תיקון חוק הרבנות הראשית: הגדרת "רב" וחובת ייצוג נשי בגוף הבוחר

ועדת החוקה החלה (19.11.24) להכין לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8) (הרכב האסיפה הבוחרת), התשפ"ד-2024. מוצע בה לקבוע מספר מזערי למינוי של נשים באסיפה הבוחרת באופן המחייב כי הרכבה יכלול 30 נשים לפחות. בנוסף, מוצע להגדיר את המונח "רב" לעניין מינוי הרבנים לאסיפה הבוחרת - כך שיובהר כי רב שניתן למנותו לאסיפה הוא מוסמך לרבנות ("יורה יורה") ע"י מועצת הרבנות הראשית ואחר שעמד בבחינות בכתב, או מי שבידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב, או רב שכונה, שניתנה לפי חוק זה, לפי כללי הרבנות הראשית לכשירות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "עקב הקשיים ביישום פסק דין רקמן וכדי להבטיח ייצוג הולם לנשים כנציגות ציבור באסיפה הבוחרת, מוצע לתקן את סעיף 8 לחוק, שעניינו נציגי הציבור באסיפה הבוחרת, ולקבוע בו מספר מזערי למינוי של נשים לנציגות ציבור, מכל אחת מהקבוצות המיוצגות בהתאם לסעיף זה (ראשי הערים; ראשי המועצות המקומיות; ראשי המועצות האזוריות; ראשי המועצות הדתיות בערים ובמועצות המקומיות; שרים; חברי הכנסת ונציגי הציבור שימנה השר)".

צילום: המשנה והמנכ"ל יהודה עוביידי ויהודה אבידן [דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יהודה אבידן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת: "בבחירות האחרונות לרבנות הראשית הוגשה עתירה לבג"ץ, שגרמה לתסבוכת כשנקבע לראשונה שעשרת הנציגים שצריכים למנות הרבנים הראשיים יהיו נשים רבניות, והדבר לא צלח. בג"ץ הבין שאין טעם להתעקש, ואיפשר בחירות בגוף חסר, בתקווה שנתקן את הנושא במועצת הרבנות. לראשונה נעשה צעד לא קל להכניס נשים, לא רק כטובה, כשהיום בחוק אין אפילו אישה אחת בגוף הבוחר, ולראשונה הצעת החוק קובעת 30 נשים בגוף הבוחר מתוך 70 נציגי ציבור. הצעת החוק נותנת מענה מכובד וראוי לכך שנשים יהיו שותפות. לפני שבאים בטענות לגוף הזה, יש לבוא בטענות לרשויות המקומיות איך אין ראשות מועצות מקומיות, אזוריות, או ראשות ערים. המענה בחוק יפתור את הבעיה.

"התיקון קובע שעשרת הנציגים שהרבנים הראשיים ממנים יהיו רבנים שיוסמכו על-פי הרבנות הראשית. עשר נציגות השר יהיו רק נשים. מתוך שני השרים לפחות שרה אחת אישה, מנציגות הח"כים לפחות שתי ח"כיות מתוך החמישה. מ-25 ראשי הערים יהיו לפחות שמונה נשים. במועצות המקומיות והאזוריות, בכל קטגוריה יהיו נשים. הבעיה היא שכרגע, ראש העיר היחידה בערים הגדולות שבגוף הבוחר היא מרים פיירברג. לכן, הם יצטרכו להביא אישה מטעמם לאישור מועצת העיר והיא תהיה בגוף הבוחר, אותו הדבר במועצות המקומיות ובשאר הקטגוריות".

לאמירת ח"כ קארין אלהרר שמספר הנשים המוצע אינו מהווה ייצוג הולם, השיב כי לגוף הבוחר יש קטגוריה קדושה שאיש לא יכול לחדור אליה של הרבנים הראשיים. בקטגוריה השנייה של 70 נציגי הציבור, יש 30 נשים, שכמדומני המשמעות היא 42%. הצעת החוק הממשלתית מובאת בתיאום מלא עם משרד המשפטים".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "הסוגיה שמרחפת מעל כל החוק היא העיתוי ותחולת החוק. לא משנים את כללי המשחק לאחר שהתחיל, והשאלה אם משחק בחירת מועצת הרבנות הראשית התחיל או לא. בחוק היום יש לו"ז מסוים - המועד בו חברי הרבנות הראשית מסיימים כהונתם, שהוארך לאחרונה. חודש עד שלושה חודשים לפני, אמורות להתקיים הבחירות למועצת הרבנות, ו-21 ימים לפני יש לפרסם את חברי האסיפה הבוחרת ואחורה מכך אין לו"ז ברור. מסעיפי החוק עולה שיש שלב של תחילת פעילות ועדת הבחירות המנהלת את הבחירות ושלב לפני שהשר לשירותי דת מניע את תהליך הבחירה. אנחנו לא חושבים שהנקודה בה החל המשחק היא פרסום חברי האסיפה הבוחרת אינה נקודת תחילת המשחק, כי היא שקולה לשליפת פנקס הבוחרים בבחירות לכנסת.

"כשהולכים לאחור קשה לומר תשובה ברורה מתי מתחיל המשחק, אך אם רוצים להיות ממש נקיים, צריך לומר שזו הנקודה שבה השר טרם הניע את התהליך, טרם פנה להקמת ועדת הבחירות ועוד, אלא שאנחנו לא במצב רגיל. אנחנו במצב מתמשך של למעלה משנה שכהונת מועצת הרבנות הוארכה ושוב הוארכה. מתעוררת שאלה האם אנחנו לא כבר בתוך המשחק נוכח העובדה שייתכן שהיו מועמדים שייתכן שפנו, והייתה הסתמכות, כך שללא קשר לתוכן החוק, יש עננה המרחפת מעל להעיתוי. זה מצב תקדימי שאין לי איך להשוות אליו.

"לגבי תיקון המונח רב, ביהמ"ש העליון פירש בצורה מסוימת את המונח 10 רבנים שימונו ע"י מועצת הרבנות הראשית, והממשלה רוצה לתקן ולקבוע שמדובר על מי שהוסמכו לפי הרבנות הראשית. אני מציע פתרון נוסף - לשנות את המונח 'עשרה רבנים' ל'עשרה אנשי הלכה או אנשי תורה או אנשים מהעולם התורני', זה לא מתנגש עם מה שהרבנות והממשלה סוברות שיש להגדיר כרב, אך מאפשר לשקול גם ייצוג נשי בחלק הזה של 80 נציגי הרבנים".

לגבי היקף הייצוג הנשי של 30 נשים מתוך 70, דווקא מתוך הנחה שהחלק הראשון יהיה רק גברים, אולי ראוי שהוועדה תשקול להעלות את הייצוג הנשי בחלק האזרחי שאינו רבני שכרגע בכללותו הוא 20 מתוך 150. משעה שהכנסת חוקקה את חוק שיווי זכויות האישה, ויש בו קווים מנחים לשוויון הנשי דווקא בחלק האזרחי ייתכן שכדאי להגביר את הייצוג".

היו"ר רוטמן: "על העובדה שאנחנו מביאים חוק וביהמ"ש חשב לקבוע מי הוא רב בישראל, אני אומר כל הכבוד לחברי מועצת הרבנות הראשית שעמדו נחושים על משמר היהדות ומדינת ישראל ואמרו עד כאן לבג"ץ. מהם תראו וכן תעשו. מרכז רקמן ניסו למתוח את גבולות הז'אנר, להתערב בהליך תוך כדי ההליך, והשתמש בכך בבית המשפט.

"בנוגע לשינוי כללי המשחק תוך משחק - זו מחלוקת ארוכה ביני לבין הייעוץ המשפטי לוועדה ובכלל לייעוץ משפטי, אני לא מקבל את התזה שכשביהמ"ש מתערב בתהליך זה לא שינוי הליך תוך כדי הליך כי הוא רק מפרש, ולכן הוויכוח אם מדובר בפרשנות או הגדרה הוא לב הוויכוח. הכנסת והממשלה זכותן ואף חובתן לתקן את אשר עיוותו בית המשפט בפרשנותם השגויה. יש גבול לכמה אפשר למתוח את גבולות הז'אנר של הפרשנות. כולם יודעים מה זה רב בישראל, יש רבנות ראשית ואם צריך לתקן הגדרה ולומר את המובן שכן כך פעלו לאורך השנים, נעשה זאת.

"לעניין הגדרת רב ושינוי הרכב הגוף הבוחר: אנחנו יודעים להכיל את מורכבויות הדיון בכנסת. גם אם איני מקבל את הצעות הייעוץ המשפטי, אני בוודאי מרגיש אי-נחת מכך שאנחנו צריכים להתערב בהליך בסמיכות זמנים. זו לא מציאות טובה כשאנחנו בחקיקה בדיעבדית מהרבה סיבות.

"אבל זה אמור לשיטת הייעוץ המשפטי לדחוף אותנו לשינויים פחות רדיקליים, ולכן אני משמר את מה שנהג בכל הבחירות בעבר בנוגע לזהותו של רב. שינוי של הגוף הבוחר בצורה רדיקלית ושינוי בהגדרת הרב, ולו רק בשל סמיכות הזמנים, זה דבר שלא ראוי לעשות וגם ללא כך זה לא נכון לעשות.

"טוב שמועצת הרבנות עמדה על עצמאות שיקול דעתה ואוי ואבוי אם תהיה כפופה למערכת השיפוט, כי ההכרה היחידה שאני מוכן לתת לדיין, בית דין או רב, היא לא בגלל שהמדינה קוראת לו רב, אלא כי אני כאדם שומר תורה ומצוות קורא לו רב. לכן לא אוכל לקבל את הצעת הייעוץ המשפטי לוועדה".

ח"כ מתן כהנא: "יש לשמור על שני עקרונות. העיקרון הראשון הוא שרב הוא מי שהרבנות הראשית מסמיכה כרב. העיקרון השני הוא שבמועצת הרבנות הראשית יהיה רוב של רבנים. הצ"ח מביאה 30 נשים לגוף הבוחר ואני לא מקבל את הספירה מתוך 70 אלא מתוך הגוף הבוחר שהוא 150 איש. הצעת החוק שהגשתי מדברת על כך שכמעט כל מי שאינו רב רשמי של הרבנות הראשית יהיה אישה.
בתקנות רבני ערים קבעתי 40% נשים. יש עכשיו תקנות חדשות שתיקן השר מלכיאלי, תקנות ביזיוניות ונוראיות שגם בהן יש לפחות 40%. צריך להעלות משמעותית את אחוז הנשים בגוף הבוחר. יש לאפשר שראש רשות שהוא גבר יבחר במקומו נציגה מטעמו".

ח"כ יוליה מלינובסקי: "לנושא ייצוג הנשים - לקחנו את זה למקום לא נכון. אולי ארגוני הנשים לא יאהבו את זה, אבל אני לא חושבת שנכון ללכת על החלטה שרירותית. אני לא בטוחה שיש 8 ראשי רשויות נשים. את ראש העיר הציבור בוחר, ואם אני מוציאה אותו מגוף בוחר, אני פוגעת באותה עיר שנשים וגברים בחרו בו. יש פה פגיעה ברצון הציבור של אותן ערים. זו לא העדפה מתקנת במיוחד בנוגע לראשי רשויות מקומיות.

"מי אמר שנציגי הרבנים הראשיים צריכים להיות רבנים? אם באמת רוצים ייצוג נשי בצורה חכמה ונכונה שלא פוגעת בבחירות של ציבור הרחב, יש ללכת על המינויים ולא על איפה שהציבור בוחר. יכול להיות כתוב בחוק נציגי הרבנים הראשיים ואז הם יוכלו לבחור מי שהם רוצים שייצג אותם, כולל נשים".

ח"כ גלעד קריב התייחס לדברי היו"ר על בג"ץ רקמן: "האמירה בעניין פסיקת בג"ץ היא אמירה שהחדר הזה לא יכירנו. אתה זכאי כמובן להשמיע ביקורת נוקבת על פסיקת בג"ץ או לומר שהיא לוקה בחוסר סמכות, אבל, לומר שאתה מבקש לעשות "מי שברך" לכך שחברים בגוף שלטוני לא מקיימים פסיקת בג"ץ זו טעות חמורה. אנחנו נמצאים במצב בו הממשלה מפרה ברגל גסה את חוק יסוד משק המדינה בעניין מועד הנחת התקציב.

"אני מתריע בצורה מאוד ברורה מפני מצב בו אנחנו מנרמלים מצב של הפרת פסיקות בג"ץ, כי המרחק בין הפרת הפסיקות להפרת חוק של הכנסת הוא מאוד קצר. אבקש ממך לחשוב מה האחריות המשותפת של כולנו".

עוד אמר: "ייחוד המקצוע של רב לגברים הוא עניין של מסורת, וממש לא עניין של הלכה, והמחקר המדעי מגלה עוד ועוד דוגמאות לנשים שהיו פוסקות הלכה, שגברים באו להתייעץ איתן בבואם לכתוב פסקי הלכה ונשים שכיהנו ברבנות קהילתית. במחצית מבתי הכנסת בעולם היהודי, בראש הקהילה, כדמות דתית רבנית, מכהנות נשים. פעם זה היה שייך לזרמים הליברליים והיום זה משתנה גם לכיוון הזרמים האורתודוקסים. זו תרומה גדולה לבניין היהדות.

"בנושא מועצת הרבנות, אם הנציגה מגיעה בנעלי ראש הרשות, רשויות לא יצליחו למנות במקומות בהן יש מועצה לעומתית. הקמת הגוף הבוחר היא מלאכת מרכבה ואסור לסבך את החקיקה. אם נותנים לראש רשות עצמאות למנות מי שיבוא בנעליו, יש להגדיל את המספר לפחות ל-25%. אני מבין את הרגישות של הרבנות לנושא הגדרת רב של נשים תלמידות חכמים, אך הפרמטר של גדלות בתורה ושל היותן תלמידות חכמים מובהקות בתוכניות לימודי הלכה לנשים, זה צריך להיות בחוק. יש להגדיל את מספר נציגי הציבור שממנה השר, אבל לקבוע שחלקן נבחרות על-פי היותן תלמידות חכמים".

המנכ"ל יהודה אבידן העיר לדבריו: "אתם מכוונים להגדרה שמשמעותה 'רבניות רפורמיות'".

ח"כ יצחק פינדרוס, תמך בדרישת ח"כ מיכל וולדיגר שהצעת החוק תכלול את הרשויות ביהודה ושומרון: "יש חצי מיליון איש ביהודה ושומרון מקבלי שירות ויש למצוא את הדרך החוקית לכלול אותם. יש משהו שמציק לי מתחילת הדיון - לקחו גוף שהיו בו כ-12 נציגות נשים והממשלה הגדירה 30 וכולם צועקים למה לא יותר. צריך לנסות לזרז את ההליך ולקדמו כדי שלא נהיה בתוך התהליך".

עו"ד יערה למברגר, משרד המשפטים: "אנחנו בהליך מיוחד ולא בבחירות רגילות כמו לכנסת או לרשויות המקומיות, הליך מעורב שיש בו גם אופי מסוים של מינוי. לשאלה אם המשחק התחיל - בסיטואציה הייחודית שנוצרה, כשהיו דחיות גם לבחירות לרבנים הראשיים, אנחנו רואים זאת כהליך טורי שלא ניתן היה להתחיל בבחירות למועצת הרבנות הראשית עד אז. רק לאחרונה הסתיימו הבחירות לרבנים הראשיים ועובדתית כרגע לא החלו הליכים פורמליים שמתחילים את הליכי הבחירות למועצת הרבנות. כמו-כן, הצעת החוק הממשלתית אושרה בממשלה לפני הבחירות לרבנים הראשיים. זהו פרסום בפומבי של עמדת הממשלה, וודאי שהמועמדים היו מודעים לה. חשבנו שיש קושי והדברים גבוליים, אך סברנו שאין מניעה לקדם את התיקון במועד הנוכחי".

היו"ר ח"כ רוטמן: "מצאתי עצמי לצערי לא מסכים עם חבריי לקואליציה. הייתי מיושר לחלוטין עם תחילת דבריו של ח"כ מתן כהנא, כשמצאנו לכך קונצנזוס די נדיר בוועדה - ימין, שמאל, מרכז, דתיים, חילוניים וחרדים, שאין כוונה לשנות את העובדה שיש גוף בוחר עם רוב רבני. זה דבר נכון וכן שהגדרת רב צריכה להיות בידי הרבנות הראשית. על כך יהיה קשה למצוא מחלוקת".

לאחר מכן, ביקר את הערתו של מנכ"ל המשרד לשירותי דת, שהעיר לח"כ קריב שמטרתו לצמצם את ההגדרות ל"רבניות רפורמיות" ואמר כי "אסור בשום פנים ואופן להתעלם מהתופעה שנשים מלמדות תורה ולומדות תורה, שאינה קיימת רק בציבור הרפורמי. אסור להתעלם מהמדרשות וממהפכת לימוד התורה. יש עוד הרבה מה לעשות בתחום הזה. נשים מלמדות תורה ברבים, אמונה, יראה ומרבות שמיים. אני מוחה ומתקומם על האמירה שנשים לומדות תורה ומלמדות תורה הן רפורמיות, ואם מדברים על הגדלת הגוף הבוחר, אפשר לחשוב על פתרון אלגנטי - להכניס נציגות הרבנים כחלק ממכסת נציגי הציבור, לא על מכסת הרבנים. נניח שנגדיל ויהיו 90 רבנים ו-80 נציגי ונציגות ציבור, חלק מההגדלה יהיו נשים שהרבנים או מועצת הרבנות תבחר, שמרבות כבוד שמיים. בהחלט הייתי רוצה לראות שיתנו מקום לא רק לנציגות ציבור במישור הפוליטי, אלא לנשים העוסקות בתורה ויראת שמיים. הגענו לתקופה בה ראוי שיתייחסו למהפכת לימוד התורה לנשים בלי שיח האשמות של רפורמי או לא רפורמי".