היום שאחרי קריסת משטר אסד: כוחות מקומיים, ישראל טורקיה ורוסיה בזירה המתפרקת

קריסת משטרו של בשאר אל-אסד יצרה מציאות חדשה ומורכבת בסוריה. כוחות מורדים השתלטו על אזורים נרחבים במדינה, תוך שהם מנצלים את הכאוס ואת התפוררות הצבא הסורי. במקביל, ישראל ורוסיה ובמקביל טורקיה פועלות באופן נרחב כדי להגן על האינטרסים האסטרטגיים שלהן. כל אחת מהן מתמודדת עם אתגרים ייחודיים בזירה המשתנה.

הכוחות המקומיים: השתלטות ארגוני מורדים

- היאת תחריר א-שאם (HTS)

היאת תחריר א-שאם (HTS), לשעבר שלוחת אל-קאעידה בסוריה, הפך לכוח הדומיננטי בצפון-מערב המדינה. הארגון מונה בין 12,000 ל-15,000 לוחמים ומממן את פעילותו באמצעות מנגנוני גביית מיסים, שליטה במעברי גבול והכנסות מהברחות. קיימים גם דיווחים על תרומות פרטיות ממדינות המפרץ. HTS ניצל את קריסת המשטר כדי להרחיב את שליטתו מאידליב לערים נוספות בצפון-מערב סוריה, כולל חלב, חמה וחומס. הוא מתמקד בהשתלטות על תשתיות אסטרטגיות תוך ניסיון למצב את עצמו ככוח מנהל ולגיטימי באזורי שליטתו.

- הצבא הלאומי הסורי (SNA)

הצבא הלאומי הסורי (SNA), קואליציה של קבוצות מורדים סוניות, נתמך ישירות על-ידי טורקיה. עם עשרות אלפי לוחמים, ה-SNA שולט בצפון סוריה, בעיקר במחוזות חלב וראקה, הסמוכים לגבול הטורקי. טורקיה מממנת את פעילותו באמצעות מתן משכורות, ציוד צבאי ואימונים, מתוך שאיפה לבלום את הכוחות הכורדיים ולמנוע הקמת ישות כורדית עצמאית. הארגון מנצל את קריסת המשטר הסורי כדי להשתלט על שטחים נוספים ולבסס את מעמדו בצפון המדינה.

- ארגונים סלפיים-ג’האדיסטיים נוספים

לצד HTS וה-SNA פועלים בסוריה גם מספר ארגונים סלפיים-ג’האדיסטיים קטנים יותר, בעיקר בצפון-מערב המדינה. הארגונים הללו, המונים יחד אלפי לוחמים, פועלים בעיקר בעיירות כפריות ומממנים את פעילותם באמצעות שליטה במשאבים מקומיים, תרומות פרטיות ותמיכה חיצונית. פעילותם מתמקדת בלחימה נגד כוחות המשטר ובניסיון לייצר שליטה מקומית, אך בשל היעדר הנהגה מרכזית או חזון פוליטי ברור, הם נוטים לאלימות ולקיצוניות, שממשיכים לערער את היציבות האזורית.

פעילות מואצת מצד כמה מדינות בשטח סוריה

צילום: צה"ל חיסל אמצעי לחימה בסוריה [צילום: עומר סנדיקי/AP]

הכאוס בשטח סוריה בעקבות קריסת משטרו של אסד מנוצל לפעילות קדחתנית מצד כמה מדינות. אלו הן:

ישראל: תקיפות למניעת נפילת נשק בידי גורמים עוינים

בצל הכאוס שנוצר בסוריה, ישראל הגבירה את פעילותה הצבאית במטרה למנוע נפילת נשק מתקדם לידי ארגוני טרור ולבלום את התבססות אירן בסוריה. לפי מקורות ביטחוניים, ישראל תקפה למעלה מ-500 מטרות צבאיות בשבועות האחרונים, כולל מחסני נשק, בסיסים ותשתיות אסטרטגיות.

כוחות הביטחון של ישראל התמקדו בהשמדת טילים ארוכי טווח, רקטות מדויקות ומערכות נ”מ מתקדמות, לצד פגיעה בתשתיות של משמרות המהפכה האירניים. התקיפות נועדו למנוע מעבר נשק מתקדם לידי חיזבאללה או ארגוני מורדים סלפיים.

התקיפות פגעו משמעותית בתשתיות צבאיות בסוריה, צמצמו את פעילות אירן באזור ושידרו מסר הרתעתי לחיזבאללה ולשחקנים נוספים בזירה. עם זאת, ישראל מתמודדת עם חשש להסלמה אפשרית מצד אירן או גורמים אחרים בעקבות הפעילות המוגברת.

רוסיה: מקלט לאסד ומשא-ומתן לשימור נכסים אסטרטגיים

עם נפילת משטר אסד, רוסיה העניקה מקלט מדיני לנשיא הסורי ולבני משפחתו. מוסקבה הציגה את המהלך כפעולה הומניטרית, אך במקביל החלה לדלל את כוחותיה הצבאיים בסוריה. דילול הכוחות כלל פינוי נכסים צבאיים מבסיס חמיימים ונמל טרטוס, מחשש לנפילת הבסיסים לידי כוחות המורדים.

כדי לשמר את שליטתה בבסיסים האסטרטגיים, רוסיה פתחה במשא-ומתן ישיר עם כוחות המורדים المسيטרים באזורים אלו. המשא-ומתן מתמקד בהשגת ערבויות להגנת הבסיסים ובשמירה על נוכחות רוסית צבאית בסוריה. המהלך מהווה שינוי בגישה הרוסית, שהייתה עד כה מבוססת על תמיכה בלתי מסויגת במשטר אסד.

מציאות מורכבת וסיכון להסלמה נוספת