פישר: הזינזנה של השב"ס - להובלת בהמות, לא בני אדם

"לשירות בתי הסוהר יש משאית לבהמות ולא לבני אדם" - מתאר (18.11.24) רונאל פישר את הרכב המכונה "זינזנה" בו משתמש השב"ס להעברת עצורים ואסירים, בעיקר לדיונים בעניינם בבית המשפט. הוא דיבר בהמשך עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים.

על היכרותו עם אלון חסן - לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד ועד מדינה בתיק - סיפר פישר, כי זו החלה בנושאים מינהליים ולשון הרע, ורק לאחר מכן בתחום הפלילי. ברקע עמד מאבק בין חסן לבין שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ (כיום שר הביטחון), בנוגע לרפורמות בנמל. "מצאתי את עצמי מזדהה מאוד עם המאבק של חסן, משום שהייתה לי תחושה שההתנפלות עליו נובעת מכך שהוא בן עדות המזרח, ושבגלל מראהו יש נטייה להמעיט בערכו וליצור סביבו אווירה שהוא לא ראוי מלכתחילה", הוסיף.

פישר הרחיב את הדיבור על סירובו להגיע לאחד הדיונים בעניינו, ועל מה שראה כטובת הנאה מרכזית שניתנה לנאשם המרכזי בתיק שהפך לעד העיקרי נגדו, רב-פקד לשעבר ערן מלכה. "כאשר מלכה החל להעיד, ראיתי שהוא בבגדים אזרחיים, מדבר בטלפון ומסתובב לידו חוקר של מח"ש, שאמר לי שהוא מסיע את מלכה מהכלא לדיונים ברכב של מח"ש.

"עיני אינה צרה בכל טובות ההנאה של מלכה, אבל צריך לומר שלשב"ס יש משאית בהמות, לא משאית לבני אדם. הכניסו אותי לתא בגודל חצי מבית שימוש בתוך המשאית המקרטעת, עם אזיקים על הידיים והרגליים. אתה יושב על חתיכת בטון והמשאית מתנהלת מארבע בבוקר ועוברת את כל בתי המעצר ובתי הסוהר עד שהיא מגיעה ליעד.

"מכל מה שקרה לי, זה הדבר היחיד שנשברתי ממנו. אי-אפשר לעמוד בזה. כשאדם עומד על דוכן העדים אחרי שעשה את המסע הזה, הוא מעיד X; ואם הוא בא במכוניות פרטית, הוא מעיד Y. מלכה העיד כמו שהעיד כי הוא פחד עד מוות מהרעיון שיקחו אותו במשאית של הבהמות. לא במקרה זו לא הייתה עוד אחת מטובות ההנאה שהוא קיבל; זו הייתה טובת ההנאה בה' הידיעה. זה יותר מאשר היכולת לראות את הילדים.

"אני סירבתי להגיע לדיונים בצורה הזאת. זה גם לא יעיל, אתה מפורק לחתיכות. אמרתי לשב"ס שאני לא מוכן להגיע. היה ויכוח סוער, אמרתי להם שיש פסיקה של העליון שעצור יכול לא להגיע לדיון. פעם אחת הביאו אותי בסוואנה של השב"ס. אחרת לא הסכמתי להגיע, ואם הייתי עצור עד תום ההליכים - לא היה משפט, כי הייתי מסרב להגיע".

"לא מוצדק מה שקרה לרות דוד"

צילום: דוד. "הייתה אליה חיבה רבה, הקשיבו לה" [צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90]

עוד סיפר פישר על היכרותו עם רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב וכעת נאשמת בתיק. השיחות הראשונות ביניהן היו קשות, כאשר הוא ייצג נאשמים מול פרקליטות המחוז, אך בהמשך היחסים השתפרו מאוד, עד שהוא חשף בפניה עניין פרטי שלו. לאות תודה שלח לה פישר פרחים, "וטוב שעשיתי את זה, כי בכך ניתנה פומביות לידידות בינינו והיא לא יכלה לטפל בנושאים הקשורים אלי.

"למדתי להכיר אותה, את החוכמה שלה, את נסיון החיים שלה, את אהבת האדם שיש לה. אני מאוד עצוב ממה שקרה לה כאן ולדעתי גם לא מוצדק. פיתחנו יחסי חברות שבאו לידי ביטוי גם בכך שנפגשנו במקומות גלויים – מסעדות, בתי קפה, אפילו קולנוע".

לאחר פרישתה מן הפרקליטות הקימה דוד משרד משלה, כמה קומות מתחת למשרדו של פישר, ותכננה להציע לאנשי פרקליטות נוספים לפרוש אליה; היא הזכירה במיוחד את שמו של נסים מרום [לימים ראש צוות התביעה בתיק 512]. פישר העיד, כי השניים סיכמו שדוד תעבור למשרדו של פישר כדי לחסוך בהוצאות, לכל אחד מהם היו תיקים משלו והם שיתפו פעולה בנושאים שונים; היה שיח על הקמת שותפות מלאה, אך הוא לא התממש.

"בגלל מעמדה, גילה, כישוריה היא הייתה גורם מוסמך שנתן את הטון וכולם ראו בה אדם שפונים אליו – מהרמה האנושית של מה שקורה במשרד עורכי דין בין בני אדם. הייתה אליה חיבה רבה, הקשיבו לה. מבחינה כספית לכל אחד היו העניינים שלו, והיו תשלומים של המשרד שלנו לדוד לפי העניין. היה לה say חשוב מאוד במשרד, גם בצד המקצועי וגם בצד הניהולי", הוסיף פישר.

על היכרותו עם הקבלן יאיר ביטון (גם הוא נאשם בתיק) סיפר פישר, כי היה זה כאשר ייעץ לחבר כנסת מסוים וביטון הצטרף לפגישה. "התרשמתי מאוד מהאיש. ביטון אדם מיוחד מאוד בעיני". משרדו של פישר ייצג את חברת ב.יאיר של ביטון בנושאים שונים, ובהמשך הקימו חברה משותפת שרכשה קרקעות לבנייה במזרח אירופה. החברות נעשתה כה עמוקה, עד שהשנים החלו לחלוק חדר במלונות בנסיעותיהם לחו"ל, ופישר עירב את ביטון גם בנושאים עסקיים פרטיים נוספים שלו. כיום אין כל קשר ביניהם, בלי קשר למשפט - העיד.

פישר העיד, כי את מזכירתו ע"י – עדת מדינה בתיק – הוא קיבל לעבודה לבקשת אביה. היא החלה את דרכה בטיפול בענייניו האישיים ולבקשתה הוא אפשר לה להרחיב את תחומי פעילותה. הוא אמר כי פיטר את ע"י משום שלא ביצעה כיאות את עבודתה ובשל תלונות על אופן התנהלותה במשרד, אם כי לאחר מכן החזיר אותה לעבודה והיא תפקדה בצורה טובה.

עוד סיפר פישר על פגישתו האחרונה עם אביה של ע"י, כאשר הלה שכב על ערש דווי. המנוח אמר לו, כי לחץ על בתו לתת לחוקרים את מבוקשם, לאחר שסגן ראש מח"ש דאז, משה סעדה (כיום חבר כנסת מטעם הליכוד), איים עליו: "לא תראה את הבת שלך הרבה שנים".