ועדת החוקה החלה (6.11.24) לקדם הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), המבקשת להסדיר מעצרים מינהליים עבור אזרחים ישראלים החשודים בחברות בארגוני טרור. הצעת החוק כוללת הוראה המאפשרת לשר הביטחון להורות על מעצר מינהלי לאזרח ישראלי, בהינתן יסוד סביר למעורבותו בארגון טרור.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הצהיר כי הצעת החוק הובאה "אחרי ניסיונות רבים למצוא פתרון למקרי קצה חמורים", והדגיש כי השימוש במעצרי החירום נעשה באופן "מופרז", בעיקר מצד שר הביטחון היוצא, יואב גלנט. "יש אכיפה בלתי מידתית כלפי אזרחים יהודים, וזאת בזמן שכמות הפיגועים מצד ערבים אזרחי ישראל עולה בשיעור תלול", אמר רוטמן. לדבריו, מעצרים מנהליים צריכים לשמש "ככלי אחרון" במקרים של סיכון למדינה בלבד.
ח"כ לימור סון הר-מלך הצטרפה לדבריו, תוך שהיא מבקרת את ההתנהלות במערכת הנוכחית. "הקלות בה מונפקים צווים מנהליים למתיישבים, תוך התעלמות מוחלטת מצד ארגוני זכויות האדם, היא מדאיגה", אמרה. היא ציינה כי הכלי הפך "שגרתי" בידי שר הביטחון היוצא בלחץ גורמים זרים, והוסיפה: "נער גבעות או אב לילדים נעקרים בלילה ממיטותיהם כי ביקשו להקים בית, והכול על סמך צו מנהלי".
מנגד, ח"כ עופר כסיף תקף את ההצעה ואמר כי מעצר מינהלי הוא "כלי דיקטטורי שמטרתו דיכוי, ללא קשר לדת או לאום". כסיף הזהיר כי ההצעה "מנקה טרוריסטים יהודים ממעצרים מינהליים", וכינה אותה "חוק אפרטהיידיסטי" שתורם ל"דיכוי" האוכלוסייה הערבית. הוא ציין כי ברקע קיים מספר גבוה של כ-3,500 עצורים מנהליים פלשתינים, כאשר מספר העצורים היהודים זעום יחסית.
ח"כ אלון שוסטר מתח ביקורת על ההצעה מהיבט ביטחוני ודיפלומטי. הוא ציין כי מטרת החוק היא להקטין את יכולת הצבא להפעיל אמצעי חוק ואכיפה מול תופעות פשיעה לאומנית בישראל. "אל תפגעו במשאביה הגלובליים הדיפלומטיים של מדינת ישראל", אמר שוסטר, והזהיר מפני פגיעה במוסר ובכוח הביטחוני של צה"ל.
עו"ד נתי רום מארגון 'חוננו' אמר כי מעצר מינהלי הוא צעד "אנטי-דמוקרטי" והוסיף כי מספר העצורים המנהליים היהודים נמצא בשיא היסטורי. "אנו רואים שימוש גובר במעצרי חירום ללא בסיס ראייתי", אמר. רום הדגיש את הפגיעה בזכויות האדם, בהיעדר ביקורת משפטית ממשית על החלטות של גורמי ביטחון.
ריקי שפירא, אם של עצור מינהלי יהודי, הביעה תסכול אישי מהשפעת המעצר על חיי המשפחה: "בזמן שלחימה מתנהלת בעזה ובלבנון, בוחרים לעצור את בני תחת כותרת 'פגיעה בביטחון המדינה'".
הצעת החוק עוררה מתח בין המפלגות, כאשר מצד אחד נשמעות קריאות לעידכון כלי המעצר על-מנת לשמור על זכויות האזרח, ומנגד נשמעים קולות המזהירים מפני פגיעה במערכת האכיפה והמשפט.
* By Idan Yosef
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה