אוכל למען הנזקקים. מליאת הכנסת אישרה הלילה (26.11.24) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק עידוד תרומות מזון, שמטרתו להילחם באובדן המזון בישראל. התיקון, שיזמו חבר הכנסת ינון אזולאי וחברת הכנסת יסמין פרידמן, עבר פה אחד, עם 28 תומכים וללא מתנגדים או נמנעים.
מה החוק קובע?
על-פי החוק, גופים ציבוריים המספקים שירותי הסעדה בהיקף של 500 מנות ביום לפחות יחויבו לשתף פעולה עם עמותות לחלוקת מזון עודף. סירוב יתאפשר רק במקרים מיוחדים כמו נימוקים כלכליים, ביטחוניים או חשש לפגיעה בבטיחות המזון.
מי נכלל בחוק?
החוק יחול על מגוון גופים:
* משרדי ממשלה ויחידות סמך (פרט ליחידות הקשורות ישירות לביטחון המדינה)
* הכנסת
* רשויות מקומיות
* חברות ממשלתיות ותאגידים כמו בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי
* גופים ביטחוניים כמו צה"ל, משטרה ושירות בתי הסוהר, בפיקוח מותאם.
החוק מאפשר לגופים ביטחוניים להגדיר התאמות או לבקש פטורים במקרים של צורך ביטחוני. שרי הביטחון והביטחון הלאומי יהיו רשאים לקבוע נהלים גמישים כדי להקל על יישום החוק ביחידות מסוימות.
לפי דוח של ארגון לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, אובדן המזון בישראל עמד בשנת 2022 על 2.6 מיליון טון, בשווי 23.1 מיליארד שקלים. החוק החדש צפוי לצמצם את הנתונים הללו ולהגדיל את כמות המזון שתועבר לנזקקים. מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך, אמר: "זה אירוע היסטורי. במעט מאוד מדינות בעולם יש חוק כזה מתקדם".
הצעת החוק נועדה לא רק לצמצם בזבוז, אלא גם להקל על אוכלוסיות מוחלשות. נציגי הכנסת ציינו בדיון בוועדת העבודה והרווחה את חשיבותו הערכית והחברתית של החוק, שיחזק את הקשר בין המגזר הציבורי לעמותות הפעילות בתחום.
סא"ל ורד גבאי, ראש ענף טכנולוגיות מזון בצה"ל, אמרה בדיון: "צה"ל כבר תורם עשרות אלפי מנות בחודש מתוך הבנה לחשיבות הנושא". עם זאת, הביעה חשש שהחוק במתכונתו הנוכחית יכביד על מערכות ביטחוניות מסוימות. ח"כ יסמין פרידמן אמרה: "מדובר בצעד חשוב בצמצום זריקת המזון. שמענו כאן ש-21 מיליארד ש"ח הולכים בכל שנה לפח, בזמן שאנחנו מקוששים גרושים כדי לעזור למשפחות נזקקות, וזו התחלה של שינוי".
כעת, על הגופים הציבוריים להיערך ליישום החוק, שצפוי להיכנס לתוקף בעוד מספר חודשים. האם החוק יצליח לעמוד ביעדיו השאפתניים? רק הזמן יגיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה