''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

מדע השתלת תאי גזע ישמש להצלת שוניות האלמוגים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו טכנולוגיה חדשנית המשתמשת בתאי גזע לשיקום אלמוגים שנפגעו כתוצאה ממשבר האקלים * הרעיון הייחודי משלב בין רפואה לאקולוגיה ועשוי להוביל לפריצת דרך בשימור הסביבה הימית

עידן יוסף
י"א כסלו התשפ"ה
שושנת ים שלמה וזורחת. הצבע הירוק מסמן את המיקום בו ישנה העשרה לתאי גזע [צילום: שני טליסה]
שושנת ים שלמה וזורחת. הצבע הירוק מסמן את המיקום בו ישנה העשרה לתאי גזע [צילום: שני טליסה] צילום: שני טליסה

שוניות האלמוגים ברחבי העולם נתונות לאיום הולך וגובר כתוצאה ממשבר האקלים, זיהום הים ודיג יתר. עליית הטמפרטורות של מי הים מובילה לתופעת הלבנת האלמוגים, הגורמת להרס מערכות אקולוגיות שלמות ולפגיעה קשה במגוון הביולוגי הימי.

במטרה להתמודד עם האתגר האקולוגי הזה, החליטו חוקרים ממעבדתה של הד"ר בנימין רוזנטל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לפתח רעיון חדשני: השתלת תאי גזע באלמוגים פגועים, בדומה להשתלת מח עצם בבני אדם.

הפתרון: השתלת תאי גזע

“כמו שבבני אדם ניתן להשתיל מח עצם במטרה לשקם את מערכת הדם, כך ניסינו לעשות באלמוגים”, מסביר רוזנטל. צוות המחקר הצליח לבודד תאי גזע מאלמוגים רכים עמידים לחום ולהשתילם באלמוגים פגועים. תאי הגזע השתלבו בהצלחה ברקמות המושתלות, התפתחו לתאים חדשים וחיזקו את עמידות האלמוגים כנגד גלי חום עתידיים.

שני טליסה [צילום: אלבום פרטי]צילום: שני טליסה [צילום: אלבום פרטי]
שני טליסה [צילום: אלבום פרטי] (אלבום פרטי)

שני טליסה, דוקטורנטית במעבדה, סיפרה: “התאים שהושתלו הצליחו להתמיין לכמה סוגי תאים בריאים ואף המשיכו להתרבות לאורך זמן. הממצאים מעניקים תוקף לשימוש בתאי גזע לשיקום מערכות אקולוגיות ימיות”.

פוטנציאל רחב לשימור הסביבה הימית

מעבר לתרומה הישירה להצלת שוניות האלמוגים, המחקר מצביע על פוטנציאל רחב יותר: שימוש בתאי גזע ימיים לצורך ריפוי ושיקום מערכות ביולוגיות נוספות. תאי גזע אלו, שטרם נחקרו לעומק, יכולים לשמש גם ברפואה המודרנית ואף בהנדסה ביולוגית.

הד"ר בנימין רוזנטל [צילום: דני מכליס]צילום: הד"ר בנימין רוזנטל [צילום: דני מכליס]
הד"ר בנימין רוזנטל [צילום: דני מכליס] (דני מכליס)

“אנחנו משתמשים בכלים רפואיים כדי לפתור בעיה אקולוגית”, מסכם הד"ר רוזנטל. “המחקר שלנו פותח צוהר לכלים חדשים שיכולים לסייע בשימור הסביבה הימית ולשיקום השוניות”.

המחקר נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת מיאמי ואוניברסיטת סטנפורד. מימון המחקר התאפשר הודות לתמיכה של הקרן הישראלית למדע, מועצת המחקר האירופית, ותוכניות מחקר נוספות בעולם.

האם העתיד של שוניות האלמוגים יישען על טכנולוגיות רפואיות? התשובה עדיין רחוקה, אך המחקר הנוכחי מעניק תקווה חדשה לאחד המשאבים החשובים ביותר של המערכת האקולוגית הימית.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה