עבירות הסתה: 92% מהתיקים נגד ערבים, כולם הסתיימו בהרשעה

עבירות הסתה לטרור מהוות איום ממשי על ביטחון הציבור וחוסנה החברתי של המדינה, אך נתונים חדשים שהוצגו לאחרונה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מעלים שאלות קשות על שוויוניות האכיפה. על-פי סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2024 נפתחו חקירות בעיקר נגד ערבים, בעוד תיקים שבהם היו מעורבים יהודים נגנזו. חברי הכנסת, אנשי אכיפת החוק ונציגי הטכנולוגיה הצביעו בדיון על כשלים מערכתיים בטיפול בתופעה.

בקשות לפתיחת חקירה

*

כתבי אישום והרשעות

*

סיום ההליכים

רוב העבירות - ברשת האינטרנט

הסקירה מצביעה על כך שעבירות הסתה לטרור מתבצעות בעיקר ברשתות החברתיות. פקד דנית שושן חליוה ממשטרת ישראל הסבירה כי "אין יכולת טכנית לפילוח תלונות לפי מגזר או מגדר, וכל תלונה נבחנת לגופה".

מאז אוקטובר 2023, בעקבות אישור חריג של המשנה לפרקליט המדינה, המשטרה קיבלה סמכות לפתוח חקירות ללא אישור מקדים במקרים ברורים של תמיכה בטרור. צעד זה הוביל לפתיחת 105 חקירות נוספות, אך המידע עליהן לא פורסם באופן מפורט.

לפי מרכז המחקר והמידע, המשטרה והפרקליטות לא סיפקו נתונים מלאים על החשודים או הנאשמים לפי פילוח לאום בכל התיקים. "היעדר הרישום המלא מונע אפשרות לניתוח מקיף", נכתב בסקירה.

גורמים בפרקליטות המדינה ציינו כי חל שיפור ברישום נתוני הלאום בשנתיים האחרונות, אך טרם הושגה שקיפות מלאה. "הטיפול בעבירות ביטוי דורש איזון בין חופש הביטוי לבין הגנה על ביטחון הציבור", נאמר בתגובה רשמית.

הד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הצביעה על כשלים טכנולוגיים בהתמודדות עם התופעה: "חוסר השקיפות מצד הרשתות החברתיות, לצד העדר מנגנוני ניטור תוכן בשפות כמו עברית וערבית, מובילים לאכיפה בררנית ולא שוויונית".

חאלד קוט, שבתו נרצחה במטח מלבנון, תיאר בדיון את החוויות הקשות שעברו משפחתו בעקבות האירוע: "מעבר לאבידה הקשה, חווינו מתקפה גזענית ברשתות החברתיות. אני דורש צדק עבור בתי ומשפחתי".

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, קרא לממשלה לנקוט צעדים לשיפור המנגנונים החוקיים והטכנולוגיים למאבק בהסתה ברשת: "היעדר מנגנונים מתכללים והעדר חקיקה מותאמת משאירים את הציבור ללא הגנה מספקת".

נציגי החברות פייסבוק, גוגל וטיקטוק התחייבו להסיר תוכן פוגעני במהירות ולהגביר את השקיפות בפעילותן.