המלצות שעלו בדיון:
- מתן סמכויות אכיפה משמעותיות ליחידה לחופש המידע
- ייעול הליכי הטיפול בבקשות למידע
- הרחבת פרסום יזום של מידע
- חיזוק שיתוף הפעולה בין היחידה למשרדי ממשלה
- יישום מלא של נוהל פרסום התקשרויות רבעוני
חוק חופש המידע, שנחקק במטרה להבטיח שקיפות והתנהלות ציבורית תקינה, ממשיך להיתקל במחסומים ביורוקרטיים ובכשלים מבניים. הדוח השנתי לשנת 2023 ודיון סוער בוועדת החוקה (23.12.24) חשפו כי גופים ממשלתיים רבים לא עומדים בדרישות החוק, והציבור נותר ללא תשובות מספקות. סוגיות כמו זמני טיפול ממושכים, עתירות משפטיות, ואי-פרסום מידע יזום עלו כבעיות מרכזיות המחייבות טיפול מיידי.
מנהל היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי, ציין בדיון: "כאשר מידע מתפרסם באופן יזום, הוא חוסך לא רק זמן ומשאבים לרשות, אלא גם מונע פניות מיותרות ומגביר את אמון הציבור". למרות זאת, תחום זה עדיין לוקה בחסר, ונוהל התקשרויות בצורה שקופה ומפורטת, המחייב כל משרד ממשלתי לפרסם אחת לרבעון את הוצאותיו הכספיות, אינו מיושם במלואו. כשלים אלו בלטו במיוחד במשרד העבודה, שירות בתי הסוהר, רשות החברות הממשלתיות ומשרד התפוצות. עובדה זו מעוררת דאגה לגבי המחויבות של משרדים אלו לשקיפות תקציבית ומעידה על צורך בשיפור מידי ועמוק.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, העיר: "שקיפות יזומה אינה רק חובה טכנית, היא אבן יסוד בדמוקרטיה תקינה. משרדים שלא עומדים בכך חייבים לתת על כך דין וחשבון". אחד הפתרונות המרכזיים שנדונו הוא פרסום יזום של מידע. חלק מהמשרדים, דוגמת משרד הבריאות, עשו מאמצים בתחום, אך עדיין ניכר פער בין הדרישות ליישום בפועל. תקופת הקורונה הראתה כי כאשר יש רצון - ניתן לפרסם מידע ביעילות ובשקיפות.
משרדים בולטים באי-ציות לחוק
בדיון נחשפו כשלים בולטים במספר משרדים, בראשם משרד הבריאות, שבו נרשמו 53 הכרזות כרשות מפרה בשנת 2024. צה"ל נמצא אף הוא בראש רשימת הגופים שאינם עומדים בדרישות החוק. נציגי צה"ל כלל לא הגיעו לדיון, אך התברר כי לא בוצע זימון רשמי לנציגיהם, אלא רק לנציגי משרד הביטחון.
לצד גופים אלו, בלטו גם כשלים מתמשכים במשרד העבודה, בשירות בתי הסוהר, ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד התפוצות. במשרדים אלה זוהו בעיות קשות של אי-פרסום יזום של מידע, ליקויים בטיפול בתלונות, ועמידה חלקית בלבד בנוהל התקשרויות.
עו"ד בילבסקי התייחס לנושא ואמר: "כשלים מתמשכים בפרסום יזום, במיוחד בתחום התקשרויות כספיות, פוגעים לא רק בשקיפות אלא גם באמון הציבור ברשויות". סגנו, עו"ד יובל אקוע, ציין: "כשלים אלו אינם טכניים בלבד - הם מעידים על תרבות ניהולית שמזלזלת בחוק ובחובתה כלפי הציבור".
עתירות לבתי המשפט - אמצעי אחרון
נתון מדאיג נוסף שעלה הוא שיעור העתירות הגבוה - כ-77.2% מהן מוגשות בגין אי-עמידה בלוחות הזמנים. עם זאת, בתי המשפט לא מטילים עיומים משמעותיים על רשויות מפרות, וההרתעה נשחקת. בית המשפט, כך נאמר, חייב לראות בכל חריגה מהחוק עילה לתגובה משמעותית. אחרת, אין הרתעה.
היעדר סמכויות אכיפה ביחידה לחופש המידע
למרות מאמציה של היחידה הממשלתית לחופש המידע, אין לה סמכויות אכיפה אפקטיביות. גם במקרים שבהם רשות הוכרזה כמפרה, לא ננקטו צעדים מרתיעים. עו"ד בילבסקי ציין: "ללא סמכויות אכיפה, אנו נותרנו בגדר ממליצים בלבד. הגיע הזמן לשנות זאת".
בילבסקי סיכם בדיון ואמר: "שקיפות אינה מותרות, היא אבן יסוד בדמוקרטיה. אם לא נייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים, הציבור ימשיך להיתקל במחסומים ביורוקרטיים בלתי עבירים".
דיון המשך צפוי להתקיים בינואר 2025, במטרה לבחון את יישום ההמלצות שעלו ולוודא התקדמות משמעותית בתחום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה