הצבעת אי-אמון היסטורית: גרמניה לקראת בחירות מוקדמות בפברואר 2025

בגרמניה, תהליכי הפוליטיקה נוטים להתנהל באיטיות, אך בחודשים האחרונים נרשמה דינמיקה חריגה. כבר ב-6 בנובמבר קרסה "קואליציית הרמזור" בראשות הקנצלר שולץ, לאחר שפיטר את שר האוצר כריסטיאן לינדנר. צעד זה הוביל לפרישת מפלגתו של לינדנר, הדמוקרטים החופשיים, והותיר את שולץ עם ממשלת מיעוט לצד הירוקים בלבד.

שולץ ביקש לדחות את הצבעת אי-האמון לתחילת ינואר מתוך שאיפה לקבוע בחירות רק בספטמבר. אך בלחץ הנוצרים-דמוקרטים, בראשות פרידריך מרץ, הוקדמה ההצבעה להיום, ה-16 בדצמבר, והבחירות נקבעו ל-23 בפברואר.

סקר עדכני חושף את המפה הפוליטית החדשה:

* נוצרים-דמוקרטים (CDU/CSU): 31%
* אלטרנטיבה לגרמניה (AfD): 20%
* סוציאל-דמוקרטים (SPD): 15%
* הירוקים: 14%
* דמוקרטים חופשיים (FDP): 7%

המאבק המרכזי: שולץ מול מרץ

מסע הבחירות הפורמלי אומנם יחל רק בתחילת השנה החדשה, אך חילופי הדברים בבונדסטאג ב-13 בנובמבר כבר סימנו את הקווים. שולץ הדגיש את הישגי ממשלתו, במיוחד בנושא רוסיה, אך התקשה להתמודד עם הביקורת מצד מרץ, שהאשים אותו ב"חצאי אמיתות" ובניהול כלכלי כושל.

מרץ מצידו הציע שורת רפורמות להוצאת גרמניה מהמיתון, כולל שינויים בחוקי העבודה ובמדיניות האקלים. לינדנר, שהתבטא בחריפות לאחר פיטוריו, כינה את מהלך שולץ "שחרור", ורמז על כוונתו להתמקד בקידום השקעות במקום הגדלת קצבאות.

האתגרים הכלכליים והפוליטיים בפברואר

המשק הגרמני, שחווה קיפאון בשנים האחרונות, עומד במוקד הבחירות הקרובות. מועצת המומחים הכלכלית קראה לקיצוץ בביורוקרטיה, האצת הדיגיטציה ושינויים במגבלת החוב הקבועה בחוקה. למרות שמרץ אינו נהנה מתמיכה סוחפת, הוא מאותת לשיתוף פעולה פוטנציאלי עם הירוקים או הסוציאל-דמוקרטים אם יידרש להרכיב קואליציה.

גרמניה ניצבת בפני צומת דרכים פוליטי וכלכלי, כאשר הבחירות הקרובות עשויות לעצב מחדש את המפה הפוליטית שלה ואת מעמדה בזירה הבינלאומית.