קריסת אסד מכניסה לחוסר ודאות את הנוכחות הצבאית האמריקנית

קריסתו המהירה של משטר בשאר אסד מכניסה לחוסר ודאות את הנוכחות הצבאית הארוכה של ארה"ב בסוריה. בעלי הברית המרכזיים שלה – הכורדים בצפון המדינה – נאבקים על הישרדותם, ודונלד טראמפ עומד לחזור לבית הלבן עם ספקנות כללית לגבי פעילות צבאית בחו"ל, מדווח וושינגטון פוסט.

2,000 חיילים אמריקנים מוצבים בצפון סוריה מזה למעלה מעשור, כחלק מהמאבק בדאעש ואל מול אירן. בכהונתו הראשונה איים טראמפ שוב ושוב שיוציא אותם, ובימים האחרונים הוא הבהיר שהמתרחש בסוריה אינו מעניינה של ארה"ב. טראמפ לא אמר מה בכוונתו לעשות, אך הוא ויועציו אותתו שהעדיפות הראשונה תהיה להכיל את דאעש, המנסה להתארגן מחדש במדבר שבצפון סוריה – שם הפציץ אותו חיל-האוויר האמריקני בימים האחרונים.

ג'יימס ג'פרי, שהיה שליחו של טראמפ לענייני סוריה, מציין שחייאת תחריר א-שאם – הארגון שלמעשה שולט כיום בסוריה – נלחם בהצלחה נגד דאעש, מה שיחדד את השאלה בה יצטרך טראמפ להכריע. מייקל וולץ, יועצו המיועד של טראמפ לביטחון לאומי, אמר שטראמפ יעדיף לצמצם את הנוכחות הצבאית בחו"ל, אך גם אמר שבלימת דאעש היא משימה בעדיפות עליונה – מה שמותיר בערפל את שאלת הנוכחות בסוריה.

הן צוותו של טראמפ והן ממשל ביידן, אשר שלח דיפלומט בכיר לסוריה לראשונה מזה עשור, נוקטים זהירות במגעיהם עם תחריר א-שאם שנותר ברשימת ארגוני הטרור האמריקנית. מנהיג הארגון, אחמד א-שרע, קרא לפרק את כל המיליציות החמושות, אך לא התייחס במפורש לנוכחות האמריקנית. פקידים בפנטגון ובפיקוד המרכז בוחנים כיצד עתידה של סוריה משתלב בטלטלות במזרח התיכון. השאלות הגוברות צצו לראשונה בסוף השבוע שעבר, כאשר הפנטגון אישר שלפני מספר חודשים הוכפל מספר החיילים בסוריה מ-900 ל-2,000.

הסיכונים לארה"ב – אשר כוחותיה מוצבים בבסיסים קטנים וחשופים – הם ניכרים, כמו גם בעירק ובירדן. מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, מיליציות הנתמכות בידי אירן התקיפו 211 פעמים את הבסיסים האמריקניים בכטב"מים, טילים ואמצעים אחרים, כולל מתקפה בה נהרגו שלושה חיילים בירדן; 113 מתוכן היו בסוריה.

הפוסט מזכיר, כי ארה"ב אינה המעצמה הזרה היחידה הנאלצת לחשוב מחדש על נוכחותה בסוריה בעקבות נפילתו של אסד. כך גם אירן, אשר קשריה עם סוריה מצויים בסימן שאלה; ורוסיה, שריכזה בימים האחרונים את כוחותיה בבסיסי החוף ואשר – כמו בארה"ב – לא הבהירה מה יהיה עתידם.

השלכות גם על הנוכחות בעירק

צילום: סיור אמריקני בצפון סוריה [צילום: בדראן אחמד, AP]

גורם מרכזי בעיצוב הנוכחות האמריקנית צפוי להיות עתידם של ההסדרים בין הכורדים שבצפון-מזרח סוריה לבין ממשלת תחריר א-שאם בדמשק, וכיצד תנהג ארה"ב לגבי הגנתם של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים – הקבוצה הכורדית הנהנית מחסותה. תקוותם של הכורדים לאוטונומיה גרמה למתיחות בין ארה"ב לטורקיה, בעלת בריתה בנאט"ו, הרואה את הארגון הכורדי כארגון טרור.

תחת לחץ של אנקרה, ארה"ב הובילה לעסקה בין הכורדים לבין המיליציות המוסלמיות שבתמיכת טורקיה לגבי השליטה בצפון סוריה. הכורדים נסוגו מהעיר מנביז', וכעת ייתכן שהמוסלמים יכבשו את העיר קובאנה החשובה במיוחד לכורדים. הארגון מצוי כעת תחת לחץ קשה, כאשר הלוחמים שאינם כורדים נטשו את עמדותיהם ומנהיגיו מסופקים לגבי המשך הסיוע האמריקני.

דאגה מרכזית נוספת של ארה"ב היא בתי הכלא והמחנות בהם מוחזקים אנשי דאעש ובני משפחותיהם, עליהם שומרים כעת הכורדים. דובר הארגון אומר כי התיאום בינו לבין הכוחות האמריקניים התגבר בשל האיום המתפתח מצד דאעש. לדבריו, אנשי דאעש מנסים להתקדם בצפון סוריה וחלקם מצטרפים למיליציות הפרו-טורקיות התוקפות בימים אלו את הכורדים.

הגנרל בדימוס ג'וזף ווטל, מי שהיה מפקד פיקוד מרכז, מזהיר שאם ארה"ב תנטוש את הכורדים – ייפגע מעמדה מול בעלי ברית אחרים. "אנחנו צריכים ללחוץ על טורקיה להפסיק את הפעולות שלה ושל הצבא הלאומי הסורי" (מיליציה הפועלת בחסות אנקרה), הוא אומר. לכורדים יש ניסיון רב במאבק בדאעש, וארה"ב עלולה ליצור מצב בו דאעש מבסס מחדש את מעמדו – מזהיר ווטל.

הטלטלה בעירק מעלה שאלות גם לגבי עתיד המשימה האמריקנית בעירק, ממשיך הפוסט, המשמשת כמרכז ביטחוני ולוגיסטי לפעילות בשתי המדינות. הכוחות האמריקניים סייעו לעירק להילחם נגד דאעש והיוו משקל נגד להשפעתה של אירן באיזור, אך נוכחותם היא נקודה רגישה מבחינת הממשלה בבגדד.

ארה"ב מנהלת שיחות עם ממשלתו של מוחמד סודאני לגבי יישומו של ההסכם בין המדינות, אשר נועד למאבק בדאעש ויפוג בסתיו 2025. כיום יש בעירק 2,500 חיילים אמריקנים; בוושינגטון לא אומרים האם מישהו מהם יישאר בה מעבר לשנה הבאה, בעוד בבגדד אומרים שרובם יעזבו ב-2026.

אולם, כעת המצב עשוי להשתנות ופקיד עירקי בכיר אומר שמדינתו שוקלת כעת את הישארות הכוחות האמריקניים "לאור ההתפתחויות האחרונות באיזור". תאריך היעד הנוכחי לנסיגתם "כעת נראה מרוחק", הוא מוסיף, אך כאשר יתקרב – "אני בהחלט מצפה שעירק תבקש הארכה" של שהותם.

סודאני נפגש לפני שבועיים עם שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, והביע הערכה מחודשת לנוכחות האמריקנית לנוכח ההפיכה בסוריה. פקידים בעירק גם הגיבו ביותר חיוב מאשר בעבר לבקשות אמריקניות להצבת יחידות סיור ליד הגבול עם סוריה, אם כי סודאני לא ביקש בשלב זה להאריך את השהות האמריקנית במדינתו.