ראשי האקדמיה נגד הצעת חוק הרחקת תומכי טרור: "לא נציית לחוק"

דיון סוער התנהל (יום ג', 10.12.24) בוועדת החינוך, התרבות והספורט סביב הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר-מלך, שמבקשת לקבוע מגבלות על פעילות תאים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות התומכים בטרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. ההצעה כוללת גם סנקציות חמורות, ובהן הרחקת סטודנטים שהורשעו בתמיכה או בהסתה לטרור ושלילת זכאותם לתואר אקדמי. הדיון הציף חילוקי דעות חריפים בין חברי הכנסת, ראשי האקדמיה ונציגי הסטודנטים, שהציגו עמדות מנוגדות בנוגע להשפעות החוק על החברה הישראלית והמרחב האקדמי.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

בפתח הדיון הדגיש יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, כי בכוונתו לקדם את החוק תוך ביצוע התאמות שיבטיחו חקיקה ראויה. "החוק הזה יקודם בצורה כזאת או אחרת", אמר. "בהצעת החוק יהיו שינויים, בלמים והסדרים, כי אני רוצה שתצא חקיקה טובה שתעמוד גם במבחן החוקתי. חופש הביטוי חשוב מאוד, אבל אסור שהוא ישמש פלטפורמה לתמיכה בטרור ולהסתה נגד המדינה. מדובר בצעד הכרחי, אך יש לעשות אותו בצורה שקולה ואחראית".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יוזמת החוק, ח"כ סון הר-מלך, התייחסה בדבריה לצורך ביצירת הרתעה מפני תופעות של הסתה בקמפוסים: "החוק הזה הוא לא רדיפה פוליטית, אלא מנגנון להגן על החברה הישראלית מפני תופעות חמורות של הסתה ותמיכה בטרור. המטרה היא שלא ינצלו את האוניברסיטאות, שאמורות להיות מקום של למידה ופלורליזם, כדי לקדם עמדות שמסכנות חיים. בלי זה, אנחנו פוגעים אנושות בתהליך החינוכי והערכי של המוסדות האקדמיים. חופש הביטוי הוא ערך חשוב, אבל יש גבול, והגבול הזה עובר במקום שבו מסיתים לטרור ומעודדים פגיעה בחיי אדם".

היא הציגה נוסח מרוכך של הצעת החוק בעקבות הערות שהתקבלו מוועדת השרים וממל"ג: "לפי הנוסח החדש, מוסד אקדמי ימנע את המשך לימודיו של אדם שהורשע בטרור, ולא רק סטודנט שהוגשה נגדו תלונה. יצרנו מדרג ענישה ברור, כך שתהיה הלימה בין חומרת המעשה לבין העיצומים שיוטלו. זה חוק מאוזן שמגן על חופש הביטוי אך לא מתפשר על ביטחון אזרחי המדינה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, הפרופסור דוד הראל, הביע התנגדות נחרצת להצעה, וטען כי היא תוביל לפגיעה חמורה בעצמאות האקדמיה: "אני קורא לכל ראשי המוסדות להשכלה גבוהה להודיע באופן מפורש שאם החוקים האלה יעברו בגרסתם הראשונה או המרוככת, הם יסרבו לציית להם. מדובר בהצעה דרקונית שמסכנת את חופש הביטוי, את החופש האקדמי ואת מעמדה הבינלאומי של ישראל. אני מודע לכך שקריאתי עשויה להוביל להשלכות אישיות, אבל אני מוכן לשאת במחיר הזה. האקדמיה לא צריכה להפוך לכלי בידי הממשלה, ובוודאי שלא להיות מנוהלת על-ידי חקיקה שמונעת מפוליטיקה ולא מתכלית מקצועית".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

נשיא הטכניון, הפרופסור אורי סיון, הוסיף: "אנחנו יודעים לטפל בבעיות של הסתה במרחב האקדמי במסגרת תקנון המשמעת הקיים. החוק הזה יוצר סימון מגזרי שמזיק לכל החברה הישראלית. הוא פוגע בזכויות יסוד של סטודנטים ובאופן עקיף פוגע בביטחון הלאומי ובמעמדה של ישראל בעולם. אנחנו כבר מתמודדים עם חרם אקדמי סמוי וגלוי. למה להחמיר את המצב ולתת נשק לארגוני BDS?"

במהלך הדיון נשמעו עדויות שונות מצד סטודנטים בנוגע להשפעת הצעת החוק על המרחב האקדמי. זוהר שושן, סטודנטית באוניברסיטה העברית, אמרה: "אני חווה אנטישמיות והסתה לטרור בקמפוס שלי. ראיתי צלבי קרס כתובים בכיתות, וספגתי קריאות לרצח שלי בגלל שירותי במילואים. אין הרתעה ואין טיפול בתלונות שלנו".

מנגד, טל פרנקלטלר מאותה אוניברסיטה טענה: "החקיקה הזאת היא חלק מההפיכה המשטרית שמנסה להשתיק אותנו. אם החוק הזה יעבור, לא נוכל להגיע ללימודים בלי לחשוש מרדיפה".

בסיכום הדיון הבהיר יו"ר הוועדה טייב, כי נדרש נוסח שיאזן בין שמירה על חופש הביטוי לבין הצורך בהתמודדות עם הסתה לטרור: "אנחנו שואפים לחוקק חוק שישמור על ערכי הדמוקרטיה ויגן על החברה מפני תופעות מסוכנות. נמשיך בדיונים כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר".