פונדקאיות והורים לעתיד במצוקה: יבוא הביציות המופרות נעצר בפועל

הקשחת נהלי משרד הבריאות בנושא יבוא ביציות לצורכי פונדקאות חוללה סערה במהלך שיון שקיימה (יום ב', 9.12.24) ועדת הבריאות. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ ירון לוי, קרא לכנס בדחיפות שולחן עגול בהשתתפות מנהלי יחידות ההפריה החוץ-גופית, נציגי הורים ופונדקאיות, עמותות וארגונים בתחום. "שיח פתוח ושיתוף פעולה בין כלל הגורמים יביא לפתרונות מעשיים תוך שמירה על בטיחות המטופלים ובריאותם", אמר לוי והדגיש כי משרד הבריאות חייב לעדכן את הוועדה בתוך שלושה שבועות.

ח"כ יוראי להב-הרצנו, שיזם את הדיון, התייחס לממצאי המועצה הלאומית לרפואת נשים מיוני 2024. ממצאים אלו הצביעו על יתרון משמעותי להפריות שבוצעו באמצעות ביציות מופרות שיובאו מחו"ל, לעומת ביציות לא מופרות. בעקבות הממצאים, משרד המשפטים האריך את ההיתר ליבוא ביציות מופרות, אך שינויי אסדרה שהונהגו לאחרונה על-ידי משרד הבריאות גרמו לעיכובים משמעותיים ואף עצירה מוחלטת ביבוא.

לדברי להב-הרצנו, משרד הבריאות מעביר את האחריות על בדיקת איכות ותהליך יבוא הביציות למרפאות המקומיות, מה שיוצר נטל אסדרה בלתי אפשרי ומונע בפועל את יבוא הביציות. "התוצאה היא פגיעה בזכותם של זוגות רבים להקים משפחה וביכולת של פונדקאיות לעזור להם", אמר.

הד"ר אבי צפריר, חבר ועד האגודה לחקר הפוריות, הביע תמיכה בתיקון האסדרה והקלות בנושא. הד"ר אסתר ממן מהמרכז הרפואי שיבא קראה להרחיב את היבוא גם לביציות לא מופרות כדי להגדיל את אחוזי ההצלחה. הפרופסור יוסי מזרחי, מנהל יחידת הפוריות ב"וולפסון", מחה על הדרישה שמנהל המעבדה יבצע בדיקות פיזיות במעבדות בחו"ל.

זוג הורים לעתיד, אודי ומיכל גורן, שיתפו על מסע ארוך ומפרך: "היבוא נותר האפשרות האחרונה שלנו אחרי ניסיונות כושלים להקים משפחה".

הפרופסור טליה אלדר-גבע ממשרד הבריאות הדגישה כי מספר אירועים חריגים במרפאות בארץ הובילו את המשרד להקשיח את הנהלים. לדבריה, במקרים מסוימים חומר גנטי יובא ואוחסן בתנאים לא ראויים, ואף נפתחו הליכים פליליים נגד אנשי צוות. "נהלים מחמירים נועדו להגן על המטופלים, המטופלות, וכבודן של תורמות הביציות", הסבירה.

אלדר-גבע התחייבה כי גיבוש הנחיות חדשות יסתיים בקרוב, אך הדגישה שהיחידות שהפסיקו לייבא ביציות מופרות עשו זאת מסיבות מקצועיות ולא בשל דרישות המשרד.

בינתיים, נשארים פונדקאיות והורים לעתיד במצב של חוסר ודאות. השאלה הגדולה נותרת: האם ניתן למצוא את האיזון בין שמירה על בריאות הציבור לבין הקלת ההליכים עבור אלו התלויים בהם? ימים יגידו אם שיח משותף יניב פתרונות מעשיים ומאוזנים.