קרן המלך בודואן הבלגית העניקה לחוקרים הישראלים את פרס רוסיאו היוקרתי

קרן המדע על שם בודואן מלך בלגיה העניקה את פרס רוסיאו היוקרתי בסטטיסטיקה לפרופ' יואב בןימיני, פרופ' דניאל יקותיאלי ופרופ' רות הלר מהחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב על עבודתם החלוצית על שיעור התגליות השגויות (False Discovery Rate, FDR). הפרס בן מיליון דולר, נוסד כמקבילה של פרס נובל שאינו מוענק בתחומים המתמטיים, וניתן עבור תרומות סטטיסטיות יוצאות דופן המשפיעות באופן עמוק על המדע וחברה.

הטקס נערך באוניברסיטה הקתולית של לובן, בה נערכות הפגנות של סטודנטים וסגל הקוראים להטלת חרם אקדמי מלא על קשרים עם מוסדות אוניברסיטאיים בישראל. בפתח הבניין בו נערך הטקס חילקו סטודנטים עלונים הקוראים לחרם כללי כמו זה הקיים באוניברסיטאות אחרות בבלגיה.

פרופסור בנימיני נשא דברים בטקס והדגיש את חשיבות המדע כגשר בין חברות וקרא שלא לנתק קשרים מדעיים, להימנע מחרמות ולשמור על המדע מוגן מפוליטיקה. כמו-כן, ציין את סיפור חטיפתה ורציחתה האכזרית של חברת המשפחה כרמל גת ואת ההפגנות בעד עסקה לשחרור החטופים ולסיום המלחמה, שעדיין לא עזרו.

הפרס הוענק לזוכים על עבודתם המאפשרת לסרוק מספר רב של תוצאות ניסויים ולברור מתוכם תגליות ממשיות, כאשר מספר התגליות השגויות מתוכן מוגבל. במאמרם של פרופ' יואב בןימיני ופרופ׳ יוסי הוכברג ז"ל הציגו השניים את קריטריון שיעור התגליות השגויות, נתנו לו ביטוי מתמטי ואף הציעו שיטה המאפשרת למצוא ככל האפשר יותר תגליות תוך שמירה על FDR רצוי. מאמרם התנגש עם קריטריונים מקובלים והתעכב שנים עד לפרסומו, אך כיום הוא אחד מהמאמרים המצוטטים ביותר במדע. אל בנימיני הצטרפו תלמידיו לשעבר הפרופסורים יקותיאלי והלר, שהמשיכו ביחד ולחוד להוסיף ולחדש בתיאוריה של שיטות FDR. עבודתם איפשרה להרחיב את יכולת השימוש בשיטת בנימיני-הוברג מעבר למאמר המקורי, להכליל את גישת FDR לאתגרים בגנומיקה וחקר המוח ולהציע שיטות להערכת אם ממצאים מדעיים ניתנים לשיחזור על-ידי אחרים.

פרופ' יואב בןימיני: "הרעיון של FDR נולד מתוך צורך של מחקרים ברפואה בהם בודקים מספר רב של מאפייני הצלחת טיפול. אבל בסטטיסטיקה, ברגע שמתגבשת גישה ושיטה חדשה בתחום מחקר אחד, השפעתה יכולה להתרחב לתחומים אחרים. ואכן שימוש בשיטות FDR נפוץ לתחומים מגוונים כמו גנומיקה, בו בוחנים קשרים בין עשרות אלפי סמנים גנטיים למחלה מסוימת, חקר המוח, בו בוחנים איזה אזור במוח פעיל כאשר מבצעים מטלה מסוימת כמו זיהוי פנים, חקלאות, כלכלה, מדעי ההתנהגות, אסטרונומיה ועוד. המשותף להם הוא הצורך לסרוק מספר עצום של תוצאות אפשריות מתוך הררי נתונים, על-מנת להגיע לתגליות".