"ישראל מתעללת בפלשתינים, מפלה ערבים וגזענית"

האגודה לזכויות האזרח, ארגון הממומן ברובו על ידי הקרן החדשה לישראל, ומזוהה עם ארגוני השמאל בישראל, מפרסמת היום את הדו"ח השנתי שלה בדבר מצב זכויות האדם בישראל. במרכז הדו"ח עומדות הפגיעות הקשות בזכויות העובדים ומבקשי העבודה בישראל וכן, כצפוי מאשים הדוח את מדינת ישראל בגזענות, אפלייה, התעללות בפלשתינים, הפעלת כוח לא מידתי כלפי אוכלוסייה חפה מפשע ועוד כהנה וכהנה "מחמאות".

הדוח מעלה באריכות טענות על פגיעה מחריפה בזכויות הפלשתינים בשטחים ובאלה של אזרחי ישראל הערבים, וכן טענות על התמשכותן של פגיעות קשות בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, נאשמים ואסירים. הדוח נכתב בידי נעמה ישובי, מנהלת מרכז המידע באגודה לזכויות האזרח.

זכויות בשוק העבודה

ממצאי הדוח קובעים כי השינויים המתחוללים ביחסי הכוחות השוררים בשוק העבודה הישראלי, שוק הנוטה בבירור לטובת המעבידים, מותירים את העובדים ואת מבקשי העבודה בעמדת נחיתות ומביאים לפגיעות קשות בזכויותיהם.

אחד הביטויים הבולטים לכך הוא חששם של העובדים להתנגד לפגיעה בזכויותיהם או להגיש תביעות נגד מעסיקיהם. "העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם וקבלנים הפכה לתופעה בעלת היקף משמעותי בשוק הישראלי, ובכלל זה בשירות הציבורי. כתוצאה מכך נוצרו מעמדות נבדלים של עובדים, גם כאשר אלה עובדים באותו מקום ומבצעים תפקיד דומה או אף זהה", מציין הדוח.

בהקשר זה נכתב בדוח כי יישום החוק, שהיה אמור להתמודד עם אפליה זו, נדחה שוב ושוב באמצעות חוק ההסדרים, אשר "הפך זה מכבר למנגנון החקיקתי הראשון במעלה לעריכת שינויים מרחיקי לכת במשק, תוך שהוא נחקק בהליך בלתי ראוי ומביא לפגיעה נרחבת בזכויות האדם בישראל".

חלק ניכר מהפגיעה בזכויות העובדים בישראל קובעת האגודה לזכויות האזרח, נובע מהעדר אכיפה נאותה של חוקי העבודה בידי הרשויות הממונות על כך, בין כאשר מדובר בזכויותיהם של עובדים ישראלים ובין בזכויותיהם של מהגרי עבודה (עובדים זרים).

יוזמות החקיקה לפגיעה בזכותם של עובדים לשבות, כמו גם הכוונה לבטל את מעמדם הייחודי של בתי הדין לעבודה, נטען בדוח, תורמות גם הן לערעור זכויותיהם של העובדים. עובדים רבים נחשפים לחדירה לפרטיותם, כאשר בשל מעמדם הנחות בשוק העבודה הם מתקשים להתנגד לפגיעה זו. "מדיניות הגירוש ההמוני של מהגרי עבודה כרוכה גם היא בפגיעה המונית בזכויות אדם בסיסיות, ובכלל זה מקרים קשים של אלימות, של אחזקתם במעצר זמן רב מן המותר ללא ביקורת שיפוטית, ועוד", חורץ הדוח. כך למשל מביאה האגודה דוגמאות למצבים בהם נתקלה - מועמד לעבודה נדרש (בניגוד לחוק) למסור את הפרופיל הצבאי שלו, אדם שעובד במקום אחד שלוש שנים אינו מקבל תנאים סוציאליים כגון חופשות ודמי הבראה, ולא משולמות לו שעות נוספות. עובדת בשירות לקוחות אינה מקבלת תשלום עבור שעות נוספות, מעסיקים אסרו על עובדיהם לדבר ערבית במקום העבודה, עולים חדשים שעבדו אצל קבלן כוח אדם לא קבלו תלושי משכורת, מעביד פיטר את עובדיו הערבים בשל היותם ערבים, עובדות פוטרו בהיותן בהריון, עובד מקצועי שהתלונן על אי סדרים כספיים פוטר בטענה של צמצומים (אחר כך התברר לו ששכרו במקומו אדם בעל כישורים פחותים), עובד מקצועי פוטר לאחר כמה שנות עבודה באותו מקום, בטענה של ביצוע לא מספק של עבודתו, זמן קצר לאחר שהודיע כי הוא עומד לאמץ ילד ועוד ועוד.

זכויות האדם בשטחי יו"ש ועזה

הדוח טוען כי היקף הפגיעות בזכויות האדם בשטחים הכבושים וחומרתן הגיע בשנה החולפת לשיא חסר תקדים.

"פעולות צה"ל ברפיח, במהלך חודש מאי 2004, לווו בהפרות בוטות של זכויות התושבים. חיילים ירו ללא הבחנה, מנעו פינוי פצועים, והרגו עשרות בני אדם, חלקם חמושים, אך רבים מהם ילדים, נשים וגברים חפים מפשע", יורה הדוח בחוסר אובייקטיביות משווע. "עשרות בתים נהרסו בשם הצורך הצבאי להרחיב ציר תנועה, ומאות בני אדם נושלו ממשכנות העוני שלהם ואיבדו את הרכוש שהיה בהם".

הדוח ממשיך וטוען כי החלטת הממשלה לבנות את "גדר ההפרדה" בתוך שטח יו"ש "התעלמה מהחוק הבין-לאומי ומזכויות האדם". דוח האגודה מתרכז "בפגיעה האנושה בזכויותיהם של הפלשתינים", כתוצאה מהתוואי בו הולכת ונבנית הגדר.

בדוח מתוארות המובלעות, שיוצר תוואי הגדר, הכולאות בתוכן, כך לטענת יוצרי הדוח, כבר עתה רבבות פלשתינים. עם סיום בניית הגדר בתוואי הנוכחי, מספרם של אלה "הכלואים" עתיד לגדול לכ-160,000 בני אדם.

עשרות יישובים פלשתינים, ממשיך הדוח והולם, כבר הופרדו משירותי הבריאות הקבועים שלהם ומבתי הספר של ילדיהם. יישובים רבים נותקו ממקורות המים. מצדה המערבי מספחת הגדר לישראל יותר מ-16% משטחי יהודה ושומרון, שטח הכולל מקורות מים רבים ואדמות חקלאיות, שבהן מתקיימת פרנסת הכפרים שמצדה המזרחי של הגדר.

הדוח מוסיף וקובע כי משטר ההיתרים הנוקשה, שהונהג ב"מרחב התפר" שממערב לגדר, "מגביל באורח קיצוני את חופש התנועה של התושבים הפלשתינים ועלול להביא לגירושם בפועל של תושבי הכפרים המצויים באזור זה". הדוח ממשיך ומאשים את צה"ל את כוחות הביטחון וכמובן את המתנחלים בהתעללויות באוכלוסייה הפלשתינית הכוללות גם עינויים בחקירות שב"כ, כליאה במתקן סודי, שדבר קיומו נחשף בקיץ שעבר, בכתבה בעיתון "הארץ", ושימוש נרחב במעצרים מינהליים.

כך למשל נותן הדוח דוגמא למעשה התעללות שביצעו חיילי מג"ב. במהלך מבצע לאיתור שוהים בלתי חוקיים בפברואר עצרו שוטרי מג"ב באישון לילה חמישה פועלים פלשתינים, החרימו את מסמכיהם ואת הארנקים שלהם, היכו שניים מהם והטיחו את ראשיהם בקיר. אחרי כן הסיעו אותם לחורשה סמוכה לעיירה בית ג'אלא ובמהלך הנסיעה היכו אותם נמרצות. בסוף מאי נעצרו שלושה שוטרים מפלוגה נ"א של מג"ב באזור ירושלים בחשד כי בחודש אפריל עצרו שני נערים פלשתינים כבני 17 מהכפר קטנה שליד אבו גוש, לקחו אותם לחורשה ליד הכפר נטף, ושם התעללו בהם.

בנוסף טוענת האגודה כי צה"ל וכוחות הביטחון בעזרת הפרקליטות הצבאית, מנהיגים מערכות חוק נפרדות לערבים ולמתנחלים בשטחי יו"ש ונוקטים בסחבת מכוונת בנוגע לטיפול בחקירות של אירועים כנגד ערבים על רקע לאומני. "אי פתיחה בחקירה של ארועים קטלניים עשויה להתפרש כגיבוי שבשתיקה להריגת חפים מפשע" מאשימה האגודה.

זכויות אזרחי ישראל הערבים

הדוח ממשיך ומאשים את מדינת ישראל באפליה בתחום הקרקעות שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהחלטת הממשלה להעניק הנחה מופלגת לחיילים משוחררים ברכישת זכויות בקרקע לבנייה בנגב ובגליל. משמעות הדבר לטענת יוצרי הדוח היא שישנה העדפת יהודים על פני ערבים בהקצאת משאבי קרקע יקרי ערך.

"אפליה זו בולטת במיוחד בנגב, שם מסרבת המדינה להקים יישובים כפריים לבדואים או להכיר בכפרים קיימים, שתושביהם חיים בחשש מתמיד מפני גירוש והרס בתיהם, ובה בעת פועלת להקמה של עשרות "חוות בודדים" ולייסוד יישובים חדשים ליהודים, שבעבורם קיים עודף היצע של דיור קהילתי כפרי באזור זאת לעומת העדר מוחלט של דיור כזה לערבים", כותב הדוח.

האפליה התקציבית בין המגזרים היהודי והערבי, שוועדת אור שמה עליה דגש, נמשכה בשנה החולפת גם כן, כך לטענת האגודה.

לאפליה זו במשאבים הצטרפו גם גילויים של דה-לגיטימציה של האוכלוסיה הערבית מפי חברי הממשלה (התבטאויות חמורות של השרים פוטין וליברמן), כמו גם בציבור הרחב, השפלה של ערבים בבדיקות ביטחוניות ללא כל הצדקה, מניעת הצטרפותו של עיתונאי ערבי לפמליית שר החוץ והחרמת מחשבים אישיים בשדה התעופה.

על אף הלקח של אירועי אוקטובר 2000, ממשיך וטוען הדוח, תופעת "האצבע הקלה" על ההדק נמשכת, ובשנה החולפת נורו למוות בידי שוטרים שלושה אזרחים ערבים (בשלושה אירועים נפרדים), בעודם יושבים במכוניותיהם ובלא שלשוטרים נשקפה סכנה כלשהי - קובע ביהמ"ש המאולתר של האגודה לזכויות האזרח.

"גם ה"סגר" הממושך, שהטילה המשטרה על שלוש שכונות ערביות בלוד במסגרת המלחמה - המוצדקת לכשעצמה - בנגע הסמים, פוגע קשות ובאורח בלתי סביר בתושבים ובאורחיהם", נכתב בדוח.

הדוח ממשיך וקובע כי התיקון לחוק האזרחות, שהתקבל בכנסת בסוף חודש יולי 2003, תיקון המונע באורח גורף הגשת בקשות חדשות של אזרחים ישראלים למתן מעמד לבני ובנות זוגם/ן ממוצא פלשתיני או המשך הטיפול בבקשות שכבר הוגשו, הוא תיקון "גזעני", לא פחות, הפוגע קשות בערבים אזרחי ישראל, אשר מהווים רוב מוחלט בין האזרחים הנשואים לפלשתינים.

זכויות אנשים עם מוגבלות

משרד החינוך הוסיף גם השנה, כך לטענת האגודה לזכויות האזרח, להתעלם מהחוק, המחייבו לספק אמצעים לשילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. באגודה מקווים כי פסיקת בג"ץ בחודש שעבר, שחייבה אותו לספק צרכים אלה, אכן תיושם בשנת הלימודים הקרובה.

הדוח ממשיך וקובע כי רוב מבני הציבור בארץ עדיין אינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות, דבר המונע מהם השתלבות בחיי העבודה והפרנסה, התרבות והבילוי.

אזרחות ותושבות

על אף הצהרות שר הפנים, אברהם פורז, כי יפעל להקל על הליכי רכישת המעמד בישראל, טוענים באגודה, כי משרד הפנים "ממשיך בגילויים מחפירים של גזענות ואטימות, שרירות ורמיסה של שלטון החוק". משרד הפנים כך נטען, מערים קשיים שונים ומשונים במהלכו של תהליך זה ולעתים מציב דרישות בלתי סבירות, שכלל לא ניתן לעמוד בהן.

כמו כן ממשיך משרד הפנים בסירובו לרשום במרשם האוכלוסין ילדים, שנולדו לאב ישראלי ולאם זרה, ואפילו לרשום אבות זרים לילדים ישראלים. גם סימונם של אזרחים ותושבים כ"מנועי טיפול" במשרד הפנים, באופן המונע מהם לקבל שירותים בסיסיים, כמו הנפקת דרכון ותעודת זהות, נמשך על פי ממצאי הדוח.

זכויות חשודים ונאשמים

הדוח טוען כי העיכוב ביישומו של חוק חקירת חשודים, אשר מחייב את המשטרה לתעד את חקירותיה, מביא לתופעות חוזרות ונשנות של גביית עדויות שווא מחשודים בפלילים. כן נקבע בדוח כי "הגבלת הזכאות לייצוג בידי הסנגוריה הציבורית מעמידה חשודים רבים בפני הליך פלילי לקוי, בלא יכולת להתגונן כראוי בפני ההאשמות המופנות כנגדם".

בנוסף טוענת האגודה, כי תנאי הכליאה בישראל קשים בהרבה מהמקובל בארצות המערב בצד צפיפות רבה בבתי הכלא, נאלצים עדיין בכל לילה מאות אסירים ללון על הרצפה. עוד חוששים באגודה כי הקמתו הצפויה של בית סוהר, שיופעל בידי המגזר הפרטי, "עלולה לגרום לפגיעה חמורה נוספת בזכויות היסוד של אסירים בשם האינטרסים הכלכליים של מפעילי הכלא", בכך מצטרפת האגודה לזכויות האזרח לביקורת שהטיחה השבוע הסניגוריה הציבורית בדוח משלה על מצב העצורים והכלואים בארץ.

הדוח עצמו של האגודה מכיל 34 עמודים המפרטים את הנקודות המרכזיות שהועלו כאן.

מכל מקום שוב נראה לאור הדוח, כי באגודה לזכויות האזרח כמו גם בארגוני זכויות אדם אחרים המובילים אג'נדה פוליטית ברורה, טרם השכילו להבין, כי האימוץ הבלתי מסוייג של הנראטיב הפלשתיני בזמן מאבק מחד גיסא, והמסירות הרבה שמפגינה כלפיו האגודה לזכויות האזרח לרבות מאבקה לשנות את צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית מאידך גיסא, פוגעים בסופו של דבר בראש ובראשונה באמינות הדוחות שלה, לפחות בכל האמור לסוגיות המדיניות והכלכליות, בהן ניכר על פניו כי האגודה מנסה לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלה ועל כך חבל.