חברת ישרוטל יזמות ופיתוח וחברת העיר הלבנה מונטיפיורי, יזמות מלון הבוטיק "הגימנסיה" ברחוב מונטיפיורי בתל אביב, תובעות 18.7 מיליון שקל מחברת קפה נואר, בניהולו של גדעון אליהו. הן טוענות, בתביעה שהגישו (25.12.24) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי קפה נואר הפרה הסכם להקמת מסעדה במלון.
בתביעה נאמר כי מערך הקולינריה של המלון נשען על קיומה של מסעדה ידועה בכניסה אליו וכי הייתה לה חשיבות שיווקית רבה, כנהוג ברשת ישרוטל. בשנת 2021 חתמו הצדדים על הסכם להעברת קפה נואר מרחוב אחד העם למלון, וקפה נואר גם קיבלה על עצמה את הגשת ארוחות הבוקר בו. היזמות אומרות, כי השקיעו 12.4 מיליון שקל ברכישת ציוד ובביצוע התאמות במבנה לצורכי המסעדה.
אולם, בינואר השנה הודיעה קפה נואר על ביטול ההסכם, בנימוק שהנכס נמסר לה באיחור, שכן המועד למסירתו היה 31.8.22. עוד טענה החברה, כי במהלך הבנייה התגלו אי-התאמות וביצוע עבודות שלא לפי התוכניות, וכן כשלים נוספים בתכנון ובביצוע. לדברי קפה נואר, בשל התנהלותם המפרה של התובעות, היא נקלעה למבוי סתום המאיים על הישרדותה העסקית וצפוי לגרום לה לנזקים של מיליוני שקלים.
לטענת התובעות, הודעת הביטול ניתנה שלא כדין באופן חד-צדדי שנה וחצי לאחר מועד המסירה שנקבע בהסכם, בו עמדו (ולאחריו נמשכו בהסכמה הדדית עבודות ההתאמה). גם אחרי ההודעה המשיכו נציגי קפה נואר בפעולות תיאום והזמנה עם נציגי ישרוטל; ביום בו נמסרה, הם אף ביקשו להזמין ציוד מטבח בהיקפים כספיים ניכרים. התובעות טוענות, כי איבדו דמי שכירות ונאלצו להתקשר עם מסעדת שילה בתנאים גרועים בהרבה מאלה שבהסכם עם קפה נואר.
ההסכם עם קפה נואר צפה שההכנסות החודשיות של המסעדה יהיו 3.5-3 מיליון שקל, ודמי השכירות נקבעו על 6.5% מהמחזור. עוד צפו הצדדים הכנסה של עד מיליון שקל בחודש ממשלוחים, ודמי השכירות נקבעו על 4% מהכנסות אלו. לעומת זאת, ההסכם עם שילה צופה מחזור של שני מיליון שקל בלבד מהמסעדה וקובע דמי שכירות של 3.5%, ואין כל צפי להכנסות ממשלוחים. ההסכם עם שילה גם חייב לשנות לחלוטין את מבנה המסעדה, מוסיפות התובעות. הן מעריכות, כי איבדו דמי שכירות ב-7.2 מיליון שקל. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד מתן מנחם ורן מנשה, וטרם הוגש כתב הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה