ועדת הכספים סיימה (יום ה', 26.12.24) את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) העוסקת במיסוי רווחים לא מחולקים. החוק נועד לטפל בתופעת 'חברות הארנק' ולמנוע דחיית תשלומי מס באמצעות צבירת רווחים שאינם מושקעים בפעילות עסקית אמיתית.
המיסוי הדו-שלבי והפער שנוצר
בישראל פועל מנגנון מיסוי דו-שלבי: בשלב הראשון נגבה מס חברות בגובה 23% מהרווחים השנתיים של החברה. בשלב השני, כאשר בעלי החברה מושכים את הרווחים כדיבידנד, מוטל עליהם מס דיבידנד בשיעור של 30%. יחדיו, שיעור המס המצטבר עומד על כ-48%.
אלא שבפועל, בעלי חברות רבים בוחרים להשאיר את הרווחים בתוך החברה, להשקיע אותם בהשקעות פסיביות בשוק ההון או בנדל"ן, ובכך להימנע מתשלום המס המלא. תופעה זו, המוכרת כ'חברות ארנק', חותרת תחת מטרת הטבת המס הדו-שלבי, שנועדה לעודד השקעה בפעילות יצרנית.
עיקרי השינויים המוצעים
* מיסוי רווחים צבורים (סעיף 81)
** הכנסה צפויה בשנת 2025: 7.5-2.2 מיליארד ש"ח.
** הכנסה ארוכת טווח: 2.2 מיליארד ש"ח.
** מסלול אלטרנטיבי מאפשר לחברות לחלק רווחים בשיעור מס מופחת של 5%-6%.
* מיסוי על משלח יד (סעיף 62)
** הכנסה צפויה בשנת 2025: 2.6-2.8 מיליארד ש"ח.
** הכנסה ארוכת טווח: 2.9 מיליארד ש"ח.
** יוחרגו חברות עם רווחים צבורים של עד 750 אלף ש"ח.
* מיסוי שותפויות
** הכנסות שותפויות ימוסו בשיעור של 45% מס חברות.
** יבוטלו החרגות קיימות של שותפויות קטנות.
המודל החדש: איזון בין גבייה לעידוד השקעה
הצעת החוק מציגה מנגנון לפיו חברות החזקה ישלמו 2% מס מדי שנה על רווחים צבורים שאינם מחולקים, מעבר לרף של 750 אלף ש"ח. המטרה היא ליצור תמריץ לחלוקת רווחים כדיבידנד ולהימנע מתכנון מס דרך חברות ארנק.
הוראת שעה לפירוק חברות
* חברה שתבחר להתפרק עד סוף 2025 תהנה ממס מופחת על חלוקת נכסיה.
* הוראת שעה מיוחדת מאפשרת חלוקה של 5% מהרווחים ללא מס נוסף עד נובמבר 2025.
על-פי משרד האוצר, ההכנסות הצפויות מהחקיקה עומדות על 9.25 מיליארד ש"ח ב-2025, ובטווח הארוך יעמדו ההכנסות על 4.35 מיליארד ש"ח. מרבית הגבייה תתבצע מהמאיון העליון, אשר מהווה 83%-99% מבסיס המס.
השפעות על עסקים קטנים ובינוניים
הצעת החוק כוללת הקלות מסוימות לעסקים קטנים ובינוניים. חברות עם רווחים צבורים של עד 750 אלף ש"ח לא יידרשו לשלם את המס החדש. כמו-כן, נקבעו מנגנוני הקלה לעסקים שנפגעו כלכלית בשנים האחרונות, בדגש על חברות בתחומי התעשיה והבנייה.
גורמים בוועדה ובמשרד האוצר הדגישו כי הצלחת החוק תלויה ביישום אפקטיבי ומעקב הדוק אחר התנהלות החברות. חלק מהאתגרים המרכזיים כוללים הבטחת אכיפה שוויונית, טיפול בפרצות מס חדשות שעלולות להתעורר והבטחת גביית מס בגובה היעדים שנקבעו.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "החוק הזה נוגע בשכבת אוכלוסייה אמידה. אם לא נבצע אותו, ניאלץ להטיל גזירות כלכליות על מעמד הביניים והשכבות החלשות". ח"כ ינון אזולאי: "החוק עבר שינויים רבים במהלך הדיונים, וכולל איזונים חשובים למניעת פגיעה בעסקים קטנים. אני מקווה שנעמוד ביעד הגבייה של 10 מיליארד ש"ח". שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים: "זהו שינוי משמעותי בתפיסת המיסוי. אני סבור שהוא יוביל לגביית מס צודקת והוגנת יותר".
החוק צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, ובמשרד האוצר מעריכים כי הוא יהווה צעד חשוב בצמצום פרצות המס ובהגדלת הכנסות המדינה בצורה הוגנת ומדורגת.
האתגר המרכזי יהיה ביישום החוק בפועל, תוך מניעת פגיעה בפעילות העסקית השוטפת של חברות קטנות ובינוניות, ובמקביל השגת היעדים הפיסקאליים שנקבעו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה