עלייה בתלונות, ירידה בשקיפות: כשלים בשימוש בכוח משטרתי

דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע לשימוש בכוח משטרתי בהפגנות. האם קיימת שקיפות מספקת? מהו תהליך הטיפול בתלונות נגד שוטרים? והאם יש אכיפה יעילה של הנהלים?

הדוח שהוגש לבקשת הוועדה המיוחדת לענייני ביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל וח"כ נעמה לזימי, דן בשימוש המשטרתי בכוח, בדגש על הפגנות בישראל. הדוח מציג נהלים, תקנות ונתונים בנושא ומעלה שאלות אודות יישום הוראות השימוש בכוח, חובת הדיווח על אירועים בהם נעשה שימוש בכוח והטיפול בתלונות על שוטרים.

עקרונות שימוש בכוח

לפי הוראות המשטרה וחקיקה רלוונטית, לשוטרים מותר להשתמש בכוח במקרים מסוימים, כאשר התנהגות מסוימת מסכנת את שלום הציבור. השימוש באמצעים שונים כמו מכת"ז, אלות, גז מדמיע ואמצעים אחרים מתבצע בהתאם למדרגי חקיקה ברורים:
* מדרג א': הפגנות שקטות ללא הפרת הסדר הציבורי - אין להשתמש בכוח.
* מדרג ב': הפרות קלות של הסדר הציבורי - ניתן להשתמש בכוח באישור מפקד האירוע.
* מדרג ג': התנגדות אלימה לכוחות המשטרה - השימוש באמצעים כמו מכת"ז, גז מדמיע וסוסים באישור בכיר במשטרה.
* מדרג ד': התנגדות אלימה עם שימוש בחפצים ואמצעים שונים - השימוש בכדורי ספוג וירי גז מדמיע באישור מפקד מחוז.

חובת התיעוד והדיווח

קיימת דרישה ברורה מהמשטרה לתעד את השימוש בכוח במהלך הפרות סדר. כלל השוטרים המשתמשים בכוח מחויבים לדווח על השימוש במערכת הדיווח המשטרתית "שירת הסירנה". בנוסף, השימוש במצלמות גוף מחייב את השוטרים לתעד כל מקרה של הפעלת כוח.

הטיפול בתלונות על שוטרים

למרות המנגנונים הקיימים, הדוח מדגיש כי אין למשטרה מערכת מחשוב המאפשרת הפקת נתונים מהימנים ומלאים על עצם השימוש בכוח. המשמעות היא שקיימת בעיית שקיפות ודיווח על היקף התלונות והאכיפה.

הדוח חושף ליקויים משמעותיים בתיעוד ובדיווח על השימוש המשטרתי בכוח. היעדר נתונים מדויקים מערפל את תמונת המצב, ומעלה חששות לגבי אופן הטיפול בתלונות. חשוב להדגיש את חשיבות השקיפות והפיקוח על פעולות המשטרה, כדי להבטיח אכיפת נהלים ברורה והוגנת כלפי הציבור המפגין.