לוחם ומלונאי: האיזון בין שירות צבאי וניהול עסק בזמן מלחמה

לוחם ומלונאי: האיזון בין שירות צבאי וניהול עסק בזמן מלחמה

כשהקמתי את רשת מלונות הבוטיק שלי, ידעתי שאנהל את העסק מתוך תחושת שליחות ומנהיגות, אך לא דמיינתי שאמצא את עצמי נדרש לשלב בין הנהגת צוותי מלונות לניהול צוות לוחמים בשטח. המלחמה הארוכה ביותר שידעה ישראל העמידה אותי מול אתגר כפול - ניהול עסק תיירותי רווי לחצים כלכליים ומבצעיים, ובו בזמן מילוי תפקידי כמפקד צוות במילואים בסיירת צנחנים. השילוב בין שני העולמות, העסקי והצבאי, יצר דינמיקה ייחודית שבה מצאתי את עצמי נע בין שני תפקידים תובעניים, שכל אחד מהם דורש מנהיגות, קבלת החלטות מהירה ונחישות אינסופית.

איך ניהול עסק ומנהיגות צבאית מתחברים

במבט ראשון, נראה שניהול עסק ומנהיגות צבאית הם שני עולמות שונים לחלוטין, אך במציאות שנכפתה עליי - גיליתי שהקווים המחברים ביניהם ברורים הרבה יותר. בשני המקרים מדובר באחריות כבדה, ביכולת להוביל אנשים ולהתמודד עם אתגרים במצבי חירום.

כאשר אני בשטח, מוביל את צוות הלוחמים שלי, עליי לקבל החלטות מיידיות שיש להן השפעה על חיי אדם. גם בניהול רשת המלונות, אני, עידו הולצמן, נדרש לקבל החלטות מכריעות המשפיעות על העסק, על העובדים, על הלקוחות שלנו וגם על העתיד הכלכלי של החברה. האינטנסיביות דומה, וכך גם הצורך בקור רוח, במנהיגות יציבה וביכולת לראות את התמונה הגדולה תוך כדי מתן מענה מיידי לפרטים הקטנים.

המעבר בין התפקידים האלו הוא חד, אך לא בלתי אפשרי. הלחצים שבצבא הם פיזיים ונפשיים, בזמן שבעסקים - הלחץ מתמקד יותר בצד הכלכלי וביחסים עם לקוחות ועובדים. אך בכל אחד מהעולמות, תפקידי כמנהיג הוא להניע אנשים לפעולה, לשדר ביטחון ולתת מענה לאתגרים שמגיעים במהירות.

צילום: [צילום: AI]

סיפורים מהשטח: המעבר בין הלחימה לשגרה העסקית

אחד הזיכרונות החזקים ביותר שלי מתקופת המלחמה היה הרגע שבו הייתי צריך לנתק את עצמי מהחום ומהמתח של שדה הקרב, ולהתחבר חזרה לעולם העסקים. בתוך הלחימה, במהלך הפסקה קצרה, ישבתי עם הטלפון הנייד שלי וניסיתי לנהל פגישות עם הצוות שלי דרך שיחות וידאו, מתאם את הצעדים הבאים של המלונות בזמן שהיו תחת לחץ עצום של קליטת מפונים ודרישות בלתי פוסקות.

זו הייתה מציאות קשה, שבה ביום אחד מצאתי את עצמי עובר מניהול משבר צבאי בשטח, שבו כל תנועה קריטית לחיים ולמוות, לניהול משבר כלכלי במלונות, שבהם כל החלטה היא גורלית להמשך קיומם.

כמובן, המלחמה לא הותירה את האתגרים בצבא בלבד. צוותי המלונות נאלצו להתמודד עם סגירת הגבולות, ביטולים של אורחים ותנאים לא צפויים. מהצד שלי, הייתי צריך לוודא שהכול מתנהל כסדרו - מרחוק - ולוודא שהמלונות נשארים פעילים תחת האתגרים הללו, גם כשלא הייתי פיזית במקום. עבורי, זה היה מבחן מנהיגות ברמה הגבוהה ביותר - להצליח לשמור על העסק חי ומנוהל גם מבלי להיות נוכח כל הזמן.

התמיכה מהמשפחה ומהעסק בתקופות של היעדרות ממושכת

שום דבר מזה לא היה אפשרי בלי התמיכה העצומה שקיבלתי מהמשפחה ומהצוות שלי. התקופות הארוכות שבהן נעדרתי מהבית היו קשות, אבל המשפחה שלי תמכה בי ללא סייג, והבינה את האחריות הכפולה שאני נושא על כתפיי – הן ללוחמים שלי והן לעסק. ההבנה הזאת עזרה לי להישאר ממוקד במשימה ולשמור על תחושת איזון.

גם צוות העובדים במלונות מילא תפקיד קריטי בהצלחה של התהליך. העובדים היו צריכים לקחת על עצמם אחריות רבה יותר, להפעיל שיקול דעת עצמאי ולהמשיך את הפעילות בלי נוכחותי הפיזית. הם פעלו במקצועיות מדהימה, ואני, עידו הולצמן, חייב להם את העובדה שהמלונות שלנו לא נסגרו והמשיכו לפעול גם תחת אש.

ההחלטה לגשר על הפערים בין שני העולמות, הצבאי והעסקי, היא אולי אחת הקשות שקיבלתי, אבל גם אחת המשמעותיות ביותר. עם סיום המלחמה, הבנתי עד כמה המנהיגות והיכולת להסתגל במהירות למצבים משתנים הם כלים חיוניים גם בניהול העסק וגם בשדה הקרב.

כעת, כשאני חוזר לשגרה ומביט לאחור על התקופה הזאת, אני גאה שהצלחתי לשמור על האיזון בין הלחימה והעסק, וששני התחומים התקדמו למרות כל הקשיים. שניהם לימדו אותי שיעורים חשובים על הובלה ועל עמידות, שיעורים שאני ממשיך ליישם יום יום.