הותר לפרסום: ארי רוזנפלד הוא הנגד הנאשם בפרשת פלדשטיין

ארי רוזנפלד הוא נגד המודיעין המואשם בפרשת אלי פלדשטיין. שמו של רוזנפלד הותר לפרסום (יום ב', 23.12.24), לאחר שהפרקליטות החליטה שלא לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב להתיר את פרסום השם. הוא מואשם במסירת ידיעה סודית, גניבה בידי מורשה ושיבוש מהלכי משפט, ועצור עד תום ההליכים נגדו. שמו פורסם לבקשתו ולמרות התנגדות המדינה, אשר טענה שהדבר עלול לפגוע בבטחונה.

פלדשטיין, דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעניינים ביטחוניים, מואשם בשלושה סעיפים תחת הכותרת "ריגול חמור": מסירת ידיעה סודית כדי לפגוע במדינה (העונש המירבי הוא מאסר עולם), איסוף סודות במטרה לפגוע במדינה (עד 15 שנות מאסר) ומסירת ידיעה סודית (עד 15 שנות מאסר). על העובדות אין מחלוקת, פלדשטיין ורוזנפלד הודו במעשיהם והביעו חרטה, והמחלוקת היא על החלק של היסוד הנפשי בעבירות המיוחסות להם.

בכתב האישום נאמר כי רוזנפלד שירת במחב"מ (המערך לביטחון מידע) - יחידה באגף המודיעין שתפקידה למניעת חשיפת מידע מסווג; הוא גויס למילואים ועסק בחמאס. בתפקידו זה הוא נחשף באופן שיטתי למידע סודי, כולל ידיעות המגיעות ממקורות מודיעיניים ומאמצעים טכנולוגיים ייחודיים. עוד מוזכר קצין בדרגת רב-סרן, ששירת באמ"ן, ערך מחקר מקיף לפני 7 באוקטובר וריכז את ממצאיו במסמך סודי ביותר.

על-פי כתב האישום, לפני אפריל השנה ביקש פלדשטיין לשמש כדובר לשכת ראש הממשלה בעניינים מדיניים-ביטחוניים, אך השב"כ קבע שאינו יכול לשמש עד יוני 2025 בתפקיד בסיווג זה. למרות זאת, הוא הועסק כיועץ תקשורת ואסטרטגיה עצמאי כחלק ממערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, היה בקשר יומי עם יונתן אוריך - יועצו הוותיק של נתניהו - ביקר פעמים רבות במחנה מטכ"ל ושהה פעמים רבות במשרד ראש הממשלה בקריה.

מחודש יוני ועד מעצרם של פלדשטיין ורוזנפלד, אומרת המדינה, התקיים ביניהם קשר ישיר ושוטף "שמטרתו ליצור ערוץ מתמשך להעברת מידע מודיעיני מסווג, מחוץ למערכת הצבאית, במטרה לעקוף את נוהל העברת המסמכים המקובל". זאת, למרות שידעו על חובת הסודיות ועל כך שרוזנפלד אינו מורשה למסור את המסמכים ופלדשטיין אינו מוסמך לקבל אותם.

רוזנפלד פעל כדי להוציא חומר סודי ביותר, תוך סיכון ממשי לפגיעה באינטרסים ביטחוניים חיוניים, נאמר בכתב האישום. פלדשטיין ידע שמדובר במידע סודי ביותר, ועשה בו - כיועץ תקשורת של נתניהו - שימוש אסור שהביא לחשיפת מידע סודי. המטרה הייתה להשפיע על השיח הישראלי בנושא הטיפול בסוגיית החטופים, לאחר רצח ששת החטופים בחודש אוגוסט.

הרצוג התבקש לחון את רוזנפלד

צילום: הפגנה בעד פלדשטיין ליד בית המשפט [צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90]

על-פי כתב האישום, בחודש אפריל נחשף רוזנפלד לידיעה סודית ביותר בנוגע לאופן בו מתכוון חמאס לנהל את המו"מ על החטופים. ידיעה זו לא הועברה הלאה, שכן היו ידיעות עדכניות ורלוונטיות יותר. הידיעה הושגה דרך אמצעי מודיעיני סודי, שגילויו יכול היה לגרום נזק ביטחוני ממשי ולסכן חיי אדם. רוזנפלד העביר בחודש יוני את המסמך לפלדשטיין, מתוך הנחה שבאמצעותו יגיע לגורם המוסמך לקבלו במשרד ראש הממשלה.

המדינה אומרת כי רוזנפלד גם הודיע לפלדשטיין שברשותו מידע סודי על האסטרטגיה של חמאס בנושא החטופים וביקש להעבירו לנתניהו. פלדשטיין עדכן בכך את אוריך: "קצין בכיר, מקור שלי, באמן, רוצה להעביר חומרים בדרגת דחיפות מיידית לראהם חומר פסיכי". השניים המשיכו לעמוד בקשר ובחודש אוגוסט העביר רוזנפלד לפלדשטיין חומר בנוגע לחיזבאללה.

ב-1.9.24 קיים נתניהו מסיבת עיתונאים בעקבות רצח ששת החטופים, ופלדשטיין החליט להשתמש בידיעה שקיבל בחודש יוני כדי "להטות את השיח הציבורי בנושא החטופים בעקבות הרצח"; הוא עדכן את אוריך בכך. פלדשטיין העביר את הידיעה לרביב גולן מחדשות 12, אשר העביר אותה לצנזורה והיא נפסלה; גולן מסר על כך לפלדשטיין. במקביל כתב פלדשטיין לאוריך: "אל תענה ואל תתקשר אלי מה שאני בונה לך עכשיו לסופ"ש שווה מיליון דולר וצריך את רה"מ לזה".

לאחר פסילת הידיעה בידי הצנזורה, שאל פלדשטיין את אוריך האם הוא מכיר גורם בחו"ל שיוכל לפרסם אותה. אוריך הפנה אותו לישראל איינהורן, השוהה בחו"ל ועומד בקשר קבוע איתו. פלדשטיין פנה לאיינהורן והעביר לו את הידיעה על-מנת להשיג את מטרתו, וזאת ללא סמכות ומתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, או כאשר הוא לפחות צופה מראש שקרוב לוודאי שבטחונה ייפגע – טוענת המדינה.

איינהורן הוביל לפרסום הידיעה בשבועון הגרמני "בילד" ב-6.9.24. לאחר הפרסום כתב אוריך לפלדשטיין: "קח את הזמן הבוס מבסוט". למחרת שוחחו השניים וניסחו טיוטת הצהרה לנתניהו ובה התייחסות לפרסום ב"בילד"; פלדשטיין אף תיקן אותה על-פי הערותיו של רוזנפלד ונתניהו השמיע אותה.

לאחר שאמצעי תקשורת בישראל הביעו ספק בנכונות הידיעה, מסר רוזנפלד לפלדשטיין את המידע המקורי בערבית. הוא מסר לו גם תקציר של המסמך שהכין הרב-סרן ומסמך נוסף הנוגע לחמאס. פלדשטיין פנה ליועץ התקשורת של נתניהו, עופר גולן: "אספתי הכל, צריך להביא אותם לבוס". פלדשטיין ואיינהורן שקלו גם לפרסם את מסמך הרב-סרן, אך החליטו שאין הוא רלוונטי לשיח התקשורתי באותה עת.

פרסום הידיעה חשף בפני חמאס יכולות מודיעיניות של ישראל, מה שעלול היה לפגוע בביטחון המדינה ולסכן חיי אדם, טוענת המדינה. הוצאת מידע מסווג מידי צה"ל עלולה לגרום נזק ליחסי החוץ של המדינה, נאמר עוד.

משפחתו של רוזנפלד ביקשה חנינה מהנשיא יצחק הרצוג ושורה של אישי ציבור (כולל שרים, חברי כנסת והרבנים הראשיים) ביקשו ממנו להיענות לה; משפחות חטופים ביקשו שידחה אותה. מתן חנינה לפני הרשעה הוא מהלך חריג ביותר, בו נקט הנשיא חיים הרצוג (אביו של הנשיא הנוכחי) בפרשת קו 300.