''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

מנהל הסדר ביקש 6.35 מיליון שקל מראש וטען: נתתי הנחה

בית המשפט דחה את בקשתו של אמיר פלמר בהסדר של חברת הטכנולוגיה פנג'יה, שנתמכה בידי החברה והמשקיע * ברנר: שכר מופרז המונע ביקורת שיפוטית ועלול ליצור תקדים שלילי

איתמר לוין, יצחק דנון
י"ח חשון התשפ"ה
ברנר. מנהל הסדר אינו דומה לנאמן
ברנר. מנהל הסדר אינו דומה לנאמן

עו"ד אמיר פלמר ביקש מראש שכר טירחה של 6.35 מיליון שקל כמנהל ההסדר של חברת הטכנולוגיה פנג'יה (Pangea), ואף טען ששכרו העתידי אמור היה להיות 15.3 מיליון שקל. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, דחה את בקשתו של פלמר ואישר את יתר פרטי הסדר החוב של פנג'יה.

פנג'יה עוסקת במערכות מחשוב למגזר הציבורי, כולל מערכות רישום אוכלוסין, הנפקת דרכונים ומערכות שכר ופנסיה לעובדי מדינה. רוב מכירותיה הן למשרדי ממשלה באפריקה, והיתרה - ללקוחות ישראלים. בעליה הם המנכ"ל רפי קמינר, הדירקטורית שרון ויצמן-אסישר, קרן שפע, יונתן פלדמן, הנרי אורלינסקי, אסף קמינר ו-JIF Investments. היא ביקשה בחודש מאי עיכוב הליכים בטענה לחובות של 118 מיליון שקל, לאחר שעובדיה ביקשו לפתוח נגדה בהליכי חדלות פרעון. תביעות החוב שהוגשו (וטרם הוכרעו) הן בסך 129 מיליון שקל

החוב העיקרי של החברה הוא 75 מיליון שקל לחברת גיזה-זינגר-אבן, בגין הלוואה שנטלה ממנה בחודש אפריל תוך שעבוד מניותיה. החוב לרשות המיסים עומד על 17 מיליון שקל, היא חייבת לעובדיה ולקופות הגמל 7 מיליון שקל, 9 מיליון שקל לספקים ו-7 מיליון שקל למוסדות. על-פי ההסדר, שייפרס על פני חמש שנים ואמור להביא לפרעון כל החובות, קרן שפע תזרים לחברה 3.5 מיליון דולר; ייגבו חובות ב-8 מיליון שקל; ויהיו לחברה הכנסות עתידיות של 90 מיליון שקל.

ההסדר זכה לאישור הרוב הדרוש של הנושים וכלל את שכרו של פלמר, אשר טען כאמור שמדובר בסכום נמוך משמעותית מזה שהיה מגיע לו על-פי הדיבידנד לנושים. ברנר דחה ההתנגדויות להסדר, אך קיבל את ההתנגדות לגבי שכרו של פלמר תוך ביקורת על עצם הבקשה ועל נכונותן של החברה וקרן שפע לאשר אותה.

"השכר המוסכם נראה מופרז על פניו בכל קנה מידה", אומר ברנר, ולבית המשפט לא ניתנת אפשרות להפחית אותו אם יסתבר בדיעבד שהיה בלתי מוצדק. קשה להניח שבית המשפט היה פוסק סכום שכזה כאשר מדובר במנהל הסדר, שהעמל והמאמץ הנדרשים ממנו פחותים בהרבה משל נאמן או בעל תפקיד אחר. ההסדר גם סותר את סמכותו של בית המשפט לבצע התאמות בשכר שהוא פוסק לבעל תפקיד, מוסיף ברנר.

"אינני רואה כל הצדקה לקבוע מראש, כבר במעמד אישור הסדר החוב, כי שכרו של מנהל הסדר יעמוד על סכום עתק של 6.35 מיליון שקל, רק בשל הציפייה לחלוקת דיבידנד משמעותי לנושים במשך חמש שנים. כל זאת, שעה שבדרך כלל (ומבלי לקבוע מסמרות לגבי מה שיתרחש, אם בכלל, במהלך חמש שנות ההסדר הקונקרטי שלפנַי), בהינתן העובדה שבהסדר חוב התאגיד ממשיך להיות מנוהל על-ידי האורגנים שלו ולא על-ידי מנהל ההסדר, תרומתו של מנהל הסדר להיקף החלוקה של הדיבידנד נמוכה באופן מהותי מזו של נאמן, אשר מתוקף תפקידו הוא לבדו נדרש לממש את נכסי התאגיד שתחת ניהולו ולחלק את התמורה בין הנושים", אומר ברנר.

"מאותו הטעם ממש, אינני רואה כל הצדקה לאשר מראש תשלום שכר טירחה בסכום כה גבוה כפי שמבוקש כאן, כאשר הנימוק היחיד שנועד להצדיק אישורו של שכר כזה הוא שאם היו מיושמות תקנות השכר ככתבן וכלשונן, אזי מנהל ההסדר היה זכאי לשכר גבוה כמעט פי שלושה. להנחת מוצא זו אין בידי להסכים משום שהיא מניחה מראש שבית המשפט היה פוסק למנהל ההסדר שכר חלוקה, משל היה מדובר בנאמן, ולא היה מבצע הפחתה משמעותית על-מנת שהשכר יהיה בגדר הסביר ולא חלילה מופרז יתר על המידה".

אין כל דמיון לאי.די.בי


פלמר, פנג'יה וקרן שפע הזכירו, כי ברנר אישר מראש את שכרו של מפרק אי.די.בי - אך הוא דוחה בתוקף את ההשוואה. "לא ניתן כלל להשוות בין ההיקף העצום של המלאכה והאחריות המקצועית שנטל על עצמו הנאמן באותה פרשה, לאלו של מנהל ההסדר במקרה דנן". נאמן אי.די.בי ויתר על חלק משמעותי משכרו, באותה עת הוא כבר הניב לקופת הפירוק 329 מיליון שקל ונדרשו ממנו פעולות רבות ומורכבות.

"אין כל דמיון בין הנסיבות של פרשת אי.די.בי וההיקף הכביר של הפעולות שהנאמן נדרש לבצע, לבין נסיבות המקרה הנוכחי שעה שעסקינן במנהל הסדר שאיננו נאמן ושעה שההסדר טרם אושר וממילא גם טרם בוצע, ולא ברור כלל ועיקר קיומו של קשר סיבתי בין הפעולות שמנהל ההסדר ביצע ועוד יידרש לבצע במסגרת תפקידו, לבין הסכום שיחולק לנושים מכוחו של ההסדר. יש להניח מטבע הדברים כי מי שתביא להשאת הערך לנושים היא בראש ובראשונה המבקשת עצמה, באמצעות מנהליה", מדגיש ברנר.

עוד אומר ברנר, כי ככלל - ראוי להימנע מכריכת שכרו של בעל התפקיד עם יתר הוראות ההסדר, "משום שהדבר עלול להציב את
הנושים ואת החברה תחת מכבש לחצים מצידו של בעל התפקיד, שביכולתו להמליץ לבית המשפט על אישור הסדר או על דחייתו וישנו חשש שבדרך זו הוא יוכל לגרום לבעלי הדין להסכים לשלם לו שכר מופרז". חשש נוסף שמעלה ברנר הוא שתאגידים ינסו לשכנע בעלי תפקיד לתמוך בהסדרים בלתי ראויים באמצעות הסכמי שכר נדיבים, שיעוגנו בהסדרים ויובטחו מפני התערבות שיפוטית. ברנר מדגיש, כי אינו מטיל דופי באיש במקרה שלפניו, אך עליו להביא בחשבון את השלכות הרוחב של החלטתו כאן.

חגי

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה