ענבל אור הורשעה בעבירות מיסים ומרמה בעשרות מיליוני שקלים

יזמת הנדל"ן לשעבר ענבל אור הורשעה (8.11.24) בכל 15 אישומי המס והמרמה שיוחסו לה בשל פעילותה בענף זה בשנים 2016-2008, ובסף הכל בעשרות עבירות. שופטת בית משפט השלום בתל אביב (כיום במחוזי), דנה אמיר, מסרה את פסק הדין יום לאחר המועד המתוכנן, שכן אור לא הגיעה לדיון אתמול ונעצרה מאוחר יותר בידי המשטרה.

בתחילת פסק הדין מציינת אמיר, כי ניהול ההליך היה חריג והציב אתגרים רבים. הסיבה העיקרית הייתה, כי למרות הזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו לאור, היא סירבה לשתף פעולה במרבית ההליך וסירבה לכל אורכו להיות מיוצגת על-ידי עורך דין (הגם שמסרה שהיא בעלת השכלה משפטית ולפרקים טענה שהיא מתייעצת עם עורכי דין שאינם מייצגים אותה). על-אף מספר הזדמנויות שניתנו לה, אור בחרה שלא למסור מענה לכתב האישום וכמעט שלא לחקור את עדי התביעה. אור לא העידה במסגרת פרשת ההגנה, לא זימנה עדי הגנה רלוונטיים ולא הגישה סיכומים.

עוד מזכירה אמיר, כי אור הפריעה באופן תדיר ושיטתי למהלך הדיונים ולא התייצבה לחלקם. אמיר נאלצה לקבוע, כי אור מפריעה למהלך הדיונים והרחיקה אותה מאולם, מה שגרם לכך שרבים מן העדים נשמעו בהיעדרה. התנהגותה הייתה חריגה ובוטה, היא כפרה בסמכותו של בית המשפט, בדיונים שונים היא שרה, אכלה, והאזינה לתכנים באוזניות בניסיון מופגן להתעלם מהמתרחש באולם.

אולם, אמיר מדגישה, היא התרשמה כי אור הבינה היטב את הנטען בכתב האישום, את ההליך ואת המתרחש. על כך ניתן ללמוד גם מאופן חקירת חלק מעדי התביעה על ידה כאשר בחרה לעשות כן. "התנהלותה זו הייתה מניפולטיבית, בניסיון להפריע ולשבש את ההליך", מוסיפה אמיר.

אור העלתה מספר טענות הגנה בהודעותיה בחקירה ובמסגרת ההליך, ובכלל זאת טענה, כי לא עסקה בענייני המס של החברות שבבעלותה ויש לפנות לאנשי המקצוע שעבדו עימה. היא גם העלתה טענה הנוגעת לפעילות במסגרת חברה ציבורית וטענות להשתלטות והונאה שבוצעו נגדה, וכן טענה ביחס להליכי הפירוק של החברות. בנוסף, אור העלתה טענות הכופרות בסמכות בית המשפט והמאשימה לדון בעניינה.

אמיר דוחה את כל הטענות באומרה, שלא הוכחה הרלוונטיות של רובן להליך זה. גם אם היו לאור תחושות קשות ותסכול ויש בפיה טענות כנגד התנהלות גורמים שונים, אין בכך כדי להצדיק את התנהלותה במהלך המשפט - מדגישה אמיר.

לקדם את ההליך למרות ההפרעות

צילום: אמיר. להבטיח הליך הוגן [צילום: בוצ'צ'ו]

"לאורך ההליך שמתי לנגד עיני להבטיח הליך הוגן לנאשמת גם כאשר לא שיתפה פעולה והפריעה למהלכו תוך שהטיחה ההאשמות בבית המשפט, במאשימה ובנציגיה ובגורמים שלישיים, ואף נקטתי בזהירות יתרה בשל כך, וניתנו לה הזדמנויות רבות להציג הגנתה. כך גם בעת הכרעת הדין בעניינה. גם המאשימה נתנה משקל בסיכומיה לאופן בו התנהל ההליך ולכך שהנאשמת לא הייתה מיוצגת וכמעט ולא הציגה הגנה", מוסיפה אמיר.

"בצד זאת, לאור חשיבות האינטרס הציבורי בכללותו ולטובתו, מצאתי לפעול כפי חובתי במסגרת סמכויותי לקידום ההליך חרף הפרעותיה, אי-שיתוף הפעולה שלה וניסיונותיה לסכלו ולעכבו. זאת על-מנת שלא לאפשר לנאשמת לעשות דין לעצמה ולהביא לכך שלא ניתן יהיה לברר את האישומים החמורים נגדה בשל התנהלותה", נאמר בפסק הדין.

לגופם של דברים אומרת אמיר, כי הוכח שהחברות היו בשליטתה וניהולה של אור בתקופה הרלוונטית, וכי אור והחברות ארגנו קבוצות רכישה לרכישת זכויות במקרקעין להקמת פרויקטים למגורים. הן היו חלק מקבוצות הרכישה בשיעורי החזקה שונים, לעיתים לתקופות זמן קצרות. במסגרת זו ביצעו אור והחברות עבירות מס בכוונה להתחמק מתשלום מע"מ בגין עסקות בסך 81.3 מיליון שקל, שהמע"מ הנובע מהן הוא 11.5 מיליון שקל.

עוד הוכח, כי אור רשמה לזכותה באופן פרטי זכויות במקרקעין בפרויקטים שונים תוך שימוש במנגנוני החברות ובניסיון והמוניטין שלה בתחום הנדל"ן, אותן מכרה לאחר זמן קצר למצטרפים לקבוצות הרכישה. אור ניהלה עסק לרכישה ומכירה של זכויות במקרקעין והייתה חייבת ברישום כעוסק במע"מ ובדיווח ותשלום מס. היא לא עשתה זאת, במטרה להתחמק מתשלום מס בעסקות ב-9 מיליון שקל שהמע"מ הנובע מהן הוא 1.3 מיליון שקל. אמיר הרשיעה את אור בעבירות מס נוספות במיליוני שקלים, בין יתר בכך שהיא פעלה שלא כדין לרישום רכישות פרטיות שלה כהוצאה ותשומה בחברת אור סיטי שהייתה בבעלותה.

אור ביצעה עבירות מרמה בנסיבות מחמירות נגד שלושה רוכשים בפרויקט צ'לנוב ועבירת תחבולה נגד רוכש אחד בפרויקט, בסכום כולל של 1.9 מיליון שקל. היא ביקשה מהם לבצע העברות בנקאיות לחשבון חברה שבשליטתה במקום חלק מהצ'קים שמסרו לנאמן בפרויקט, וזאת תוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן. כתוצאה מכך, קיבלה אור 1.9 מיליון שקל - ובחשבון הנאמנות לא נותר די כסף לרכישת הקרקע, כך שחברי הקבוצה נאלצו להוסיף כספים מכיסיהם.

אור הורשעה גם בכך שביקשה ממנהל סניף בנק מזרחי-טפחות, יחיאל אורבך, לכבד צ'קים שמסרה חברה בשליטתה, למרות חריגה של 1.3 מיליון שקל ממסגרת האשראי בחשבונה. היא הציגה בפניו "מסמך בנקאי" אותו זייפה באמצעות עובדיה, ואשר לימד לכאורה שבחשבונה הפרטי ב-Ubank קיימת יתרה עו"ש של 28 מיליון שקל. היה זה תדפיס של היתרה האמיתית, שעמדה על 256,000 שקל בלבד, ואשר זויף בעזרת טיפקס והדבקת פיסת נייר ועליה המספר הכוזב. בעקבות מעשה המרמה נעתר אורבך לבקשתה, אולם הצ'ק שנתנה לכיסוי חריגת האשראי חזר בהמשך.

אור הורשעה גם בכך שרשמה כהוצאות עסקיות רכישות פרטיות בסך 934,000 שקל, כגון ביגוד, תיקים, תכשיטים, מוצרי טיפוח, מוצרי ילדים, ריהוט לבית, אבזור לבריכה פרטית ואבזור לבית. חברה בשליטתה מימנה עבורה דירה בסכום 2.7 מיליון שקל, והיא לא דיווחה על הכנסה מדיבידנד החייבת במס.

עוד הורשעה אור בעבירות על חוק הגנת הצרכן, בטענה לפרסומים כוזבים בנוגע לרבים מן הפרויקטים שלה. בפרסומים הוסתר הפרט המהותי, ולפיו מדובר בהקמת קבוצות רכישה ולא ברכישה ישירה של דירות. את המדינה מייצגים עוה"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטליה קליין.