ביטן: "הפכתם את חוק התאגיד לחוק יסוד שאסור לגעת בו"

בדיון טעון במיוחד שהתקיים (יום ה', 19.12.24) בוועדת הכלכלה, נחשפו טענות חריפות נגד יוזמות חקיקה הנוגעות לעתידו של תאגיד השידור הציבורי. הנושאים שעלו לדיון נעו בין שאלת חופש העיתונות ושמירה על הדמוקרטיה, לבין האשמות על אינטרסים כלכליים ומאבקים פוליטיים שלטוניים.

מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז פתח את דבריו בביקורת חריפה על יוזמות החקיקה לשינוי מבנה תאגיד השידור. הוא הדגיש כי המניע האמיתי מאחורי החקיקה אינו חיסכון כלכלי או שיפור הגיוון בשידורים, אלא רצון לשלוט בחדשות התאגיד ולהעביר משאבים ציבוריים לידיים פרטיות.

צילום: [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

יוכפז התייחס ל"תוכנית עשר הנקודות" של שר התקשורת שלדבריו פוגעת בדמוקרטיה: "אתמול חילק כאן שר התקשורת לחברי הכנסת ברושור שמציג את תוכניתו החדשה - עשר נקודות, עשר מכות לדמוקרטיה ולחופש העיתונות. הנייר הזה מבהיר שחור על גבי לבן שהחיסכון בכסף ציבורי או הרייטינג הנמוך אינם המניעים האמיתיים של השר".

הוא הדגיש כיצד הכנסות העצמאיות של התאגיד מפרסום, שמגיעות למאה מיליון שקל בשנה, מושקעות ביצירה ישראלית ובתעשיית התוכן, ולטענתו יועברו ל"קרן עלומה" שהרכב חבריה אינו ברור: "השר קרעי מציע להגדיל את ההשקעה ביצירה ישראלית אך מעביר את הניהול לגוף עלום, מה שמעלה שאלות על עצמאות ואמינות הקרן".

יוכפז הדגיש את חשיבות התאגיד בתיעוד האירועים ההיסטוריים שעוברת החברה הישראלית בימים אלה: "התאגיד הוא המתעד החשוב ביותר של הישראליות בימים היסטוריים אלה. אם התאגיד ייסגר, לא ייוותר מי שיתעד את מעשי הגבורה, המחדלים והעמידה האיתנה של החברה הישראלית. הרשתות המסחריות לא יעסקו בכך, כי אין בזה רייטינג". בסיום דבריו הביע יוכפז תקווה שההיסטוריה תכיר בחשיבות תיעוד הישיבה והמאבק לשימור התאגיד: "אני מקווה שבעוד שנים, כשילדינו ונכדינו יצפו בתיעוד הישיבה הזו בארכיון התאגיד, הם יראו אותה כנקודה מכרעת בהיסטוריה של התקשורת, התרבות והדמוקרטיה בישראל".

עו"ד אלון גלר, המלווה את התאגיד, הציג מסמך מאת ראש איגוד השידור האירופי EBU, שהזהיר כי פגיעה בתאגיד הציבורי עלולה להביא להשלכות חמורות על מעמדה הבינלאומי של ישראל, ואף על השתתפותה בתחרויות כמו האירוויזיון. "אם לא נהיה חברים באיגוד השידור האירופי, הציבור ייאלץ לשלם סכומי עתק על שידורי ספורט, ואירועי התרבות הישראלים לא יזכו לנראות הבינלאומית שהם מקבלים היום", הוסיף גלר.

נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, ציין שכדי להשתתף בתחרות האירוויזיון נדרש שלתאגיד תהיה מערכת חדשות עצמאית, אך הודה כי התקנון של האיגוד אינו קובע באופן מפורש כמה שעות חדשות צריכות להיות. הוא ציין כי הוא רואה בכל יוזמות החקיקה נגד התאגיד ניסיון לפגוע בדמוקרטיה ולכן הוא דוחה אותן על הסף.

"שידור ציבורי חזק הוא חלק בלתי נפרד ממעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. החלשת התאגיד עלולה לגרום נזק דיפלומטי משמעותי", אמר מלצר והביא כדוגמה את הקשר בין תאגיד השידור הציבורי לבין איגוד השידור האירופי: "החברות באיגוד הזה אינה עניין פורמלי בלבד; היא מחייבת עצמאות עיתונאית. כל ניסיון לפגוע בעצמאות הזו עשוי להוביל להשעיית ישראל מהאיגוד".

צילום: [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

שר התקשורת, שלמה קרעי, שנכח בדיון הקודם הגיב בחריפות לדברים, וטען כי מלצר מנצל את מעמדו כאיש משפטי לתקיפת נבחרי ציבור. קרעי כינה את מלצר "יועמ"ש בתחפושת של שופט", והאשים אותו בניסיון להפעיל לחצים פוליטיים על-רקע קידום סדר יום כלכלי בממשלה. "היועמ"ש לשעבר של מפלגת העבודה, היועמ"ש לשעבר של חדשות 12, בתחפושת של שופט, מאיים על שר בישראל ועל חברי כנסת כי אם יקדמו את סדר היום הכלכלי שלהם, הוא יתמוך בפסילתם מלרוץ לכנסת!", אמר קרעי. הוא שב והתרעם על התבטאותו של מלצר כלפיו בדיון הקודם, בה נטען כי קרעי אינו מבין את עקרונות הדמוקרטיה: "והוא זה שאמר לי אתמול: 'אדוני לא מבין מהי דמוקרטיה'. אין מילים".

במהלך הדיון דיברו רבים מאנשי התאגיד ותומכיו נגד יוזמות החקיקה, ובשלב מסוים אמר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן: "לפי מה ששמעתי מהמשנה ליועץ המשפטי וגם מהשופט מלצר, בעצם עשיתם מחוק התאגיד "חוק יסוד", שאי אפשר לגעת בו, ואי אפשר לזוז ממנו מילימטר. זאת לא הייתה כוונת המחוקק מההתחלה. עשיתם את זה חוק יסוד שיותר גבוה מחוק יסוד כבוד אדם וחירותו". על כך העיר מלצר: "גם חוק השבות הוא לא חוק יסוד, ואם מישהו היה מציע לבטל את חוק השבות, אני חושב שהיו צריכים לדחות את הצעתו על הסף". היו"ר ביטן השיב: "זה לא אותו דבר לא אותו דבר, כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מדבר על כך שחוקים שנחקקו לפני זה, לא תחול עליהם ההגנה של חוק יסוד כבוד אדם וחירותו. אם אנחנו נתקן את חוק השבות, יכולים לבוא להגיד לנו שגם הפלשתינים יכולים להגיע לישראל מכוח החוק בגלל שוויון הזכויות וכל הדברים האלה".

הד"ר יצחק קליין מפורום קהלת הביע עמדה שונה מרוב הדוברים, וטען כי יש מקום לבחינה מחודשת של תפקידי התאגיד. אוא העלה טענות נוקבות על עצם קיומו של שידור ציבורי בעידן המודרני: "העידן הטכנולוגי שבו הוקם השידור הציבורי התאפיין במיעוט ערוצים ובחוסר אפשרות לגבות תשלום מהצופים. זה היה הרקע להקמתו כמוצר ציבורי במובן הכלכלי. כיום, בעידן הדיגיטלי, המציאות שונה בתכלית - קיימים עשרות ומאות אפיקים זמינים לצריכת תכנים מגוונים מכל סוג ומכל נקודת מבט".

קליין הוסיף כי בעידן הנוכחי, תאגיד השידור הציבורי אינו משרת את המטרה המקורית שלשמה הוקם: "מי שחושב שהשידור הציבורי הוא מקור התוכן היחיד שיכול להציג גיוון - כנראה לא נחשף למגוון העצום של תכנים זמינים במגזר הפרטי".

בסיום דבריו, קליין הדגיש כי עיקר טענותיו אינן נוגעות לתכני התאגיד עצמו, אלא לעקרונות ולמבנה שמאחוריו: "לא באתי לבקר את התכנים של כאן 11 או כאן רשת ב'. הדיון הזה הוא עקרוני, על עצם נחיצותו של שידור ציבורי בעולם שבו יש שפע של אפשרויות פרטיות".

מנכ"ל עמותת 'בצלמו', שי גליק, העלה טענות קשות נגד התאגיד: "התאגיד מממן סרטים המציגים חיילי צה"ל כטובחים ונגד המדינה. אם התאגיד רוצה להמשיך להתקיים, הוא חייב להיות שידור ציבורי ישראלי".

אמירה זו עוררה סערה בחדר, עם תגובות נזעמות של יוצרים שטענו כי מדובר ב"הכפשות חסרות בסיס". מנכ"ל התאגיד יוכפז אמר כי הציבור מגוון וכעורך ראשי הוא רואה לנכון להביא את מגוון הדעות.

דוברים נוספים בדיון, בהם יוצרים ותסריטאים, הזהירו מפני פגיעה לא רק בחדשות, אלא גם בתרבות ובתיעוד ההיסטורי של החברה הישראלית. "התאגיד משאיר לדורות הבאים את הזיכרון הלאומי שלנו", אמר אחד הדוברים. "אם הוא ייסגר, הערוצים המסחריים לא יתעדו את מה שאין בו רייטינג".

יוצר נוסף הוסיף בכאב: "אנחנו בעיצומו של מאבק קיומי מאז 7 באוקטובר. במקום לתמוך, הממשלה פועלת לפירוק החברה מבפנים".