כיצד גוגל יצרה תרבות של הסתרה במשך 15 שנים

גוגל פעלה במשך כ-15 שנים להסתרה ולמניעת אגירת מידע, כדי לסכל, ומראש, תפיסת מידע מתועד מצד רשויות החוק בארה"ב. כל התגלה במהלך חקירה שבוצעה בארה"ב.

במסגרת החקירה התברר, כי בסוף 2008, כאשר גוגל ניצבה מול ביקורת גוברת על הסדר פרסום עם המתחרה יאהו ומול תביעות הקשורות לפטנטים, סימנים מסחריים וזכויות יוצרים, הוציאו מנהלי החברה מזכר סודי לעובדים. במזכר צוין כי “מידע הוא טוב”, אך במקביל הוזהרו העובדים כי רגולטורים ממשלתיים או מתחרים עלולים להשתמש במילים שייכתבו בקלות דעת על-ידי עובדי החברה.

כדי להימנע ממצב בו הערות כתובות יגרמו לנזק במשפטים עתידיים, החברה הנחתה את עובדיה להימנע מספקולציות וסרקזם ולהיזהר במיוחד לפני כתיבה על “נושאים חמים”. במקביל, הוגדרו כלי התקשורת הפנימיים כך שהודעות מיידיות יימחקו אוטומטית.

מזכר זה היווה את יריית הפתיחה למאמץ מתמשך מצד גוגל להגביל את תיעודיה הפנימיים. החברה השתמשה בשיטות כמו סימון מסמכים כחסויים תחת “חיסיון עורך דין-לקוח” ועידוד הימנעות מיצירת רשומות כתובות שעלולות לשמש נגדה בבתי משפט.

חשיפות במשפטי ההגבלים העסקיים

שופטים במשפטים אלו הביעו ביקורת חריפה על מדיניות שמירת המסמכים של גוגל. השופט ג'יימס דונאטו תיאר את ההתנהלות כ”תרבות מערכתית מושרשת של דיכוי ראיות רלוונטיות”, ואילו השופטת לאוני ברינקמה ציינה כי "מדובר בהתנהלות שאינה ראויה לחברה אחראית".

שימוש בחיסיון עורך דין-לקוח

עובדי גוגל עצמם התייחסו לנושא בציניות פנימית. אחד מעורכי הדין של החברה כינה את ההתנהלות "חיסיון מזויף" (Fake Privilege), מה שחיזק את הטענות נגד שקיפות החברה.

ביקורת רגולטורית ושינויים במדיניות

בשנה שעברה, בתגובה לביקורת, שינתה גוגל את מדיניותה והחלה לשמור את כל תכתובות הצ’אט באופן אוטומטי. עם זאת, נראה כי התרבות הארגונית של הימנעות מתיעוד נשארה בעינה. ישנם דיווחים על עובדים שעברו להשתמש בפלטפורמות חיצוניות כמו WhatsApp כדי להמשיך לקיים שיחות בלתי מתועדות.

מבט קדימה

המשפטים והחקירות המתמשכים מדגישים את המתח בין ניהול סיכונים של חברות לבין שקיפות הנדרשת על-ידי רגולטורים ובתי המשפט.