איריס אלוביץ: לבטל את האישום בתיק 4000 בשל אכיפה בררנית

איריס אלוביץ מבקשת (29.10.24) מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את כתב האישום נגדה בתיק 4000 במסגרת משפט נתניהו, בטענה לאכיפה בררנית מול אילן ישועה ושרה נתניהו. אלוביץ היא רעייתו של שאול אלוביץ, מי שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ונאשם גם הוא בתיק, והיא מואשמת במתן שוחד לבנימין נתניהו, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.

המדינה טוענת, כי איריס אלוביץ הייתה מעורבת בכמה מן המהלכים למתן סיקור אוהד לבני הזוג נתניהו באתר וואלה (שהיה בבעלות בזק) בתמורה להקלות רגולטוריות לקבוצת בזק, וכי בשנים 2017-2016 ניסתה לשבש את החקירה במהלכים מול ישועה (אז מנכ"ל וואלה) וניר חפץ (שהיה יועץ התקשורת של משפחת נתניהו), שניהם עדי מפתח בתיק.

בני הזוג אלוביץ כופרים באישומים נגדם, וההגנה מדגישה גם בבקשה הנוכחית, כי לדעתה - הן הם, הן שילוח והן שרה נתניהו לא ביצעו עבירה כלשהי. אולם, אם כבר החליטה המדינה להעמיד לדין את איריס - כך נטען - הרי שמדובר באכיפה בררנית פסולה מול ישועה ושרה. לדבריה, פרשת התביעה העלתה, כי לא שוב ניתן להעניק לפרקליטות את חזקת התקינות על החלטה זו.

לדברי אלוביץ, לפרקליטות היו ראיות המחייבות לחקור את ישועה כחשוד במתן שוחד או בתיווך לשוחד, בשל חלקו המרכזי במתן הסיקור החיובי הנטען לבני הזוג נתניהו - אך הוא לא נחקר ככזה וממילא לא הועמד לדין. המדינה עשתה זאת כדי שישועה ישתף עימה פעולה ויעניק לה תחמושת (כלשונה) נגד נתניהו ואלוביץ - אך זאת מבלי שהוא הפך לעד מדינה. ואילו לגבי שרה נתניהו נטען, כי לפחות אחד המניעים להימנעות מחקירתה והאשמתה - למרות שגם היא נהנתה מאותו סיקור - היה היותה אשת ראש הממשלה; זהו נימוק פסול שהוביל לאפלייתה של אלוביץ.

לגבי ישועה נטען בבקשה, כי היה לו אינטרס אישי וכספי מובהק בהחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו בעניינה של קבוצת בזק, אך למרות זאת ולמרות התיעוד הרב של מעשיו וגרסתו שלו - הוא כאמור אפילו לא נחקר כחשוד. המדינה לקתה בלהיטות יתר להפליל את נתניהו ובשל כך התעלמה מהעבירות שביצע ישועה. אלוביץ טוענת, כי אין יסוד לנימוקים שהעלתה המדינה להחלטה זו: הוא לא שיתף פעולה באופן מלא בחקירה, הוא ניסה לשבש את החקירה ולהעלים ראיות, הוא ידע מה עומד מאחורי דרישות הסיקור והיה לו תפקיד מרכזי בו (בניגוד לאיריס).

לגבי שרה נתניהו טוענת אלוביץ, כי המשטרה סברה שיש לחקור גם אותה - אך היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, לא אישר זאת. המדינה עצמה טוענת שהיא השתתפה בארוחת הערב של בעלה עם בני הזוג אלוביץ, אשר הניעה (לשיטתה) את יחסי השוחד; היא פעלה עשרות פעמים לשינוי הסיקור בעניינה (בעוד אלוביץ כלל לא התערבה בו); היא ידעה על הצרכים הרגולטוריים של בזק ועל כריכתם בסיקור בוואלה.

בני הזוג אלוביץ ביקשו כבר לפני שנתיים לבטל את כתב האישום נגדם בנימוק של הגנה מן הצדק, בטענה לשורה ארוכה של ליקויים ומחדלים בחקירתם ולפגיעה אנושה בהם בדמות ההדלפות מן החקירות. בית המשפט טרם הורה למדינה להשיב על אותה בקשה. גם נתניהו צפוי להגיש בקשה להגנה מן הצדק, בין היתר בטענה שמנדלבליט לא אישר כנדרש בחוק את החקירה נגדו ושנפלו בה פגמים קשים. בקשתה של אלוביץ הוגשה באמצעות עוה"ד ז'ק חן, נועה פירר, שי אילון ושניר כלימי.