צה"ל שינה ב-7 באוקטובר 2023 את הוראות הפתיחה באש, כך שניתן היה לפגוע במספר רב של אזרחים ברצועת עזה במסגרת חיסול מחבלים. כך חושף (26.12.24) ניו-יורק טיימס בתחקיר נרחב, המבוסס לדבריו על עשרות מסמכים ו-100 ראיונות, כולל עם 25 מבין המעורבים בהליכי האישור לתקיפות השונות.
על-פי התחקיר, בשעה 13:00 ביום פרוץ המלחמה - בעוד אנשי חמאס טובחים, אונסים וחוטפים ישראלים ביישובי העוטף - הוציא המטכ"ל פקודה שהעניקה לקצינים בדרגי ביניים הרשאה נרחבת לתקוף אלפי מטרות בעזה, לרבות פעילים בדרג זוטר של חמאס. על-פי הפקודות, קצינים הורשו לאשר תקיפות שעלולות לסכן את חייהם של עד 20 אזרחים - מספר גבוה משמעותית מהמגבלות שהיו נהוגות בעבר (בין הימנעות כליל מפגיעה באזרחים לבין עשרה במקרים נדירים).
קצין בכיר הסביר לעיתון, כי המטכ"ל האמין באותן שעות שישראל ניצבת בפני איום קיומי. לדבריו, הייתה חובה להפעיל כוח רב כדי למגר את הסכנה, לבצע אלפי תקיפות מן האוויר בזמן קצר, ולכן היה צורך לבזר את סמכויות האישור שנמצאות בדרך כלל בידי הפיקוד הבכיר בלבד. באותן שעות קריטיות גם היה חשש כבד מפלישה אפשרית של חיזבאללה בלבנון וצה"ל נאלץ לרתק לגזרה ההיא כוחות רבים.
לטענת הטיימס, כדי לפרק את חמאס בעזה מיכולותיו, ישראל "החלישה משמעותית" את מערכת הפיקוח שהייתה אמורה למנוע פגיעה באזרחים, אימצה שיטות שגויות לאיתור מטרות והערכת הסיכון שנשקף לחפים מפשע, התעלמה מאזהרות של קצינים בצה"ל ושל בכירים בארה"ב בנוגע לכשלים, ולא עשתה רבות גם בתחקירים שלאחר התקיפות שפגעו באזרחים, או בהענשת אלו שפעלו שלא כשורה.
לפי התחקיר, ב-8 באוקטובר בשעה 22:50 הוציא המטכ"ל פקודה נוספת, ולפיה ניתן לסכן את חייהם של 500 אזרחים מדי יום; מגבלה זו הוסרה לאחר יומיים. משרד הבריאות ברצועה, הכפוף לחמאס, טוען ש-45,000 אזרחים נהרגו במלחמה - אם כי ברור שנתוניו כוללים גם אלפים רבים ואולי רבבות אנשי חמאס, ושאזרחים רבים נהרגו משום שחמאס בחר במכוון למקם אנשיו, מפקדותיו וכלי הנשק שלו בלב איזורים מאוכלסים בצפיפות.
בכמה מקרים, כאשר התקיפות כוונו למנהיגי חמאס, בכירים בצה"ל אישרו אותן תוך ידיעה שכל אחת מהן מסכנת יותר מ-100 אזרחים, באופן שלדברי העיתון "חצה בצורה יוצאת דופן רף שנקבע על-ידי צבאות מערביים מודרניים". צה"ל, כך נטען, תקף בקצב כה מהיר, עד שמאגר המטרות המאומתות מלפני המלחמה התרוקן תוך ימים ספורים. כתוצאה מכך, צה"ל אימץ מערכת חדשה ו"לא-מוכחת" למציאת מטרות חדשות, שלפי הטיימס התבססה על שימוש בבינה מלאכותית בהיקף נרחב.
לקצינים יש שיקול דעת משמעותי
צילום: חאן יונס, דצמבר 2023 [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]לפי התחקיר, מערכת בשם "The Gospel" שימשה להצלבת מידע ממקורות שונים, כולל שיחות טלפון, תצלומי לווין ואיכונים סלולריים. עוד דווח, כי צה"ל מחזיק במאגרי מידע מקיפים, שאחד מהם מכונה "לבנדר", המכילים מספרי טלפון וכתובות של חשודים בפעילות טרור. שליטת ישראל ברשתות תקשורת בעזה אפשרה האזנה ומעקב אחר טלפונים פלשתיניים, ועל-פי התחקיר קציני מודיעין ניסו לאתר את מיקומם של פעילי טרור באמצעות האזנה לשיחות שבוצעו ממספרים המזוהים עימם. אולם, מאגרי המידע הללו כללו לעתים מידע מיושן – באופן שהגדיל את הסיכון לזיהוי שגוי של אזרחים כמחבלים.
הטיימס מוסיף וטוען, כי צה"ל הסתמך לעיתים קרובות על מודל סטטיסטי פשטני להערכת הסיכון שנשקף לחפים מפשע בתקיפות, ולעיתים הפציץ מטרות כמה שעות לאחר שאותרו – מה שהגדיל לכאורה את הסיכון לטעויות. המודל התבסס בעיקר על הערכות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולריים באזורים נרחבים יותר מסביב למוקדי התקיפות, ולא על מעקב מודיעיני מדוקדק אחר מבנה ספציפי, כפי שהיה מקובל במבצעים ישראלים קודמים.
עם זאת, ממשיך הטיימס, בנובמבר 2023 החל צה"ל לצמצם את השימוש בפצצות כדי לשמור על אספקת החימושים שלו. במקביל המטכ"ל הידק מחדש את כללי התקיפות, כולל הפחתה בחצי של מספר האזרחים שניתן לסכן בתקיפות נגד יעדי טרור בעלי חשיבות נמוכה, שאינם מהווים איום מיידי.
העיתון אומר כי כדי לעמוד בדרישות החוק הבינלאומי – קציני צה"ל נדרשים לוודא שהסיכון מהתקיפות האוויריות פרופורציונלי לערך של היעד הצבאי, ולנקוט באמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על חיי חפים מפשע. אולם, לקצינים יש שיקול דעת משמעותי, כיוון שכללי הלחימה מעורפלים בכל הנוגע למה שנחשב כאמצעי זהירות אפשרי.
לדברי הטיימס, צה"ל אישר שהכללים הנוגעים לאישור תקיפות אכן השתנו לאחר 7 באוקטובר, אך הדגיש כי כוחותיו "השתמשו באופן קבוע באמצעים ובשיטות העומדים בדין". השינויים בכללי התקיפות בוצעו בהקשר של "עימות חסר תקדים שקשה להשוותו לזירות לחימה אחרות בעולם", לנוכח ההיקף העצום של מתקפת הטרור הרצחנית, השימוש של המחבלים באזרחים כמגן אנושי ומערכת המנהרות הנרחבת של חמאס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה