בית המשפט העליון במדינת וושינגטון שבארה"ב פסל חוק, אשר מטרתו לגונן על ילדים הגולשים ברשת האינטרנט מפני תמונות זימה והטרדות מקוונות. בית המשפט פסק: החוק יגביל את הזכות לחופש הביטוי של מבוגרים לצפות בתכנים על-פי רצונם ולרכוש אותם באינטרנט (ג', 29.6.04).
סוכנות הידיעות AP מדווחת, כי בית המשפט קבע, כי קידוד אתרים ומניעת כניסת גולשים אליהם, היא שיטה קיצונית מדיי, וכי ההגבלה תימנע גם ממבוגרים גישה לחומר המבוקש. כן נקבע, כי כל עוד ניתן למנוע את הנזק בדרך שאינה פוגעת בחופש הביטוי, או שפוגעת בו במידה מתונה יותר, יש לבחור בגישה זו. בית המשפט מציע שימוש בטכנולוגיה כמו תוכנות אשר מאפשרות סינון תכנים, ועשויות להגן טוב יותר על ילדים מתכנים בלתי מוסריים, והיא טובה יותר מאשר חוק כזה.
"מסננים פחות, מגבילים, ומהווים סיכון נמוך יותר של השתקת חופש הביטוי", כתב השופט אנתוני מ. קנדי. "הם כופים הגבלות סלקטיביות על ביטוי אצל הצד המקבל, ולא הגבלות אוניברסליות על המקור".
מספר חברות המספקות תוכנות מסוג זה משווקות מוצרים לקהל היעד של ההורים, כדי שאלה יתקינו אותן במחשבים הביתיים וימנעו מילדיהם חומר שנוי במחלוקת. כך, לטענת בית המשפט, אפשר להיות בטוחים כי הורים אשר מעוניינים להגן על ילדיהם מחומר פורנוגרפי יוכלו לעשות זאת, מבלי לפגוע בחופש הביטוי.
בחוק מ-1998 (אז עמד בראש מוסד הנשיאות ביל קלינטון, וכעת נתמך על-ידי הנשיא ג'ורג' בוש) נדרש מאנשים בוגרים להשתמש בקודי גישה או בדרכים אחרות של הרשמה לאתרים, בטרם יוכלו לראות חומר מסוג זה באתרי האינטרנט, ועל-פיו יענשו אלה אשר מפרים את החוק בקנס של עד 50,000 דולר או - במאסר.
הקונגרס האמריקני ובית המשפט העליון משחקים בפינג-פונג כבר כמה שנים בעניין זה, ונשאלת השאלה האם מדובר ברצון לפסול את המסרים הפורנוגרפיים באופן גורף או להגן על ילדים מפניהם. בפסיקה אמר ביהמ"ש כי השופט הפדרלי אשר פסל את החוק להגנה על ילדים באינטרנט, לפני 6 שנים, מצא כי החוק ככל הנראה אינו תואם לחוקה. "יש פוטנציאל לנזק יוצא מן הכלל ולצינון רציני של הגנה על חופש הביטוי אם החוק ייכנס לתוקפו".
כיום, חומר 'לא הגון' אך שאינו נחשב למגונה - מוגן על-ידי התיקון הראשון של החוקה האמריקנית. גולשים בוגרים יכולים לצפות בחומר או לשלם עבורו, כאמור בעזרת קודים, אך ילדים - לא. או האומנם? מדובר בחוק בעייתי בכל הנוגע לאכיפתו - בעולם האינטרנט.
רוב אתרי האינטרנט, חדרי צ'ט וכד', נגישים למבוגרים ולקטינים כאחד. הקונגרס האמריקני ניסה למצוא דרך להגן על הקטינים מאלה, על-ידי פסיקה המתנגשת עם התיקון הראשון, כך נטען.
אחת הגרסאות המוקדמות של החוק הועברה על-ידי הקונגרס ב-1996 אך נפסלה על-ידי ביהמ"ש. מטרתו היתה למנוע מאותם גורמים אשר מפרסמים חומר אשר עלול לפגוע בקטינים ולהיות נגיש לאלה ביתר קלות - לפעול. למרות שאלה התומכים בחופש הביטוי כי ביהמ"ש יפסול את החוק באופן גורף ולמרות שהעניין נמשך זמן רב, אמרו כי הם מרוצים מההחלטה, גם אם מדובר בפרופיל נמוך. "הטטוס קוו עדיין איתנו", כך אמרו אלה, "ביהמ"ש עשה את הסביבה בטוחה לאמנים, מחנכים בתחום הסקס ומפרסמים לתקשר עם המבוגרים ללא סיכון בעונש".
לאחר הפסילה הגיב הקונגרס בהעברת חוק COPA, וטען כי מדובר בחוק אשר נתפר לחלוטין על-מנת לתפוס את האתרים אשר מציגים פורנוגרפיה אשר עלולה להזיק לילדים.
דובר מחלקת המשפטים האמריקנית, מרק קורלו, גינה את הפסיקה ואמר כי החברה האמריקנית הגיעה לקונצנזוס רחב, על כך שמדובר בפרסום דברים אשר פוגעים בקטינים ואינם הולמים, אך ביהמ"ש התעלם מכך ונמנע מלהגן על הילדים האמריקנים.
Ashcroft v. ACLU: http://wid.ap.org/documents/scotus/040629ashcroft.pdf
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה