משרד המשפטים: התיקון לחוק המידע הפלילי מעורר חשש לפגיעה בפרטיות

ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 9.12.24) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון - רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ג-2023, שהגישו חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלמוג כהן. מוצע בה לקבוע כי על-אף הוראות חוק המידע הפלילי, מעסיק יהיה רשאי לדרוש מעובד או ממועמד לעבודה להציג בפניו מידע אם יש לו הרשעה בעבירות טרור.

יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן: "הצעת החוק עוסקת במאבק בטרור. אדם שביצע טרור, ככלל, יש לשלול ממנו תושבות ואזרחות. אבל אם כבר קיימת בעיה והוא צריך להיות כאן, אין לי אינטרס לשקם אותו או לגרום לכך שיהיה לו נוח כאן כאויב שלי".

חבר הכנסת ניסים ואטורי, יוזם החוק: "כשהגשתי את הצעת החוק, התייעצתי גם עם ערבים שתומכים בחוק, אחרת הם מרגישים נאשמים מראש ורוצים שינקו את שמם, כך שיוכלו לעבוד. גם נוצרים ומוסלמים רוצים לדעת, כמעסיקים, שהם יכולים להעסיק מישהו שנאמן למדינה. כמדינה דמוקרטית, אנחנו רוצים לעזור לאנשים לחזור בתשובה, אך לא למחבל, שטמונה בו האמונה לפגוע באחרים".

עו"ד נירית להב-קניזו, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הצעת החוק פוגעת בעקרונות חוק המידע הפלילי ותיצור פגיעה משמעותית בפרטיות". עוד הבהירה כי החשש לפגיעה אינו קשור להעסקת אדם בעבודה, שכן פעולת טרור יכולה להתרחש ללא קשר לעצם העסקתו או למקום העבודה, אלא בכל מקום.

עו"ד נועה ברודסקי לוי, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "הצעת החוק משנה את העיקרון הבסיסי של חוק המידע הפלילי. מתעורר קושי בכך שהדבר יפתח פתח להכללת עבירות נוספות, שיהיה קשה למנוע הרחבה ביחס אליהן. קיים חשש שאפשרות כזו תשנה מהיסוד את כל חוק המידע הפלילי".

חבר הכנסת יואב סגלוביץ': "לפי המספרים, שאינם קיימים, אין שום בסיס להצעת החוק. החוק יופעל כלפי אוכלוסיות ספציפיות, ללא בסיס עובדתי. הצעת החוק פוגענית מאוד בכך שהיא מסמנת אוכלוסיות מסוימות שרק מהן יבקשו לספק את המידע, ולכן היא גורמת יותר נזק מתועלת".

רב-פקד ינון מטלון, ראש מדור מחשוב ותנועה במשטרת ישראל, הסביר כי המידע יוצג באזור האישי של שירות "ממשל זמין" המיועד לכך, שבו תופיע בקשה שמישהו ביקש על אותו אדם לעניין המידע הפלילי. האדם יצטרך לאשר ורק לאחר מכן המבקש יקבל גישה למידע.

עו"ד ישי שרון, מהסניגוריה הציבורית: "גם אנחנו מתרשמים שהתועלת מהחוק מוגבלת ביותר מבחינת ההרתעה. מאחר שמדובר באדם משוחרר, ככל שהוא רוצה לבצע פיגוע, הוא לא צריך לבצעו בסופרמרקט או במקום עבודתו, אלא יכול לעשות זאת גם במרחב הציבורי. לכן אין בהצעת החוק צמצום של התופעה. הסכנה למדרון חלקלק היא ברורה - ברור שכשהחוק יעבור יהיה רצון להחילו בעבירות נוספות".

עו"ד ורד וייץ, ההסתדרות החדשה: "אין ספק שהצורך להילחם בטרור ולמנוע אותו מובן מאליו, אך יש התנגשות עם האינטרסים של שיקום והגנה על הפרטיות, בעוד שלא נראה שזה יגרום להרתעה. יש סטייה די חדה מעקרונות יסוד המונחים בבסיס החוק הקיים. בנוסף, נשאלת השאלה האם לא יבואו גורמים אחרים שיבקשו את אותה זכות לגבי עבירות אחרות הקשורות יותר לסוגיית ההעסקה".

עו"ד עילם שניר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "לא מצאנו הצדקה לכך שמעסיק יקבל מידע. כמו-כן, יש חשש שהמידע יזלוג ויועבר הלאה. מידע פלילי הוא רגיש ביותר וצריך שיהיה צורך אמיתי בהעברתו. החוק יחול גם על עובדים קיימים, ויש כאלה שעובדים שנים ופתאום יפוטרו עקב עבירה ישנה. נעשה כאן עירוב בין תכליות ואיזונים שונים שצריך להידרש אליהם".

נתי סמדר, פורום בוחרים בחיים: "בהצעת החוק מדובר בקבלת מידע האם אדם פעיל טרור או לא, או האם הוא מסייע למימון טרור. אם הוא עשה משהו בעברו, לי כמעסיק יש זכות לא לממן אותו, וגם יש לי זכות להגנה עצמית שלא יפגע באף אחד מהמשפחה שלי".