ג'אנגפנג ז'או, מייסד בורסת הקריפטו הגדולה בעולם Binance, סייע ביודעין לחמאס לגייס עשרות מיליוני דולרים בשנים שקדמו לפרוץ מלחמת 7 באוקטובר. ז'או הפר את העיצומים שהטילה ארה"ב על הארגון ואת הכללים האמריקניים נגד מימון טרור, והעדיף על פניהם את צמיחתה של הבורסה. כך טוענים מאות קורבנות וקרובי קורבנות של המלחמה, בתביעה שהגישו לבית המשפט של מחוז אורנג' בקליפורניה, המבקשים פיצוי שאינו מוגדר על נזקיהם הגופניים והנפשיים.
ז'או הקים את Binance ב-2017 והיה המנכ"ל שלה עד שהודה והורשע אשתקד בעבירות על חוק הבנקאות וריצה ארבעה חודשי מאסר; הוא ממשיך להיות בעל השליטה בה. התובעים אומרים, כי יש לייחס לו אחריות לסחר שביצע חמאס באמצעות הבורסה, הן על-פי הכללים המטילים אותה על מנהלי המוסדות הפיננסיים והן בשל מעורבותו האישית בהפרת העיצומים הספציפיים והכללים הרוחביים.
בתביעה נטען (20.9.24), כי ז'או העדיף את הצמיחה והרווחים של Binance על פני חובתו להבטיח ציות למשטר העיצומים על חמאס ולכללי מניעת מימון הטרור. הוא גרם לבורסה שלא לבדוק את לקוחותיה ואת פעולותיהם, לא לחסום פעולות חשודות ולא לדווח עליהן כנדרש לרשויות האכיפה. לטענת התובעים, כאשר Binance גילתה פעילות שכזאת - היא סייעה ללקוחות אלו להמשיך ולפעול.
לדברי התובעים, קצין הציות הראשי של Binance הזהיר את ז'או שוב ושוב מכך שהבורסה משמשת לפעילות בלתי חוקית ושמחובתו למנוע אותה, ואף תיעד את סירובו לעשות זאת. בפגישת הנהלה ביוני 2019 אמר ז'או במפורש שמחובתו לציית למשטר העיצומים האמריקני, אך לא עשה זאת. "הוא ניהל במתכוון את Binance כמו המערב הפרוע", נטען בתביעה, והתוצאה הייתה שהבורסה הפכה ליעד המועדף על טרוריסטים ופעילים שליליים אחרים.
העברות בעשרות מיליוני דולרים
צילום: נשק של חמאס מהתקפת 7 באוקטובר [צילום: דובר צה"ל]התובעים מזכירים את שלל ההליכים הפליליים והאזרחיים שנקטו הרשויות בארה"ב נגד Binance בשנה האחרונה, כולל הרשעתו של ז'או וקנס וחילוט בסך 4.3 מיליארד שקל שהוטלו על החברה. בהליכים אלו נקבע בין היתר, כי Binance ביצעה פעולות עבור מי שמצויים תחת עיצומים אמריקניים, ופעולות במאות מיליוני דולרים עבור מי שהיו באירן וסוריה; התובעים מציינים, כי חמאס קיבל כספים ממדינות אלו.
עוד הודתה החברה, בהסדר עם משרד האוצר האמריקני, כי לא מנעה את השימוש בה להלבנת הון ומימון טרור, וכי ההנהלה בראשות ז'או ידעה שהיא מנוצלת לרעה בהיקף גדול. באותו הסדר גם נקבע, כי Binance ביצעה פעולות עבור ארגוני טרור, ובהם גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס.
לגבי פעולות עבור חמאס אומרים התובעים, כי היקפן המלא אינו ידוע וייחשף בהליך גילוי המסמכים במסגרת התביעה – אלא אם ז'או יורה להשמיד את המסמכים הרלוונטיים. הם מציינים, כי בשנים 2023-2019 פעל חמאס בצורה גלויה בשוק הקריפטו וקרא לתומכיו לתרום לו בביטקוין. אתר האינטרנט של גדודי עז א-דין אל-קסאם כלל דף מיוחד לתרומות כאלו, כולל הסבר כיצד להעביר אותן.
באותה תקופה, טוענים התובעים, ביצעו ז'או ו- Binanceהעברות של תרומות קריפטו לארנקים הדיגיטליים של גדודי עז א-דין אל-קסאם; הסכום אינו ידוע וכאמור אמור להיחשף בהמשך. עוד נטען, כי עד פרוץ המלחמה בוצעו העברות של לפחות 16 מיליון דולר ל-Dubai Money Exchange – אחת הזרועות הפיננסיות של חמאס. 25 מיליון דולר נוספים בוצעו עבור Buy Cash Money – חברה עזתית שהעניקה לחמאס שירותי העברות כספים.
לטענת התובעים, פעולות אלו של ז'או ו-Binance אפשרו לחמאס לגייס ולאמן את אנשיו, לרכוש ציוד וליצור את התשתית שהיו דרושים למתקפת 7 באוקטובר – ומכאן האחריות הנטענת של ז'או לנזקיהם. התובעים מיוצגים בארץ בידי עו"ד גדעון פישר, והתביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ג'ורג' ניוהאוס ודניאל קלישר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה