נקודות מרכזיות במחקר
- קצב גידול: ההכנסות ההוניות גדלו בקצב גבוה פי שמונה מהכנסות מעבודה.
- ריכוזיות: 68% מההכנסות מרוכזות במאיון העליון.
- פערים: מדד הג'יני עלה מ-0.36 ל-0.4 כתוצאה מהנתונים המלאים.
- פריצת דרך: המחקר מתבסס לראשונה על נתוני רשות המיסים במקום סקרים.
בשנים 2021-2013, צמחו ההכנסות ההוניות של משקי הבית בישראל באופן דרמטי, אך הנתונים מגלים מציאות בעייתית: ריכוזיות גבוהה ואי-שוויון מתגבר. מחקר חדש של חטיבת התכנון והכלכלה ברשות המיסים חושף כי סך ההכנסות ההוניות גדל מכ-53 מיליארד ש"ח בשנת 2013 לכ-124 מיליארד ש"ח ב-2021. מדובר בגידול ריאלי שנתי ממוצע של 8.5%, לעומת 1.1% בלבד בהכנסות מעבודה.
המחקר מצביע על כך ש-68% מההכנסות ההוניות נמצאות בידי המאיון העליון. יתרה מכך, רק כ-11% ממשקי הבית מדווחים על הכנסה הונית כלשהי, כשמרבית ההכנסות מתרכזות בקרב המשפחות המבוססות ביותר. עיקר הכנסות ההון עבור משקי בית בעלי הכנסות נמוכות נובע מהשכרת נדל"ן, בעוד שבקרב בעלי הכנסות גבוהות מדובר בעיקר ברווחי הון מדיבידנדים ומכירת נכסים.
פערי שוויון גדלים
לראשונה, המחקר מבוסס על נתוני דיווחים לרשות המיסים ולא על סקרים בלבד. תוצאות אלו מצביעות על אי-דיוקים במדידת ההכנסות עד כה. לדוגמה, ב-2021 נמצא כי ההכנסה ההונית החודשית למשק בית עמדה על 3,631 ש"ח בממוצע לפי הנתונים החדשים, לעומת 1,031 ש"ח בלבד בסקרים. בעקבות שילוב הנתונים, מדד הג'יני - המודד אי-שוויון כלכלי - עלה מ-0.36 ל-0.4, המשקף פערים גדולים יותר בחברה הישראלית.
הנתונים החדשים חושפים פער משמעותי בין דיווחי ההון שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין אלו שהתקבלו ישירות מרשות המיסים. כך למשל, ההכנסה הכספית החודשית ברוטו של משק בית טיפסה ב-2021 מ-19,916 ש"ח בסקרים ל-22,516 ש"ח לפי הדיווחים.
אי השוויון בהתפלגות ההכנסות, כפי שעולה מהמחקר, משפיע על כלל החברה. בעוד משקי בית בעלי הכנסה גבוהה נהנים מגידול בהכנסות, מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים חווים פערים מתרחבים. נתונים אלו מעוררים שאלות מהותיות על המדיניות הכלכלית הרצויה לשנים הבאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה