ברקע התנגדות ארגוני סביבה וח"כים: חוק האקלים אושר לקריאה שנייה ושלישית

בתום שעות ארוכות של דיונים בהשתתפות נציגי ממשלה, נציגי ציבור וארגונים ירוקים ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה אתמול (ג') לקריאה שנייה ושלישית את חוק האקלים.

הצעת החוק קובעת כי החל משנת 2030 לא תעלה הכמות השנתית של פליטות גזי חממה על 73% מהכמות השנתית של פליטות גזי חממה בשנת 2015 (שנקבעה כשנת הבסיס), ומשנת 2050 לא תעלה הכמות השנתית של פליטות גזי חממה על אפס. עם זאת, נקבע כי הממשלה רשאית לשנות בצו שיובא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה את היעדים ואת שנות היעד (2030 ו-2050) אך לא את שנת הבסיס.

עוד נקבע כי הממשלה רשאית בהחלטה מנומקת ואף ללא אישור ועדת הפנים לדחות בצו את יישום החוק משנת 2030 ל-2033. יו"ר הוועדה ח"כ אשר הסביר כי בהצעת החוק בנוסחה הראשון כפי שהוגש לוועדה, הממשלה הייתה יכולה לדחות את יישום החוק ללא הגבלה אם צפתה כי לא תעמוד ביעדים שהציבה. הצעת החוק כפי שאושרה בוועדה מגבילה את הממשלה לדחיה אחת בלבד לתקופה של עד שלוש שנים (2033). בנוסף הממשלה תקבע יעדי ביניים לשנים נוספות בהתאם למועדים לפי הוראות אמנת האקלים או לקבוע יעדי ביניים נוספים.

הצעת החוק מפרטת את ההוראות להכנת תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה שיכללו בה יעדים מגזריים בחלוקה לפי סוג מקורות פליטה או לפי תחום פעילות, וכן הוראות להפחתה של פליטות של חברה ממשלתית ורשויות מקומיות. עוד קובעת הצעת החוק כי על הממשלה לאשר תוכנית לאומית להיערכות לשינויי אקלים ושבהכנתה יינתן משקל משמעותי לפתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התוכנית על בריאות הציבור ורווחתו ובמיוחד על אוכלוסיות פגיעות או אזורים פגיעים להשפעות שינוי האקלים.

כן נקבע כי על רשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו לפי חוק או חברות ממשלתיות להגיש תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה. עם זאת, רשות מקומית המשויכת לאשכול חברתי-כלכלי 1-7 וזכאית למענק איזון, רשאית לא להכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים אם לא קיבלה סיוע ממשלתי כספי מתקציב המדינה לצורך הכנתה.

הצעת החוק מפרטת בין היתר, את הרכב וסמכויות מועצת האקלים שתפקידה לייעץ לממשלה, לשר להגנת הסביבה ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית ובחינה, מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, של הצורך בעידכון היעדים והאמצעים הנדרשים ליישום התוכנית הלאומית להפחתה של פליטות גזי חממה. בנוסף מפרטת את הרכב וסמכויות ועדת המומחים שתפקידה להגיש חוות דעת לשר להגנת הסביבה לעניין התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ועוד.

אלפי הסתייגויות לחוק - שנדחו בהצבעה

להצעת החוק הוגשו אלפי הסתייגויות על-ידי חברי האופוזיציה. ההסתייגויות נדחו בהצבעה. אלו הנימוקים שנלוו להצגת ההסתייגויות:

ח"כ וליד טאהא: "החוק הזה היה צריך לבטא את האני מאמין הסביבתי של מדינת ישראל בכל הנושאים הקשורים לאקלים ולסביבה והיה צריך לצאת בצורה שתכבד את מדינת ישראל בשנת 2024, אבל החוק יצא דומה לכל החוקים המטורללים שהקואליציה מביאה למליאה. לא הייתה לממשלות לדורותיהן תפיסת אקלים, וגם לאחר אישור החוק הזה לא תהיה למדינת ישראל תפיסת אקלים כפי שצריכה להיות. החוק לא מתחשב באלה שהמדינה צריכה לתת להם יד כדי לקדם נושאים סביבתיים. אין יצוג מתאים בוועדות המומחים לאזרחים הערבים שהם 20% מאזרחי המדינה וגם לחרדים. אני לא יכול להתגאות שעבר חוק אקלים במדינת ישראל, ועל כן הצבעתי נגדו".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר השיב לח"כ טאהא כי הצעת החוק מתחשבת באוכלוסיות פגיעות וכי רשויות באשכול חברתי-כלכלי נמוך יקבלו סיוע תקציבי על-מנת להכין וליישם את התוכניות כאמור.

ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "אני שנתיים בכנסת ואחד הציוויים שלי כנבחרת ציבור לראות את החקיקה גם בראיה עתידית. החוק הזה אמור להראות לנו את כוכב הצפון ולצערי לא בכל המקומות בארץ אפשר לראות את כוכב הצפון בגלל זיהום אויר. אנחנו רוצים שהכדור הזה יהיה מקום שראוי לחיות בו הרבה שנים קדימה, וההתמדה שלנו בדיונים באה בגלל השליחות הציבורית. כמו שהחוק מנוסח עכשיו הוא נותן יותר מדי גמישות לממשלה ומסרס את ועדת הפנים כמפקחת על יישום החוק. בנוסף, לחוק הזה צריך להיות גיבוי תקציבי מהאוצר".

יוראי להב הרצנו: "האופוזיציה הגישה אלפי הסתייגויות לחוק הזה שמשקפות את הכעס והתסכול ממנו. התפקיד של החוק הוא להכניס את הממשלה לעבודה ממוקדת בטיפול במשבר האקלים, אבל 'השנמוך' של היעדים והדחיה של העמידה ביעדים אומרת למשרדי הממשלה שלא צריך להתחיל לעבוד ושאפשר להמשיך כרגיל. התנגדנו לחוק כי אין בו את הדחיפות לפתרון משבר האקלים שמאיים עלינו. מאות שעות בילינו בוועדת הפנים והגנת הסביבה בניסיון לשפר את החוק ופעם אחת לא הגיעה השרה להגנת הסביבה לדבר על החוק. היא שלחה את הפקידות המקצועית אבל לא יכול להיות שבצעת חוק כה דרמטית השרה תברח מדיוני הוועדה. החוק הזה הוא ישראבלוף וזה מצער אותי".

יו"ר הוועדה אשר התייחס לדבריהם ואמר כי הוועדה הביאה בשורה לאחר ארבע שנים של עיכובים בשתי הממשלות הקודמות. "חוק אקלים המשופר ירתום את הממשלה לטובת העניין ויהווה מסגרת ניהולית ומייצר תוכנית עבודה להפחתת פליטות גזי חממה. הצעת החוק שופרה לעין ערוך במסגרת הדיונים בוועדה – חייבנו את הממשלה לקבוע יעדי ביניים ויעדים מגזריים; הצעת החוק המקורית לא חייבה את משרדי הממשלה להכין תוכנית הפחתה ואילו הצעת החוק שאושרה בוועדה מטילה חובה על כל המשרדים, לרבות יחידות סמך. משרד שירצה פטור יצטרך לבקש מהממשלה אישור והשר להגנת הסביבה יגבש חוות דעת בעניין. הוועדה קבעה שמשרדים מסוימים כמו משרד האנרגיה, התחבורה, הבינוי והשיכון ועוד – לא יוכלו לקבל פטור. הוספנו להצעת החוק חובה לציין בכל תוכנית לאומית תקציב הדרוש לביצוע התוכנית ומקור תקציבי לביצוע; הוספנו התחשבות באוכלוסיות פגיעות ועוד ועוד".

עוד אמר כי דרושה חקיקה נפרדת לקידום שימוש באנרגיה ירוקה וכי הוא מתכנן לפעול בעניין.