החוק לרפורמה בתובענות הייצוגיות: מהפכה בהגנה על עסקים קטנים ואסדרה מחמירה על תביעות כנגד רשויות

הוועדה המשותפת של ועדת החוקה וועדת הכלכלה קיימה (11.11.24) דיון בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ה-2024, כהכנה לקריאות שנייה ושלישית. ההצעה החדשה כוללת שינויים נרחבים שנועדו להסדיר את השימוש בכלי התובענה הייצוגית, במטרה להפוך אותו לכלי אפקטיבי ומידתי - שיגן על הצרכן הציבורי אך ימנע פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים.

עיקרי השינויים המוצעים:

*

פנייה מוקדמת לרשויות וגופים ציבוריים

הגבלת תביעות נגד עסקים קטנים

*

צווי עשה ללא פיצוי

*

מנגנון מחיקת תביעות קנטרניות

*

הגבלת היקף התביעות

*

שכר טירחה וגמול

בדיון שהתקיים העלו נציגים שונים דעות מגוונות על הצעת החוק והשלכותיה:

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, התייחסה לחשיבות התובענה הייצוגית ככלי אזרחי חיוני ליצירת הרתעה ומניעת עוולות. לדבריה, "החוק קונפליקטואלי, נוגע בבטן הרכה של רבים, אך גם הגורמים שעדיין חלוקים על הצעת החוק יודו שהיה פה שיח פורה ומעמיק שלקח בחשבון קשת רחבה של דעות". יוליס הדגישה את מעמד התובענה הייצוגית כאמצעי קריטי להגנה על זכויות הציבור והוסיפה: "בשנת 2023, תועדו 2,800 תובענות ייצוגיות, והמספר משקף את ההשפעה הנרחבת של הכלי על מערכת המשפט. התובענה הייצוגית היא כלי אפקטיבי המאפשר גישה לצדק ומבטיח כי לציבור הנפגע יש אמצעי הגנה מתאים".

עו"ד יערה למברגר ממשרד המשפטים הדגישה את חשיבות התובענה הייצוגית ככלי בעל ערך ציבורי ומשפטי, אך ציינה כי יש להקפיד שלא לנצל כלי זה כנגד עסקים קטנים. היא הוסיפה כי "החוק מבקש לקבוע חובה של פנייה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית, במיוחד בעילות כגון סימון מוצרים ופרסום הסדרי נגישות".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, ציין כי הקמת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה הייתה החלטה מתבקשת לנוכח המשמעויות הכלכליות העמוקות של החוק: "ראוי מאוד שהאינטרסים הכלכליים יהיו מונחים לפנינו ולכן הוקמה ועדה משותפת עם ועדת הכלכלה". רוטמן הדגיש את מורכבות התובענות הייצוגיות ואת האתגרים שבשמירה על איזון ואמר: "נתוני משרד המשפטים מראים שהשוק הזה, כמו כל השווקים, עובד לפי תמריצים. מדובר ביזמות עסקית לכל דבר ועניין, ויש לראות איך היזמות הזו לא יוצאת מכלל שליטה ומי נושא בעלויות שלה. יש לבחון את ההשפעות הכלכליות של התובענות הייצוגיות ולהבטיח שהשימוש בהן נותר במידתיות ההולמת".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) הביע תמיכה בעקרון התובענה הייצוגית, תוך קריאה להבטיח שהשימוש בכלי יישאר אפקטיבי למען הצרכנים. לדבריו, "תועלתו של הכלי עולה בהרבה על נזקיו, ואת הפגיעות יש לתקן בלי לפגוע באפקטיביות של החוק".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן היועץ המשפטי לוועדה, ציין כי מדובר בהצעת חוק רחבה ומורכבת שכוללת לא מעט מתחים פנימיים. לדבריו, "במהלך הדיונים יש להסתכל על הצעת החוק בהיבטיה הרוחביים, תוך מתן דגש על האיזונים הדרושים בין האינטרסים השונים".

ח"כ לשעבר אביר קארה הביע את חששו מפני תביעות קנטרניות וטען כי החוק כיום מנוצל כדי להתנכל לעסקים קטנים. הוא קרא לחקיקה שתגן על בעלי עסקים מפני עורכי דין המנצלים את הכלי באופן בלתי מידתי.

עו"ד שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, התנגד נחרצות לשימוש לרעה בכלי התובענה הייצוגית. לדבריו, "מאז חקיקת החוק, המגזר העסקי סובל מניצול לרעה של התובענה הייצוגית, ורוב התביעות מסתיימות בפשרה שמעלה את יוקר המחיה".

עו"ד נופר טל מלשכת עורכי הדין טל בירכה על השינויים המוצעים וציינה את חשיבות התובענה הייצוגית ככלי לתיקון עוולות. עם זאת, היא הביעה חשש מהקשחת-יתר של החוק ומהפגיעה האפשרית בזכויות תובעים לגיטימיים.

החוק החדש בתובענות ייצוגיות מעורר דיון נרחב ועמדות מגוונות בין התומכים לבין המתנגדים, והוועדה צפויה להמשיך בדיוניה עד לגיבוש הנוסח הסופי שיובא להצבעה.