קבוע תוך סגירת הערוצים הנוספים בהם מקבלים את התכנים המסיתים".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "ההצעה עברה כהוראת שעה ולא עבר מספיק זמן לבחון אותה. זה מה שיש לוועדה לדון כאשר יש נרצחים בתאונות דרכים והפשיעה משתוללת? הזמן של הפיקוח הפרלמנטרי יקר. הוועדה נותנת עדיפות להצעת חוק פרטית שתכלה את זמנה".

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד): "אף אחד מאיתנו לא חושב שאל ג'זירה הם חובבי ציון והם האויבים שלנו. הדאגה שלי בהצעה היא הגנה על חופש הביטוי והתקשורת במדינת ישראל. המעבר מהוראת שעה להוראת קבע יכול להוות תקדים שיסכן כלי תקשורת אחרים".

ח"כ עמית הלוי (ליכוד): "אל-ג'זירה משודרת ב'חי' בבתי קפה בלוד ובערים נוספות ויש פערים. ההצעה מגשרת על הליקויים במיוחד בחסימת היוטיוב ושידורי הלווין והצלחות. אל-ג'זירה הוא כלי נשק לכל דבר ועניין".

ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד): "אל תנסו להאשים כאילו לנו לא אכפת. איך אתם רוצים לתת יכולת לשר אם להחליט לסגור אתר אינטרנט או לא? אני מוטרדת מכך".

ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): "החוק הוא חד-משמעי במתן סמכויות רק כשמדובר בגוף זר שפוגע באופן ממשי בביטחון המדינה".

הפרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי: "ניתן לעקוף חסימה של אתר שלם וחלק מהתכנים הם לגיטימיים. יש בעייתיות בדרישה מספקיות ומרשתות להוריד ולחסום אתר שלם, לכן לא ברור אם החקיקה תהיה אפקטיבית. למדינות אין ממש כוח מול הפלטפורמות ויש להיזהר בהפעלה של בקשות שכאלה כי בסוף נפגע בבקשות במקרים שהם הכרחיים יותר".

פיני שומר, מנכ"ל מועצת העיתונות: "מדובר בחקיקה נוספת שמובילה להגבלה ובפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות ופגיעה בדמוקרטיה. יש שיקולים בינלאומיים וכלכליים שעלינו לקחת בחשבון, וזה מקרב אותנו למדרון חלקלק של סגירת תקשורת גם בארץ".

שי רוזנגרטן מתנועת 'אם תרצו': "שמענו לא מעט דוגמאות 'למה לא' ועל ה'פגיעה' בדמוקרטיה. אבל מה עם הפגיעה הנוכחית? אספנו 30 עדויות מתחילת המלחמה בהם: הכפשת מדינת ישראל והפצת שקרים כאילו אנו מבצעים טבח וסוג חמור יותר של סרטוני הדרכה ממש איך לפגוע בחיילי צה"ל, בטנקים, במסוקים ובאזרחי ישראל. זו פגיעה אנושה ואסור לאפשר חשיפה אליהם".

מימון שמילה, מנהל הנדסה במשרד התקשורת: "יש יכולות לפנייה לספק להסרת תוכן ולחסימת שידור חי שפוגע ביטחונית ויכולות טכנולוגיות לחסום ערוצי לווין. האפשרות המומלצת היא לחסום בתוך מדינת ישראל וביהודה ושומרון תוך הצבת משדר המשבש את הקליטה של הערוץ".

הוועדה צפויה להמשיך בדיוניה בהכנת הצעת החוק לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה.