30 דקות של שקט רועש: מדענים זיהו תנועה חריגה לפני מתקפת חמאס

השקט שלפני הסערה. בבוקר שמחת תורה, כחצי שעה לפני מתקפת חמאס הרצחנית, שלוש תחנות סייסמיות בדרום הארץ קלטו תנודות קרקע חריגות. הנתונים, שהתקבלו ממכשירים רגישים בעומק האדמה, חשפו תמונה מפתיעה: תנועת שיירות של כלי רכב כבדים - טרקטורים, דחפורים ומשאיות - שועטות בתוך עזה לכיוון הגבול עם ישראל.

הד"ר אסף ענבל, שהוביל את המחקר, מסביר: "מדובר בחתימה סייסמית ייחודית שנרשמה לראשונה בהיסטוריה. בזכות הרגישות הגבוהה של הסייסמומטרים והשקט ששרר בישראל באותו בוקר, הצלחנו לזהות את התנועה החריגה." התחנות, שהוצבו ביישובים אמציה, קציעות ויתיר, תיעדו את הרעש הולך וגובר - עד לרגע שבו השיירות הגיעו לנקודות ההתארגנות הסופיות שלהן.

הדיוק שמאחורי התנודות

התחנות הסייסמיות פועלות במסגרת רשת ארצית לניטור רעידות אדמה, אך המכשירים שלהן רגישים מספיק כדי למדוד תנודות קטנות ביותר - ברמות של עשרות ננומטרים לשנייה. "מדובר ברמות שאדם לעולם לא יוכל לחוש בהן", מסביר הד"ר ענבל. "אך בתנאים הנכונים, כמו השקט יוצא הדופן של אותו בוקר, התנודות הללו יכולות לחשוף פעילות אנושית חריגה, אפילו ממרחק עשרות קילומטרים".

החוקרים בחנו את הנתונים ההיסטוריים משלוש השנים האחרונות, וגילו שבשום שבת בבוקר לא נרשמו רעידות בעוצמה דומה לזו שנקלטה ב־7.10. הם מציינים כי מה שאיפשר את זיהוי המאפיינים הייחודיים של הרעש הוא התנועה הסינכרונית לאורך ציר סלאח א-דין - עורק תחבורה ראשי בעזה. "הרעש נוצר לאורך שטח רחב מאוד, בצורה כזו שאף מקור טבעי או אנושי בצד הישראלי לא יכול להסביר", מוסיף ענבל.

חתימה של טרור או רעידת אדמה?

צילום: הד"ר אסף ענבל [צילום: אוניברסיטת תל אביב]

לפי החוקרים, התנודות החריגות נמשכו כ־30 דקות, כאשר עוצמתן שונה לחלוטין מכל נתון שנרשם בשבתות קודמות. "לא היה דבר דומה לזה בשלוש השנים האחרונות", מדגיש הד"ר ענבל. "אנו בטוחים ב־99.9% שהתנודות נגרמו מתנועת כוחות חמאס". מעבר לכך, ניתוח נוסף של הנתונים הראה כיצד הרעש הסייסמי הלך וגבר ככל שהכוחות התקדמו. "אפילו מרחקים של 80 קילומטרים בין התחנות לא מנעו מאיתנו לזהות את המאפיינים הייחודיים של האותות", הוא מוסיף.

המחקר, שפורסם בכתב העת The Seismic Record, חושף אפשרות חדשה ומרתקת: שימוש בטכנולוגיות סייסמיות לצורך התרעה מוקדמת על טרור. "התגלית הזאת משנה את כללי המשחק", מסכם ענבל. "יש כאן פוטנציאל עצום להצלת חיים". מעבר לכך, החוקרים מקווים להרחיב את השימוש בטכנולוגיות אלו גם בתחומים אזרחיים, כמו ניטור פעילות תעשייתית או תכנון תשתיות.