חוק ההסתה לטרור: דיונים סוערים על סמכות המשטרה והפחתת הרף ההסתברותי

ועדת החוקה החלה (יום ג', 29.10.24) בהכנה לקריאות השנייה והשלישית של הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) שנועדה להקל על פתיחת חקירות והעמדה לדין בעבירות הסתה לטרור, אשר הוגשה על-ידי הח"כים צבי סוכות, אליהו רביבו, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך. ההצעה כוללת שני שינויים עיקריים: הראשון מתייחס להפחתת "המבחן ההסתברותי" מ"אפשרות ממשית" ל"אפשרות סבירה" לכך שפרסום דברי שבח, תמיכה או הזדהות יביא למעשה טרור. השני מוסיף עבירה חדשה המגדירה פרסום תמיכה ברוצח כטרוריסט ללא צורך במבחן הסתברותי, אך דורש הוכחה לכוונה להזדהות עם המעשה.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הציג סעיף נוסף בהצעה המאפשר למשטרה לפתוח חקירות בהסתה לטרור ללא אישור הפרקליטות, דבר שעורר ויכוח עז בקרב חברי הכנסת. לדברי רוטמן, "חקירת הסתה לטרור כיום מחייבת אישור פרקליטות, מה שמונע תגובה מהירה ומגבילה את כוחות הביטחון במאבקם בטרור".

רוטמן: "זו לא חקיקה שאנחנו מקדמים בחופזה, גם לא לגבי סמכויות הפרקליט. אנחנו מקיימים את דיוני הפיקוח בנושא זמן רב ומיוני 2023 אני טוען שהייעוץ המשפטי לממשלה מבזה את הוועדה ופועל בניגוד לחוק. היועמ"שית מבזה את הכנסת כשהיא מסרבת לתת תשובה ביחס למקור הסמכות להנחיה, וחיכיתי בסבלנות למה שיגרום למציאות להשתנות.

"למרות הביקורת הרבה שיש לי, המציאות בתחום החקירה וההעמדה לדין בהסתה לטרור השתפרה רבות. חלק מזה בעקבות הקמת הצוות הבין-משרדי בפברואר וחלק בעקבות המלחמה. העובדה שעברנו ממספר חד-ספרתי לתלת-ספרתי, מצביעה על כך שחל שיפור.

"להצעת החוק שלפנינו שני חלקים - ראינו שייחוס מעשה טרור להסתה ספציפית, באווירת הטרור וההסתה לטרור הנוכחית מהווה חסם לפתיחה בחקירה, וודאי בשלב העמדה לדין.

"הדוגמאות למבחן הסתברותי במציאות הטרור במדינת ישראל, עמדו בבסיס הנמכת הרף ההסתברותי מ'אפשרות ממשית' ל'אפשרות סבירה'. לגבי 'המפרסם דברי שבח או אהדה' - המציאות היא שהרבה מאוד פעמים ההזדהות עם ארגון עוברת דרך הזדהות עם אדם. בפרקליטות ובמשטרה נטען שיודעים לעשות את הדילוג הזה כשמדובר במישהו כמו סינוואר, אך כשמדובר בטרור יחידים, אין הבדל משמעותי בין מי שיגיד שהוא מזדהה עם נהג המשאית מקלנסוואה בהנחה שעשה פיגוע, לבין מי שאומר שהוא מזדהה עם החמאס. מאחר שבהזדהות עם ארגון טרור אין מבחן הסתברותי, כך גם שבח או אהדה לא דורש מבחן הסתברותי. הרציונל התחדד בין היתר בעקבות השאלה אם אדם שהשתתף בשבעה באוקטובר ואינו מחזיק כרטיס חבר בארגון טרור הוא יעד לחיסול.

"אני לא חוזר בי מהאמירה שההנחיה לאישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה אינה חוקית, כי החוק היום נותן את הסמכות למשטרה. המחוקק התכוון שהמשטרה פותחת בחקירה ולא הפרקליטות ואם תימצא דרך אחרת להבהיר זאת אני מוכן לשמוע. מה שמתקף את הנחיית פרקליט המדינה הוא פקודת ראש אח"מ והטענה שלי היא כפולה הן לפרקליטות על ההנחיה והן למשטרה שמצייתת לה. בדיוני הפיקוח נאמר שהמשטרה מחויבת לעמדת הפרקליטות וזה דבר שבו יש לטפל".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הביעה התנגדות נוקבת לשינויים: "אני מתנגדת להסרת הדרישה לאישור פרקליטות ולמעבר ל'אפשרות סבירה'. המהלך מרחיב את סמכויות המשטרה על חשבון חקיקה שקולה וממוקדת". ח"כ עופר כסיף (חד"ש) הוסיף, במילים שעוררו סערה: "החוק עושה שימוש מניפולטיבי במושג הטרור כדי להשתיק קולות ביקורתיים".

דבריו של כסיף עוררו תגובות קשות, ויו"ר הוועדה רוטמן קטע אותו ואמר: "אני מחויב להגן על חופש הביטוי, אך דבריך חצו גבול של תקיפה כלפי חייל צה"ל שנפל בקרב כדי להגן עלינו". בתגובה טען כסיף: "לא תסתום לי את הפה; אמירת האמת היא זכותי".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) הציע גישה מתונה יותר, וטען כי החוק המוצע חורג מהמתווה שהוצהר עליו: "השינוי מאיים על האיזון הדרוש בין סמכויות המשטרה לפרקליטות, דבר שגורם למדרון חלקלק שיכול להוביל להתערבות מופרזת". ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הגיבה ואמרה כי "לא ייתכן שהנחיית היועמ"ש תגבר על חוק שנועד להילחם בהסתה". רוטמן: "ההנחיה ויישום ההנחיה גרמו לכך שלא הועמד לדין מסית במסגד שבעקבותיו יבוצעו פיגועים, ותוצאות ישיבות הפיקוח לא השביעו את הרצון ביחס לכך".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה, הציב קווים אדומים משלו: "כשוטר, היסוד ההסתברותי הוא קו אדום. הסרת הפיקוח הפרקליטותי תוביל לשימוש בלתי מבוקר בסמכויות, דבר שאינו מתקבל על הדעת".

מצד תומכי החוק, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הביעה את עמדתה הנחרצת: "במקרה של טרור אין יותר מדי; מדובר בפיקוח נפש ובצורך להגן על הציבור". לדבריה, המחבלים מקבלים עידוד ממעשים המסיתים להסתה, וחקיקה זו תאפשר להתמודד עם התופעה בצורה יעילה.

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "לעניין ההצעה שפתיחה בחקירת הסתה תיעשה ללא אישור פרקליטות, צריך קודם כל לקחת בחשבון שבניגוד למה שנאמר בדיון, לא מדובר באיזו 'גניבת סוסים' אלא במשהו שהכנסת הייתה מודעת לו לחלוטין בעת שחוקקה את עבירת ההסתה בחוק המאבק בטרור. בדיון ועדת החוקה ב-2015 על חוק המאבק בטרור העלה יו"ר הוועדה דאז סלומינסקי חשש לשימוש יתר בעבירת ההסתה לטרור והמשנה ליועמ"ש דאז רז נזרי 'הרגיע' אותו, שפתיחה בחקירה מותנית באישור פרקליט. לכן, קשה לומר שהדבר נעשה שלא על דעת המחוקק וללא סמכות. בחוק כללו במפורש שהגשת כתב אישום דורשת אישור יועמ"ש, ולא פתיחה בחקירה, אך זה אינו אומר שאין לכך סמכות, אלא שהמחוקק לא מכריח את הרשות המבצעת לעשות זאת ומותר לה להחליט כך או כך. הכנסת לא מנועה מלחוקק בנושא, אך אי-אפשר להתעלם מהתפיסה של הכנסת כשחוקקה את עבירת ההסתה, שיש סמכות כזו".

רוטמן סיכם את הדיון באומרו כי מדובר בחקיקה שמטרתה לשפר את יכולת המאבק בטרור: "המצב הנוכחי מחייב את הנמכת הרף ההסתברותי והקלה על פתיחת חקירות, אך השימוש בסמכויות המשטרה יותאם למציאות הביטחונית".