גט בבי"ד רבני - גם במקרה של ספק ביהדות אחד הצדדים

בית דין רבני יוכל לסדר גירושין גם לבני זוג שיש ספק לגבי יהדותו של אחד מהם, אם הבקשה מוגשת על דעת שניהם ואם אין מסלול אחר. כך קובעים לראשונה דייני בית הדין הרבני הגדול הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז. הם גם ממליצים לתקן ברוח זאת את ההנחיה לבירור יהדות, על פיה פועלים בתי הדין.

על-פי פסק הדין (8.11.24), לכתחילה על בית הדין לפעול בהתאם להנחיה 15(א) להנחיות בירור יהדות, שעל פיה גט לבני זוג אשר לא נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין, יסודר לאחר שבית הדין יברר את יהדותו של כל אחד מבני הזוג אשר הוריו לא נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין.

אם עולה ספק ביהדותם של אחד מבני הזוג או שניהם - כל ספק שיהיה ומכל סיבה שתהיה, אף אם בני הזוג נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין, ואף אם הוריהם או קרובי משפחתם מן האם מדרגה ראשונה נישאו ונרשמו לנישואין בישראל באמצעות רב רושם נישואין - הרי שתחילה על בית הדין להציע לצדדים ללכת בדרך המלך, ולברר לפני סידור הגט את יהדות מי שעלה כלפיו הספק.

אם מי שעלה לבית הדין ספק ביהדותו לא ירצה בבירור יהדותו לפני סידור הגט, הרי שבמקרה בו מוגשת לבית הדין בקשה משותפת לגירושין - בית הדין יהיה מוסמך לעסוק בעניין גירושיהם של הצדדים, לסדר גט ולהנפיק תעודת גירושין. זאת, בלא שיידרש בעל הדין לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. בתעודת גירושין ייכתב באותיות מודגשות ובולטות לעין, כי "יהדותו"/"יהדותה", "על-פי ההלכה" - "לא התבררה בבית הדין הרבני". זאת, בין שבן הזוג המסופק רשום במרשם האוכלוסין כיהודי ובין שאינו רשום כיהודי.

להליך גירושין זה לא יוכלו הצדדים לכרוך תביעה בשאר העניינים הכרוכים בגירושין, כגון מזונות אישה וילדים, משמורת וחלוקת הרכוש. לצד זאת נקבע, כי יש מקום לבחון אם אגב הגירושין המוסכמים, מוסמך ויכול בית הדין לאשר, בהסכמת הצדדים ולבקשתם, גם הסכם בענייני מזונות אישה וילדים, משמורת וחלוקת רכוש ולתת לו תוקף של פסק דין. הדיינים ציינו, כי אינם מכריעים בכך במקרה שלפניהם.