רוטמן: דמי החבר - למטרות חובה, לא לסופגניות חנוכה

ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 16.12.24) להכין לקריאה שנייה ולקריאהשלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - דמי חבר), התשפ"ג-2023, שיזם ח"כ חנוך מילביצקי. היו"ר ח"כ שמחה רוטמן פתח את הדיון: "הופץ נוסח יו"ר לדיון הוועדה. ההצעה מבוססת על העקרונות הבאים - דמי החבר נגבים ומחושבים בהתאם לפעילויות החובה של הלשכה גם עם תהיה תוספת מסוימת. התפיסה היא שגם אם יש פעילויות אחרות שהלשכה רוצה לקיים, יש מגבלה ויש עיקר וטפל, ולא ייתכן שהטפל יהיה גדול מהעיקר. אגרות ההתמחות מתנהלות כסוג של משק סגור ויחד עם דמי החבר ואחוז מסוים שייקבע בתוספת שעליו נחליט, זה אמור להספיק לפעולות החובה.

"בנוגע לפעולות נוספות, האמירה היא שאחרי שנקבע תקציב בסיס בתוספת אחוזים מסוימים, העיסוק במגבלה לא נכון. יש פה הוראה לכלול את האפשרות לגבות דמי רשות לעניין מסוים ולהגביל פעילויות אלו בתשלום דמי החבר.

"יש להכריע בדבר החלוקה בין המחוזות לארצי וכן לגבי תשלומי הרשות במחוזות, כשאני נוטה פחות להתערב בתשלומי רשות.

"לגבי התחולה, הנוסחה הזו תחול לגבי 2026, אך נקבע גם הוראות מעבר ל-2025".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "המודל שניצב בפני הוועדה היה של חלוקה בין תפקידי חובה לרשות וקשירה שלהם למקורות המימון, בהתבסס על דמי חבר שנגבים בכפיה. הצעת החוק הולכת לכיוון שונה כי היא מנתקת את הקשר בין מקורות המימון ליישום. בנוסף, במקום לקבוע עקרונות כלליים, הצעת החוק מנסה לקבוע אחוזים ומנגנונים ספציפיים שיקשו על הלשכה. יש לוודא שכפיית כל המנגנונים ויצירתם לא תפגע ביכולת הלשכה לבצע את תפקידי החובה שהמחוקק הטיל על הלשכה.
קביעת האחוז המסוים בחקיקה מעוררת קושי - בד"כ מקובל שרף של תקציב או אחוז נקבעים לאחר עבודת מטה של אנשי המקצוע והוועדה מאשרת או לא. קביעת אחוזים קשיחים בחקיקה עלולה לא להיות תואמת למה שדרוש ללשכה כי היא תהיה גבוהה או נמוכה מדי. יש לתת את הדעת על כך שיש מטה מרכזי ועוד 6 מטות של המחוזות. יש לוודא שהחלוקה מאפשרת לכל אחד מהגורמים לבצע תפקידו הן הלשכה והן המחוזות ולכן כלל חלוקה קשיח שנסמך על שנים קודמות לא בהכרח מתאים. יש לוודא שהדברים שייקבעו ל-2025 לא יפגעו בזכויות מוקנות או בצדדים שלישיים.

"על המנגנונים שהוועדה מציעה, לאפשר ללשכה לבצע את תפקידה ולשם כך צריכה להיעשות עבודת מטה. כמו-כן, יש לוודא שעצמאותה של הלשכה לא תיפגע.

"לגבי התוספת השנייה והדברים שנקבעים בפעולות הרשות- יש לשים לב שיש תפקידים שהמחוקק עצמו חייב את הלשכה לבצע - המחוקק מחייב מנגנון של רואה חשבון ומבקר ועוד. אפשר לכלול דברים אלו במינהלה ותקורה, אבל נכון יותר לדעתנו לתת להם מעמד עצמאי. המחוקק מאפשר ללשכה לבצע דברים לטובת סעיף 3, והמבקר ורוא"ח עובד גם לשם כך, כלומר לכלל הפעילויות של הלשכה ואסור שתיווצר סתירה".

היו"ר רוטמן הגיב לדברים: "בחוק היום נקבע שפעולות תרבות יהוו לא יותר מ-5%. לא נעשתה 'עבודת מטה', אלא מדובר באמירה ערכית של המחוקק, שאומר שיש לשכה למטרות שהמחוקק קבע, אבל פעולות תרבות זה NICE TO HAVE ולא ייתכן שהמחוקק נותן לגבות דמי חבר והם יושקעו כולם בסופגניות חנוכה. אני לא אומר ללשכה כמה להשקיע באתיקה, בהתמחות או סעד למעוטי יכולת, אלא שהלשכה תקבע את הסכום, ואת הפעולות הנוספות תממן או מסעיפי התקורה או מדמי חבר וולונטריים. הקשר הרציונלי הוא שלא ייתכן שעל גרעין של 30 מיליון שקל ייגבו 60 מיליון שקל. הוויכוח הוא על המידתיות, כאשר נראה שכולם יסכימו על כך שלא הגיוני שאם פעולות החובה עולות 100, נתיר לגבות 300. כדי לקבוע אחוזים נדרשת הכרעה ערכית ולא עבודת מטה".

ח"כ גלעד קריב: "הצעת היו"ר, שהיא כביכול יותר מרוככת, לא משנה את מהות החקיקה. המחוקק הסדיר הקמת תאגיד סטטוטורי, שרמת הפיקוח עליו דרמטית גבוהה יותר מהרבה תאגידים אחרים. הנוסחים המוצעים קובעים שיש פעולות שהלשכה רשאית לעשות אבל לוקחים מהם בפועל את היכולת לבצען. שום הצדקה לחקיקה במתכונת זו. אם שר המשפטים חושב שהלשכה עושה שימוש לקוי בדמי החבר יש כלים לבדוק זאת. זו הסוואה של מהלך פוליטי בכאילו מהלך מקצועי. הראשונים שיתמוטטו כתוצאה מהצעת החוק הם המחוזות. אני ער לביקורת, אך יש ועדת ביקורת וגורמים נוספים ואם הם לא עוזרים יש גורמים חיצוניים. אם מישהו חושב שבעקבות התערבות גסה של הפוליטיקאים יהיה שיפור זה להפך, אתם פותחים פתח לפוליטיזציה, ואת הוויכוח בתוך הלשכה יש לנהל בתוכה.

"נוסח היו"ר, לפיו, תוכל המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה לשנות את אחוז התוספת הוא עוד פתח לפוליטיזציה דרמטית בהתערבות בניהול הלשכה, פתח לכך שגובה תקציב הלשכה ייקבע לפי עוצמת שיתוף פעולתה עם הממשלה"

עו"ד נדב וייסמן, לשכת עוה"ד: "הלשכה מאגדת את ציבור עוה"ד והחוק קובע שהנציגים נבחרים בבחירות דמוקרטיות למועצה שקובעת את התקציב. עקרון החשוב ביותר הוא אי-התלות בשלטון. נבחרי הציבור של עוה"ד קובעים את התקציב, המדינה לא מממנת ממנו אגורה אלא ציבור עוה"ד. אתם בחוק ממשיכים לקבוע שמותר לבצע את הפעולות רק לוקחים מהלשכה את כל הכלים לבצע אותן. לחוות דעה על חקיקה זה תפקיד קריטי מקצועי, כקהילה המקצועית במדינה אנחנו מחווים דעה על הצעת החוק, וגם היו"ר אמר שזה תפקיד חשוב. התפקיד דורש יותר מ-100 ועדות מקצועיות שמגיעות לכנסת בהתנדבות ולפי החוק לא יהיו ועדות כאלו. אנחנו ממנים בוררים בהתנדבות, מארגנים השתלמויות, לכל זה נדרש מנגנון. לפי החוק עוה"ד יהיו בורים, לא תהיה אקדמיה לא בלשכה ולא במחוזות כי לא יהיה מימון. עו"ד יקבלו רישיון אחרי תואר ראשון התמחות ובחינה ולא נוכל להשכיל אותם כמו שאנחנו עושים עכשיו בהתנדבות מלאה. זה הדבר המרכזי. בהערות משרד המשפטים נאמר שיש לבחון כל אחת מהפעולות הללו והן כולן חשובות.

"יש אנשים המתחזים לעורכי דין ומזיקים לאנשים החלשים, יש אגף, בלשכה או צוות המטפל בשמירת המקצוע ולפי הקביעה שלכם לא ניתן יהיה לממן אותו. התקציב מממן את תפקידי החובה והרשות, והעיקרון שיתקצבו רק מה שחובה הוא פסול. בנושא התקורה אי-אפשר לקבוע מראש אחוז אלא ע"י נבחרי הציבור. זהו חוק נקמני שבא לסרס את עוה"ד ולשכת עוה"ד שלא נוכל לבצע את תפקידנו".

עו"ד רומי קנבל, יו"ר מחוז מרכז בלשכת עוה"ד: "מטרת העל היא להקל על ציבור עורכי הדין ולייצר שוויון בין עוה"ד. התיקון מבורך כי בסופו של דבר כנבחרי ציבור עלינו לחשוב על המשלמים 1,000 שקל לשנה, ועל כך נדרשים להוסיף על רוב ההשתלמויות. תפקידי הלשכה הם הכי חשובים, ואין מחלוקת על כך שהם חייבים להישמר. מי שמנתח לאחר, מגלה שהיחס בין תפקידי החובה של המחוזות לעומת הלשכה המרכזית הם 80:20 ויש לתת לכך ביטוי".

עו"ד ארז צ'צ'קס, יו"ר ועד מחוז ירושלים: "נוסח היו"ר מפצל אותנו בין עולם הסמכות לבין התקציב. יש הבדל בין המחוזות לארצי של כ-80:20 וסעיף 2 נמצא שם. על התוספת של האחוזים יש לכלול אלמנטים שאני לומד מתקציב הלשכה שנדרשים לתפקידיה. לדוגמה בתקציב הארצי - ייעוץ משפטי, רוא"ח, ביטוחים וייעוץ ארגוני, רגולציה, ביקורת פנים ועוד. אם התפיסה היא להפחית את דמי החבר זו תפיסה נכונה, אך יש לאפשר ללשכה לפעול. מבנה הלשכה צריך להיות מתוקצב מהתוספת כי מתוכו מעניקים את השירות לעוה"ד. יש לערוך את החישוב המדויק. לחלוקה בין המחוזות ויש להוסיף התייחסות גאוגרפית ודמוגרפית".

היו"ר רוטמן: "יו"ר מחוז ירושלים טוען שיש להוסיף סעיפים לסעיף 2, אך מוסדות החובה אמורים להיות חלק מהתקורה הנהלה וכלליות. הטענה שסעיפי התקורה צריכים להיות יותר גבוהים נשמעת הגיונית, ולכן אין צורך לחשב פעמיים".

עו"ד איתמר פנס, יו"ר ועדת כספים בלשכת עוה"ד: "הצעת החוק קרויה דמי חבר וזה אוקסימורון, כי מטרתה היא הפחתת דמי החבר ובגלגול שהוצג בנוסחים שהובאו לדיון הנוכחי מוצעים שינויים מבניים שמגדילים את המחוזות. אני מבין למה יו"רי המחוזות מבקשים עוד תקציב ובין השורות גם כוח פוליטי, זה טיבו של שיח פוליטי, אך תהיה זו כפיה לפעול באי יעילות. אם היישום יהיה בשנים 25' ו-26' יש השלכות מידיות ופיטורים כמעט מידיים של 41 עובדים מהלשכה ואי עמידה בהתחייבויות שונות. כשאני מסתכל על תיקון שבא לתקן את דמי החבר ואת החלוקה בין המחוזות למרכז השאלה אם קיים צורך. אני לא מזהה את הצורך - המחוזות פעילים ואף נותרים ביתרה חיובית. החקיקה מחייבת תחולה לפחות לקדנציה הבאה".

עו"ד ענבל רובינשטיין, חברת מועצה ולשעבר הסניגורית ציבורית הארצית: "מטרת העל של לשכת עוה"ד היא לדאוג ללקוחותיה, והחוק מאפשר זאת. הפגיעה בעצמאות היא פגיעה בלקוחות עוה"ד באשר הם. אם לוקחים את היכולת להיות ידיד בית המשפט בעשרות הליכים בשנה, את האפשרות להגיש ניירות עמדה, לוועדות לפעול, חשוב שיהיה ברור למי שמחוקק את החוק שזו פגיעה ישירה מוכרזת ומודעת בלקוחותיהם של עוה"ד שלא ילכו להשתלמויות או כנסים ציבוריים, מי שעושה זאת הופך את עוה"ד לרוא"ח. הנאמנות והחובה לאזרחים אינה ימין או שמאל, אקטיביסטים או שמרנים. דמי החבר לא גבוהים ולא מקשים. אם יש מי שהם מקשים עליו נסייע לו".

עו"ד ארקדי אליגולאשוילי, סגן יו"ר ועד מחוז ירושלים: "אני רוצה לדבר בשם עוה"ד שמאסו בפוליטיזציה של לשכת עוה"ד. לא פעם התרעתי שהיא מביאה את הלשכה לסף קיצה. הישיבה כאן היא חלק מהסימפטום הזה. דמי החבר של הלשכה לא צריכים לממן שערים ראשיים בעיתונים בגנות איש פוליטי כזה או אחר, או שלטי חוצות ברחובות. אנחנו לא צריכים להפוך למפלגה פוליטית כי זה פוגע באמינות ובלגיטימציה שלנו".